אזרחות לבגרות/הגישות כלפי אופיה היהודי של מדינת ישראל

הגישות כלפי אופיה היהודי של מדינת ישראל

מדינת ישראל חרטה על דגלה להיות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. על כן טבעי הדבר שהיא תתקיים כמדינה יהודית השייכת ללאום היהודי. אולם, ויש לשים על כך דגש חשוב מאוד, היא הוגדרה כבר במגילת העצמאות כמדינה דמוקרטית. ההתנגדות בין מדינה דמוקרטית למדינה יהודית הוא יומיומי. בחלק זה בבחינת הבגרות נדרשים הנבחנים לתת את הדעת בנוגע להיות מדינת ישראל מדינה יהודית.

בקרב האזרחים במדינת ישראל חלוקות הדעות בנוגע לאופיה של מדינת ישראל היהודית. אנו מזהים 5 גישות למדינה יהודית וגישה נוספת (מדינת כלל אזרחיה) לגבי אופייה של המדינה הדמוקרטית-יהודית. הגישות המפורטות בהמשך ממוספרות בסדר עולה ממדינה השמה דגש רק על הדת (מדינת התורה) למדינה השמה דגש רק על דמוקרטיה (מדינת כלל אזרחיה). ניתן לומר כי גישה מס' 1 היא גישה הדוגלת במדינת לאום אתני ואילו גישה מס' 6 דוגלת במדינת לאום פוליטי.

1. מדינת התורה

• החברה החרדית היא זו שעומדת מאחורי ותומכת באופי זה.
• היא שואפת לחוקי מדינה על פי ההלכה הדתית.

רמזים בתוך טקסטים בבגרות: חוקת התורה, מדינת הלכה, הלכות התורה. תומכים: מפלגות חרדיות (ש"ס, יהדות התורה).

• תומכת בשמירת הסממנים היהודים של המדינה:סמלים,מוסדות וחוקים שמבטאים את אופייה היהודי

{מתחילת התפתחותו של הרעיון הציוני קמו לו מתנגדים רבים מקרב שומרי המצוות של אז, זאת בעקבות "שלוש השבועות" - שלוש שבועות שמביאה הגמרא (מסכת כתובות, דף קיא עמוד א') אותן דורש רבי יוסי בר חנינא מפסוקים בשיר השירים, אותן השביע כביכול אלוהים את ישראל ואומות העולם 1. "אחת שלא יעלו ישראל בחומה" - שלא יעלה עם ישראל לא"י ביחד וביחד חזקה (לפי רש"י). 2. "ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם" - שישראל לא ימרדו באומות העולם כאשר הם בשלטון. 3. "ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי" - השביע את אומות העולם שלא ישתעבדו בישראל יותר מדי. שתי השבועות הראשונות היוו בסיס להתנגדות להקמת מדינת ישראל בארץ ישראל, מפני ששאיפה זו נתפסה כהתגרות באומות ועלייה בחומה ע"י חלק מהציבור שומר המצוות. שבועות אלה עדיין עומדות כבסיס מחלוקת בין התפיסה החרדית לבין התפיסה הדתית־לאומית באשר לחלות השבועות בימינו ולפירושן המדוייק.}

2. מדינה יהודית -מדינה דתית לאומית

• לרוב כיפות סרוגות- זרם שדוגל בין חיבור הדת ללאום (בתוכם המתנחלים)
• תומכים במדינה דתית, אך גם דמוקרטית. מייחסים משמעות רבה להקמת בית לאומי ליהודים דוגלים ב-3 דברים:

א. תורת ישראל-דת.

ב. עם ישראל-הדברות עם כל חלקי האוכלוסיה.

ג. ארץ ישראל- שאיפה לארץ ישראל השלמה.

רמזים בתוך טקסטים בבגרות: קבלת הדמוקרטיה בצירוף הדת, כיפה סרוגה, שירות לאומי / ישיבות הסדר. תומכים: מפד"ל.

3. מדינה יהודית - מדינת לאום תרבותית-יהודית

• צביונה היהודי של המדינה מושפע מהזיקה למורשת ולמסורת היהודית. זיקה זו באה לידי ביטוי בסמלים, בתכנים חינוכיים ובחקיקה.

רמזים: מורשת יהודית, מסורת יהודית. תומכים: מפלגות חילוניות.

4. מדינה יהודית - מדינת העם היהודי

• ביתו הלאומי של כל העם היהודי.
• דוגלת בחוק השבות ודואגת ליהודים בתפוצות.
• דגש מרכזי על חשיבותו של כל העם היהודי למדינת ישראל- קליטה ועלייה להן דואגת המדינה בצורה אקטיבית.

רמזים: רמז גלוי שחוזר על עצמו - תפוצות. תומכים: מפלגות חילוניות.

5. מדינה יהודית - מדינת היהודים

• שואפת לקיים מדינה ליהודים אך אינה תומכת בעלייה אקטיבית, כן תומכת בחוק השבות ובקיומו של רוב יהודי בישראל. מבקשת ליצור בישראל מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי.

תומכים: מרצ.

6. מדינת כלל אזרחיה

• מדינה רק דמוקרטית.
• מדינה לא יהודית, ולא ציונית.
• הזהות: לאום פוליטי, ישראלי עפ"י בחירה.
• מדינה דמוקרטית השייכת לכל האזרחים במידה שווה.
• רצוי שישראל תהיה שתי מדינות לשני עמים, כלומר מדינה דו לאומית.

רמזים: כלל האזרחים; לאום פוליטי; אזרחים שווי זכויות. תומכים: מפלגות ערביות.

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.