אוסף המהלכים והמושגים
אוסף המהלכים והמושגים נבחרים פיק-אנד-רול (חסום והסתובב) - זהו אחד המהלכים הנפוצים והיעילים ביותר בכדורסל: כאשר קבוצה תוקפת והכדור נמצא אצל השחקן שלה, מגיע שחקן אחר מהקבוצה ועושה חסימה (לא גג) בעזרת הגוף לשחקן השומר על מוביל הכדור, וכתוצאה מכך יכול מוביל הכדור לעוקפו. במקביל לכך השחקן החוסם ממשיך בתנועה לכיוון הסל או למקום נוח לזריקה, ומקבל מסירה ממוביל הכדור. בשל הבלבול שמהלך זה יוצר בהגנת היריב, פעמים רבות מקבל השחקן החוסם את הכדור במצב נח בקרבת הסל, או פנוי לזריקה חופשית. המסירה אינה מחויבת המציאות, וייתכן שמוביל הכדור ישתמש בחסימה ככלי עבורו. תרגיל זה מבלבל הרבה הגנות וכמעט בלתי ניתן לעצירה אם הביצוע הוא ברמה גבוהה. ישנם גם כמה סוגי חסימות בפיק אנד רול:
- חסימה של גבוה לנמוך - כאשר הכדור נמצא אצל שחקן נמוך, מי שמגיע לחסום את השומר שלו הוא שחקן גבוה מקבוצתו.
- חסימה של נמוך לגבוה - כאשר הכדור בידיו של שחקן גבוה (לרוב הסנטר או הפאוור פורוורד) ומי שבא לעשות חסימה לשומרו הוא שחקן נמוך.
- חסימה של נמוך לנמוך וגבוה לגבוה כשמן כן הן. חסימה של גבוה לגבוה נדירה ביותר וכמעט לא משתמשים בה בכדורסל המודרני. הנפוצה ביותר היא חסימה של גבוה לנמוך.
ריבאונד (כדור חוזר) - תפיסת הכדור לאחר החטאה. ישנם שני סוגי ריבאונד: ריבאונד הגנה - כאשר קבוצה אחת מחטיאה והשנייה לוקחת את הכדור החוזר וריבאונד התקפה - כאשר אותה קבוצה שזרקה לוקחת את הכדור החוזר. לריבאונד חשיבות מכרעת במשחק הכדורסל, בהגנה - על מנת לאפשר מעבר להתקפה, ושלילת ניסיון נוסף של הקבוצה התוקפת, ובהתקפה - על מנת לזכות בהזדמנות חוזרת לביצוע התקפה (שעון 24 השניות מתאפס כשכדור פוגע בטבעת). בגלל חשיבותו הריבאונד הוא נחשב לאחת הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקת המשחק ומוענקת לו חשיבות רבה הן במימד האישי והן במימד הקבוצתי.
בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדרך כלל הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור לקחת את הכדור החוזר. בין גדולי הריבאונדרים בתולדות ה־NBA ניתן למנות את ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, מוזס מלון, דניס רודמן וצ'ארלס בארקלי.
פוסט אפ - במצב כזה מבודדים למעשה שחקן שהוא גדול וחזק פיזית יותר מהשומר שלו וכך השחקן יכול לקלוע ביתר קלות, לקחת את השומר לסל, או לבצע מהלך אחר שיביא לסל קל. מצב זה יוצר "מיס מאץ'" (חוסר התאמה, כאמור לשחקן התוקף נוצר יתרון על השחקן השומר עליו) לקבוצה היריבה. שחקני הפוסט אפים יכולים להיות גם בינונים ולא גדולים פיזית אך עם כוח כדוגמת מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט. שחקן פוסט אפ בולט כיום הוא לברון ג'יימס.
בק-דור (דלת אחורית) - הוא מהלך של השתחררות משמירה של שחקן ללא כדור, על מנת שיהיה חופשי מתחת לסל שם ימסרו לו את הכדור. המהלך מתחיל בכך שלמשל שחקן עושה עבור שחקן מקבוצתו חסימה. השחקן שחסמו בשבילו מצליח לברוח במהירות לשומר ומקבל כדור משחקן אחר מקבוצתו, שלא היה מעורב בתהליך החסימה. ה'בריחה' נעשית לרוב מהפינות של המגרש אל מתחת לסל ממש ולכן הוא נקרא "דלת אחורית". זהו מהלך שמאמנים אוהבים להשתמש בו ומניב סלים קלים לעתים קרובות.
