שיטות מחקר כמותיות/שיטות דגימה הסתברותיות

שיטה דגימה הסתברותית מבוססת על כלים סטטיסטים ורשימה עם פרטי המדם. מהימנה יותר:

  1. ההסתברות של כל תופעה להופיע במדגם היא זהה להסתברות של הופעת התופעה באוכלוסייה
  2. ההתפלגות של כל משתנה במדגם זהה להתפלגות באוכלוסייה.
  3. מבוססות על עיקרון המקריות המגדיל מדגם מיצג.

התנאים לדגימה הסתברותית:

  1. לכל הפריטים באוכלוסייה ישנה הסתברות ידועה וגדולה מאפס להיבחר למדגם.
  2. לשום פריט אין סיכוי ודאי להיבחר
  3. לכולם סיכוי להיבחר - שום פריט אינו יוצא מכלל האפשרות להיבחר.

כיצד מבצעים דגימה ההסתברותית:

  1. הגדרת אוכלוסיית המחקר
  2. בנייה של מסגרת דגימה – רשימה של כל הפרטים באוכלוסייה המהווה את המדגם. לרב אין חפיפה בין האוכלוסייה לבין מסגרת הדגימה אלא רק במדגמי הערכה. אם המדגם אינו כולל את כלל האוכלוסייה אין זה מדגם הסתברותי.
דוגמה: אם נרצה לבחון את רמת ההשכרות של עובדים סוציאליים בדגימה הסתברותית יהיה עליו ליצור רשימה על פי העובדים הסוציאליים הרשומים בפנקס העובדים הסוציאלים ולא למשל ברשימת כלל העובדים הסוציאליים הרשומים באיגוד העובדים הסוציאליים.
דוגמה: דגימה של תלמידי בית הספר היסודי תתבסס על רשימת התלמידים במשרד החינוך.

בכל מקרה בו לא נוכל לבצע דגימה של כלל האוכלוסייה לא נוכל לבצע דגימה הסתברותית.