אזרחות לבגרות/מדינת ישראל - מדינת העם היהודי

הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות מופיע כבר במגילת העצמאות , בה נכתב: „[מדינה]... אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים” וגם „מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות” ובקריאה נוספת: „אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאלות ישראל”.

על מנת לממש את הנאמר בהכרזה, נחקק חוק השבות שעל-פיו כל יהודי אשר יבקש לעלות למדינת ישראל, יזכה לאזרחות ישראלית מיידית . סעיף זה מבטא את הרצון העז של היהודים לעלות לא"י.

המסגרות המשותפות למדינת ישראל וליהדות התפוצות

עוד טרם קמה המדינה, הוקמו מספר מוסדות שמטרתם טיפוח הקשר ההדדי בין העם היהודי בתפוצות לעם היהודי ביישוב היהודי בארץ-ישראל שלימים יהפוך למדינה. מוסדות אלו שייכים לכלל העם היהודי והם מבצעים פרויקטים וממלאים תפקידים שונים בישראל ובתפוצות והם בעיקר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית.

לסוכנות היהודית היו את הכלים והקשרים המוסדיים עם הקהילות בתפוצות וטבעי היה שהארגון ימשיך לטפח את הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות וליטול אחריות לארגון הסיוע של הקהילות למדינת ישראל. ב-1955 נחקק חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ועל-פיו „מדינת ישראל רואה עצמה כיצירת עם ישראל כולו ושעריה פתוחים בהתאם לחוקיה לכל יהודי הרוצה לעלות אליה”. עוד נאמר בחוק כי הסוכנות היהודית תפעל לפיתוח היישוב בארץ-ישראל, תסייע בקליטת עולים ותפעל למען היהודים בתפוצות. יחסי הגומלין בין מדינת ישראל ובין יהדות התפוצות

יחס מדינת ישראל ליהדות התפוצות

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ועל כן מנהיגיה רואים עצמם אחראים לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות וליהודי מדינת ישראל כאחד. על כן, כאשר קיימת צרה ליהודים בתפוצות השונות, ישראל מסייעת להם (למשל: עליית יהודי אתיופיה, עליית יהודי איראן וכו'). ישראל מסייעת לקהילות היהודיות בעולם מבחינה ביטחונית וחינוכית (למשל שליחת שליחים של הסוכנות היהודית לקהילות היהודיות באירופה ובארה"ב ולימוד ילדים חינוך יהודי).

יחס יהדות התפוצות למדינת ישראל

יהודי התפוצות שמרגישים שייכות (זיקה) למדינה וליהדות, פועלים למען המדינה בשני תחומים עיקריים:

• התחום הכלכלי - הקהילה היהודית בתפוצות מגייסת כספים למען מדינת ישראל באמצעות המגבית היהודית המאוחדת, ובאמצעות כספים אלו מדינת ישראל משקיעה בביטחון, חברה, כלכלה וכו'.
• התחום הפוליטי - השדולה היהודית בקונגרס (בית הנבחרים והסנאט) האמריקאי מטילה את מלוא כובד משקלה בשאלות הקשורות לישראל והיהודים בארה"ב פועלים במישורים נוספים, כגון פעילות למען יהודים בארצות מצוקה וכו'.

מעמד ישראל בקרב יהדות התפוצות

קיימות שתי גישות בנוגע למעמד של מדינת ישראל בקרב יהדות התפוצות.

• גישה ראשונה רואה בישראל כמרכז תרבותי ומדיני לעם היהודי ועל כן צמיחתה והתפתחותה של המדינה תלויות בעליית יהודים מהתפוצות ובתמיכתן של הקהילות היהודיות בגולה במדינה, שהיא גם מדינתן מבחינה לאומית, דתית ותרבותית.
• גישה שנייה טוענת כי ליהודים שני מרכזים: האחד מדינת ישראל והשני התפוצות, וכי מדינת ישראל איננה המדינה היחידה הקולטת מהגרים יהודים. בין שני המרכזים מתקיימים יחסי גומלין של הפריה תרבותית-רוחנית ותמיכה מוסרית ופוליטית, כמו בין שני שותפים.

יהדות ארה"ב כדוגמה

השאלה העיקרית ביחסי הגומלין בין מדינת ישראל ליהודים בגולה בכלל וליהודי ארה"ב בפרט, היא האם, ובאיזו מידה, יש ליהדות התפוצות זכות להתערב בענייניה של מדינת ישראל, למשל בסוגיות של ביטחון (שאלת השטחים והגבולות) ושל דת ומדינה (מיהו יהודי וכו').

הקהילה היהודית בארה"ב מורכבת משלושה זרמים עיקריים: הזרם האורתודוקסי, הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי. הקהילה בארה"ב מושפעת מהחברה האמריקאית שמתאפיינת באינדיבידואליזם ובפלורליזם, ועל כן רוב יהודי ארה"ב בוחרים את הדרך הנוחה והטובה ביותר לבטא בה את היותם יהודים. מן הפלורליזם נולד גם היחס השוויוני בין הזרמים השונים, ואחת הטענות הקשות שמופנה יהדות ארה"ב כלפי מדינת ישראל היא שמדינת ישראל אינה מכירה בזרם הקונסרבטיבי ובזרם הרפורמי .

על הזרמים השונים ניתן לקרוא בפרק - "השסע הדתי"