אורדו/אלף-בית

האלף-בית באורדו - الفباۓ اُردو

• באורדו 35 אותיות.
  
• לאותיות באורדו ישנן 4 צורות-כתיבה (תחילית, אמצעית, סופית מתחברת, סופית בלתי מתחברת). הצורה הסופית הבלתי מתחברת הינה הצורה שמייצגת את האות. על מנת להקל על הלימוד מומלץ להתחיל עם האלף-בית הפרסי ולאחר מכן ללמוד את האלף-בית באורדו.
• כל האותיות מתחברות פרט לשבע בודדות (ראו בסוף הדף).
• כאשר האות אליף (ا) באה אחרי האות לאם (ل) הן נראות כך: لا, ואם לפניהן אות מתחברת הן נראות כך: ـلا, לדוגמא: دلال עם אות בלתי מתחברת (דאל), ו بلال עם אות מתחברת (בֵּה).
• בתחילת המילה תבוא אות בצורת תחילית, באמצע המילה אמצעית, בסוף המילה סופית. אם באמצע או בתחילת המילה יש אות סנובית (ראו בסוף הדף) אז האות שאחריה תבוא בצורת תחילית. לא קיים מצב בו צורה אמצעית תבוא ללא חיבור משני צדדיה (להזכירכם: אות סנובית יכולה להתחבר רק לאות שלפניה, ואם זו אות סנובית - שניהן לא מתחברות אחת לשניה). דוגמאות: واو - כל האותיות סנוביות ולכן אף אחת לא מתחברת משום צד. وبو - ואו בהתחלה אינה מתחברת, אחריה בּא בצורת תחילית, ואז עוד ואו שמתחברת לבֵּה שלפניה, ואם תבוא כאן עוד אות, לא משנה איזו, היא תבוא בצורת סופית בלתי מתחברת ולא תתחבר לשום אות מאלו.

שם האות	תחילית	אמצעית	סופית מתחברת	סופית בלתי מתחברת	הגייה	הערות
אָליף *	ا	ـا	ـا	ا	א	משמשת כעיצור בתחילת מילה וכאם קריאה באמצעה, אך אם לעיצור נוסף ניקוד "קמץ" ארוך יש לכתוב אותה כך: آ (יפורט בהמשך).
הָמְזָה **	ئـ	ـئـ	ـئ	ئ	א	כמו היגויה של האליף, לעיתים רחוקות כ"י" עיצורית. הצורה הסופית הבלתי-מתחברת נפוצה יותר בצורה הזו: ء.
בֵּה	بـ	ـبـ	ـب	ب	בּ	נהגית כ"בּ" דגושה.
פֵּה	پـ	ـپـ	ـپ	پ	פּ	נהגית כ"פּ" דגושה (כמו במילה "פחד").
תֵה	تـ	ـتـ	ـت	ت	ת	"ת" רכה (דומה ל"ט" העברית).
תֵּה	ٹـ	ـٹـ	ـٹ	ٹ	ת	"תּ" לחוצה יותר (בין ت ל ط).
סֶה	ثـ	ـثـ	ـث	ث	ס	בהגייתה המקורית נהגית כ"ת'", מעין TH (כמו במילה "think"), אך רובם של דוברי האורדו הוגים אותה כ"ס".
ג'ים	جـ	ـجـ	ـج	ج	ג'	נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff".
צֵ'ה	چـ	ـچـ	ـچ	چ	צ'	נהגית כמו במילה "צ'יפס".
בָּארי חֵא	حـ	ـحـ	ـح	ح	ח	"ח" 'נקיה' (כמו בהגייה הערבית המצרית, כלומר רכה יותר ממבטאה העיראקי/התימני).
חֵ'ה	خـ	ـخـ	ـخ	خ	ח'	נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה.
דאל *	د	ـد	ـد	د	ד	"ד" רכה.
דאל *	ڈ	ـڈ	ـڈ	ڈ	ד	"ד" לחוצה יותר (בין د ל ض).
זאל *	ذ	ـذ	ـذ	ذ	ז	בהגייתה המקורית נהגית כ"ד'", מעין TH (כמו במילה האנגלית "this"), אך רוב דוברי השפה הוגים אותה כ"ז".
רֵה *	ر	ـر	ـر	ر	ר	"ר" רכה.
רֵה *	ڑ	ـڑ	ـڑ	ڑ	ר	"ר" לחוצה יותר (בין ر ל غ).
זֶה *	ز	ـز	ـز	ز	ז
זֶ'ה *	ژ	ـژ	ـژ	ژ	ז'	נהגית כ-G הצרפתית, כמו במילה "ז'בוטינסקי".
סין	سـ	ـسـ	ـس	س	ס
שׁין	شـ	ـشـ	ـش	ش	ש	נהגית כ"שׁ" ימנית (SH).
סוּאָד	صـ	ـصـ	ـص	ص	ס	"ס" תוך נגיעה עם הלשון בשיניים (בחך הלשון).
זוּאָד	ضـ	ـضـ	ـض	ض	ז	כמו בערבית, דומה ל"ד" + נגיעת הלשון בחך.
טוֹי	طـ	ـطـ	ـط	ط	ט	נהגית כ"ט" מודגשת (תוך נגיעה עם הלשון בשיניים), כמו בהגייה התימנית (או הערבית).
זוֹי	ظـ	ـظـ	ـظ	ظ	ז	כמו בהגייה הערבית-עיראקית, כעין "ז" קשה תוך נגיעה עם הלשון בשיניים.
עין	عـ	ـعـ	ـع	ع	ע	נהגית כהגייתה המקורית של האות "ע" (כמו בהגייה התימנית).
ע'ין	غـ	ـغـ	ـغ	غ	ע'	נהגית כ"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה ל R צרפתית).
פֶה	فـ	ـفـ	ـف	ف	פ	נהגית תמיד רפה כ-F.
קאף	قـ	ـقـ	ـق	ق	ק	נהגית כ"ק" גרונית (דומה לאופן ההגייה בעיראקית, אבל קצת פחות).
כּאף	کـ	ـکـ	ـک	ک	כּ	נהגית תמיד כ"כּ" דגושה (כמו במילה כלב).
גאף	گـ	ـگـ	ـگ	گ	ג
לאם	لـ	ـلـ	ـل	ل	ל
מִים	مـ	ـمـ	ـم	م	מ
נוּן	نـ	ـنـ	ـن	ن	נ	כאשר משמשת כתנועה אפית ("דיבור דרך האף") בסוף המילה [בלבד] נכתבת ללא נקודה: ں, ـں ונקראת נוּן ע'וּנָה (נון רונה).
ואו *	و	ـو	ـو	و	ו	משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-V ובסוף מילה נהגית W (שם האות באותיות לטיניות: Vaw).
צְ'הוֹטי הֵא	ہـ	ـہـ	ـہ	ہ	ה	לעיתים אינה מבוטאת. יש כאלו המשתמשים בצורה הערבית: ههه ه.
דוֹצָ'שְׁמי הֵא **	ھ‍ـ	ـھ‍ـ	ـھ‍	ھ‍	ה	יש לבטאה כ"ה" עם נשיפה.
צְ'הוֹטי יֵא	یـ	ـیـ	ـی	ی	י	משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-Y. הבדלה מ ي הערבית שבשני צורותיה הסופיות נכתבת ללא הנקודות הדיאקריטיות כמו בפרסית.
בָּארי יֵא **	یـ	ـیـ	ـے	ے	י	משמשת כאם קריאה או כעיצור. כאשר משמשת כעיצור אין הבדל בינה לבין יֵא בָּארי (ובנוסף הצורות התחילית והאצעית זהות לשני האותיות).

