באיטלקית, רוב הפעלים מסתיימים בצורה הנפוצה, כדוגמת -are, -ere, ו-ire. אלו הם נטיית הפועל הראשונה, השניה והשלישית.
זמן הווהעריכה
זמן ההווה באיטלקית הוא כמו בעברית וכמו זמן ההווה Present Simple (ולא Present Progressive) באנגלית.
הטיות הפועל בהווהעריכה
בכדי להטות פעלים שלמים עקוב אחר השיטה הבאה:
1) הורד את האותיות המוספיות מהמקור בכדי לקבל את שורש-המילה.
2) הוסף את הסיומות הבאות:
| נושא | -are | -ere | -ire | |
|---|---|---|---|---|
| io | -o | -o | -o | |
| tu | -i | -i | -i | |
| lui/lei | -a | -e | -e | |
| noi | -iamo | -iamo | -iamo | |
| voi | -ate | -ete | -ite | |
| loro | -ano | -ono | -ono | |
לדוגמה, נטיית הפועל parlare תיראה כך:
- Io parlo (אני מדבר)
- Tu parli (אתה מדבר)
- Egli/ella/Lei parla
- Noi parliamo
- Voi parlate
- Essi parlano
הטיית הפועל השלישית משתמשת ב -isc-עריכה
האותיות -isc- נוספות להרבה פעלים בהטייה השלישית בין שורש המילה לתוספת בזמן הווה. תהליך זה מורכב כך:
| נושא | ire | ביחד | |
|---|---|---|---|
| io | -isco | io finisco | |
| tu | -isci | tu finisci | |
| lui/lei/Lei | -isce | lui/lei/Lei finisce | |
| noi | -iamo | noi finiamo | |
| voi | -ite | voi finite | |
| loro | -iscono | loro finiscono | |
זכור: כאשר i או e באים אחרי האותיות sc, הם נשמעים כ-שׁ ימנית ("שימורים"). אך אם באים לאחר sc האותיות a, o או u, הם נשמעים כ-"סק" ("סקיצה").