אסיסט (מהמילה האנגלית: assistance - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מוסר את הכדור לחברו ומעמיד אותו בעמדה שבה הוא יכול לקלוע סל ללא כדרור נוסף. מסירה למצב קליעה חופשי, ללא שומר, ל-3 נקודות תחשב גם כאסיסט במידה שהשחקן אכן יקלע את הסל. השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל הגארדים - הרכז והקלע, שהתפקיד דורש מהם ראיית משחק, שליטה טובה בכדור ויכולת מסירה טובה. אסיסט מקביל ל"בישול" בכדורגל. שחקנים בולטים בעולם בצבירת אסיסטים: ג'ון סטוקטון, שיאן האסיסטים בכל הזמנים עם 15,806 אסיסטים בקריירה, מג'יק ג'ונסון, אוסקר רוברטסון, ג'ייסון קיד , סטיב נאש וכריס פול.
התקפה מתפרצת - ההתקפה המתפרצת היא התקפה שמקורה לרוב במעבר מהיר מהגנה להתקפה לאחר חטיפה, ריבאונד או חסימה. זוהי התקפה מהירה מאוד האורכת שניות מעטות בלבד לפני שהגנת היריב מספיקה להתארגן כראוי, ובסיומה מגיעה הקבוצה התוקפת לעמדת יתרון ברורה, אשר לעתים קרובות נגמרת בסל קל.
בלוק (חסימה) - היא מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל הינה קשתית). כאשר החסימה מבוצעת מיד לאחר הזריקה היא נקראת גם בלשון העם "גג" או "בלוק". לשחקן החוסם אסור לגעת בידו בקרש הסל בשום אופן, במידה שעושה זאת הזריקה תחשב לסל. השחקן בעל מספר החסימות הגבוה ביותר בתולדות ה-NBA הוא האקים אולאג'ואן. חוסמים מצטיינים כיום: דיקמבה מוטומבו, בן וואלאס, מרקוס קמבי.
שמירה כפולה - מצב כאשר שני שחקנים מהקבוצה המגינה שומרים על שחקן אחד של הקבוצה התוקפת. המטרה היא לרוב ריכוז שמירה על השחקן הבולט של הקבוצה היריבה, אשר שחקן הגנה אחד יתקשה לעוצרו. משתמשים בשמירה הכפולה גם כדי ליצור לחץ על מוביל הכדור במטרה לייצר חטיפה או איבוד כדור. ניתן לבצע את המהלך גם בעזרת שלושה שחקנים, אז הוא נקרא בשם שמירה משולשת או טריפל-טים.
צעד וחצי - זוהי פעולה המאפשרת לקלוע לסל תוך כדי תנועה. בפועל, בצעד וחצי יש רק צעד אחד. הצעד הקודם ל"צעד וחצי" נעשה תוך תפיסת הכדור ממסירה או לאחר הקפצה. הצעד של "הצעד וחצי" הוא צעד הניתור והחצי הוא הרמת הברך במעין צעידה במעוף לסל.
שמירה אישית - סוג שמירה של אחד על אחד, שחקן ההגנה שומר על שחקן היריב ומנסה למנוע ממנו לפתח את משחקו. הוא רודף אחרי השחקן ומופקד עליו ברוב שלבי המשחק בדרך כלל. הוא מנסה לחטוף לו את הכדור, לחסום אותו ולהקשות עליו את הקליעה. זהו סוג השמירה הנפוץ ביותר.
הטבעה - הטבעה היא הכנסה ישירה של הכדור לטבעת הסל באמצעות יד אחת או שתי ידיים. הטבעות הם מהלכים מרהיבים הדורשים יכולת אתלטית גבוהה. בליגת ה-NBA מתקיימת כל שנה תחרות ההטבעות כחלק מאירוע האולסטאר השנתי. מטביעים בולטים בעבר ובהווה הם דומיניק וילקינס, ג'וליוס אירווינג, קלייד דרקסלר, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, וינס קרטר, דווייט הווארד ולברון ג'יימס.
