אזרחות לבגרות/זכויות האדם והאזרח/זכויות חברתיות

זכויות אלו הן אינן זכויות טבעיות והענקת הזכויות הללו תלויה בשלטון ובגישתו הדמוקרטית לתחומים החברתיים והכלכליים.

שלטון אשר ראיית העולם שלו היא סוציאל דמוקרטי, ירצה ליצור מדינה המבוססת על רווחה (מדינת רווחה) ולכן ישאף למצב בו האוכלוסייה תזכה לסיפוק גדול ככל היותר של הצרכים החברתיים והכלכליים שלה. היא תיתן לאזרח במדינה כזו ליהנות ממידה רבה של זכויות חברתיות שתיתן לו המדינה.

מנגד, שלטון אשר ראיית העולם שלו היא ליברלית, ירצה שהמדינה תתערב כמה שפחות בחיי החברה ולכן יעניק מינימום של זכויות חברתיות לאזרחים, ויגרום למצב שבו רק הקבוצות החזקות בחברה יוכלו ליהנות מזכויות אלו בשל יכולת המימון שלהן (למשל: חינוך טוב יותר או טיפול רפואי מתקדם יותר)

הזכות לרמת חיים הולמת

הזכות לרמת חיים נאותה היא אחת מהיסודות של מדינת הרווחה. מדובר בזכות לחיות ברמה סבירה ואנושית. זכות זו ניתנת למימוש ע"י מתן קצבאות לנזקקים כמו: השלמת הכנסה, קצבת נכות ומתן סובסידיות למוצרים חיוניים.

הזכות לדיור

לכל אדם הזכות לקורת גג ולמגורים נאותים. הסיוע מהממשלה יכול להינתן במספר דרכים:

• דיור ציבורי לחסרי בית
• מענקים לדיור
• משכנתאות
• הלוואות לדיור
• מימון בבנייה של בניינים

הזכות לטיפול רפואי הולם

לכל אדם הזכות להיות בריא ולקבל טיפול רפואי בזמן שהוא זקוק לו. המדינה אחראית לספק לאזרחיה את השירותים הנחוצים לשמירה על בריאותם ובמידה והאזרחים יצטרכו – יקבלו טיפול רפואי נאות. ניתן להשיג זאת ע"י ביטוח בריאות ממלכתי שמאפשר גם למי שאין לו אפשרות לשלם את דמי הביטוח לקבל טיפול רפואי.

זכויות עובדים ותנאי העסקה

זו הזכות החברתית לעבודה, שכוללת מרכיבים כמו קביעת שכר מינימום, שעות העבודה והמנוחה, מתן תנאי עבודה סבירים וכו'. במסגרת זכות זו באה לידי ביטוי גם הזכות לחופש שביתה.

הזכות לחינוך

לכל האזרחים במדינה יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכלו לרכוש מידע ומיומנויות אישיות וחברתיות שיאפשרו להם לספק את הצרכים שלהם בעתיד ולהיות אזרחים עצמאיים.

כל מדינה קובעת לעצמה את הכללים לגבי גיל המינימום והמקסימום לחינוך חובה ומגדירה את אפשרויות הבחירה בין בתי הספר השונים.