* אחת מאותיות دڈوذ ارڑزژ , המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.

** אינה אות שנחשבת בא"ב אלא מן תוספת של האות שלפניה, בערך כמו במקרה של ن ו-ں.

הניקוד

באורדו יש 8 תנועות, 3 קצרות ו-5 ארוכות, וגם סימנים כדלהלן:

התנועות הקצרות:

• הראשון כמו e במלה האנגלית paper ונקרא זַבַּר.

הוא נראה כך: پَ.

• השני כמו i במלה האנגלית in ונקרא זֵר.

הוא נראה כך: پِ.

• השלישי כמו u במלה האנגלית put ונקרא פֶּשׁ.

הוא נראה כך: پُ.

הערה: באורדו לא נהוג לנקד מלים ברורות - רק מלים בהם מסתבר שהקורא יטעה בהיגויים וגם אז - רק באות הבעייתית. ספר זה מנוקד כדי להציג את ההיגוי הנכון - אך בכתיבה השימוש בו מיותר לחלוטין.

התנועות הארוכות:

• הראשון כמו פתח בעברית.

הוא נראה כך: پَا. אם אליף מנוקדת בניקוד זה נוצרת הצורה آ (במקום اا).

• השני כמו חיריק בעברית.

הוא נראה כך: پِی.

• השלישי כמו שורוק בעברית.

הוא נראה כך: پُو.

• הרביעי כמו סֶגול בעברית.

הוא נראה כך: پے (אין להוסיף זֵר [חיריק] לאות שלפני ے).

• החמישי כמו חולם בעברית.

הסימנים:

• הראשון מקביל לשווא נח בעברית.

הוא נראה כך: پْ.

• השני הוא דגש חזק, כהכפלת האות, ונקרא תַשְׁדִיד.

הוא נראה כך: پّ.

• השלישי נקרא אַלִיף מַקְסוּרַה, ונכתב בסוף המלה בלבד, ומחליף את האליף-מקצורה במלים שאולות מערבית. נהגה כפתח ארוכה.

הוא נראה כך: یٰ.

• הרביעי נקרא כְּהַארַה זַבַּר, ומקביל לאליף הקטנה (پٰ) במלים שאולות מערבית. נהגה כפתח ארוכה.

הוא נראה כך: پٰ.

• החמישי נקרא תַא מַרְבּוּתַה, ומקביל לאותה האות בערבית במלים שאולות. נהגה כפתח ארוכה.

הוא נראה כך: ة.