שמירה אזורית - סוג שמירה מיוחד ומשתמשים בו כאשר הקבוצה רוצה למנוע משחקני היריב להגיע לציר הצבע ולקלוע מקרוב. בשיטה זו כל שחקן הגנה אחראי על אזור מסוים ולא על שחקן זה או אחר. החיסרון המרכזי של שמירה זו הוא הקלות היחסית בה ההתקפה יכולה להגיע לזריקה נוחה מטווח רחוק, ובמיוחד מטווח שלוש הנקודות. שמירה זאת שומרים פעמים רבות קבוצות ששחקניהן חלשים במשחק ההגנה ולא טובים בשמירה אישית וכדי לחפות על חולשה זאת כולם מצופפים את ההגנה אך מפקירים אזורים מרוחקים מעט. בליגת ה-NBA השמירה האזורית הוכנסה רק בשנת 2002, ולפני כן שמירה זאת הייתה בלתי חוקית. גם כיום שיטה זאת מוגבלת מעט, משום ששחקן ההגנה אינו יכול לעמוד בתוך אזור ציר הצבע יותר מ-3 שניות, ובמידה שהוא עושה זאת הקבוצה התוקפת מקבלת זריקת עונשין אחת.
מאצ'אפ-זון - זהו סוג שמירה קבוצתית משוכללת הדורשת תיאום רב בין השחקנים ויכולת חשיבה גבוהה. זהו שילוב של שמירה אזורית ושמירה אישית. ההגנה מתחילה באזורית אולם היא משתדלת לא להשאיר אף שחקן חופשי על ידי חילופים רבים בשמירה בין השחקנים. ההגנה האזורית הופכת לפתע לאישית לוחצת ומיד אחר כן חוזרים לצפיפות. השמירה מצריכה גם כושר גופני ברמה גבוהה.
חטיפה היא מהלך המתבצע כאשר שחקן ההגנה חוטף את הכדור מהשחקן היריב. לעתים קרובות מאוד חטיפה מהווה הזדמנות להתקפה מתפרצת בצד השני ולנקודות קלות. השחקן בעל מספר החטיפות הרב ביותר ב-NBA הוא ג'ון סטוקטון עם 3,265 חטיפות.
בול פיק הוא שילוב של מסירה וחסימה שמבצע השחקן עם הכדור לחבר מהקבוצה. במהלך התקפה יוצר השחקן עם הכדור עמדה קרובה לסל. שחקן ללא כדור חותך לכיוון הסל וקרוב אל חברו לקבוצה, על מנת שבנקודה זו יקבל מסירת הגשה מהשחקן עם הכדור ובו זמנית גם יחסום את השומר שלו.
אנדר - אפשרות לטיפול בפיק אנד רול. השומר של המכדרר יפתח חלון מתחת לחוסם ולא יתקע בחסימה. ביצוע הפעולה תתאפשר בעזרת הרחקת החוסם על ידי השומר שלו, כך שהחסימה תתבצע רחוק מהסל והשומר של הכדור לא יסתכן בזריקה קלה מדי של המכדרר בזמן שהוא "מתחת" לחסימה.
קליעת וו (hook shot) - זוהי זריקה לסל ביד אחת המאופיינת בכך שהשחקן מיישר את יד אחת ומשחרר את הכדור כשידו מתוחה. זוהי זריקה קשה, אך יתרונה הוא בכך ששחקן גבוה יכול לזרוק עם פחות הפרעה וניתן לחסום את השחקן המגן באמצעות היד השנייה. יתרון נוסף הוא שלא צריך להיות מול הסל כדי לזרוק. לרוב היא נזרקת מתוך תחום שלשה. מהשחקנים המאופיינים בקליעת הוו שלהם הם כרים עבדול-ג'באר וניקולה וויצ'יץ'.
קליעת ניתור ובאנגלית: ג'אמפ שוט (Jump Shot) - זוהי קליעה שבה שחקן קופץ ממקומו עוד לפני או בזמן הרמת הכדור לזריקה. הזריקה דורשת תזמון ויכולת גבוהה מקליעה רגילה (Set Shot). קליעה זו קשה לחסימה מקליעה רגילה. לפעמים השחקן שזורק את הזריקה קופץ אחורנית (Fade Away) או לצדדים כדי להקטין את הסיכוי לחסימה. בדרך כלל גארדים ופורוורדים זורקים בצורה הזאת.
נלקח מויקפדיה