איך להיות נואם טוב/טכניקות מסירה

טכניקות מסירה הן מושג מעולם ההדרכה והפרזנטציה, המכיל מספר מיומנויות שמטרתן להעביר ידע או מידע כלשהו באופן ברור ומעניין יותר.

1. כניסה והופעה הן הרושם הראשוני של התלמיד על המורה. חשוב להגיע בזמן ולהדגים הופעה לדוגמה. בעת הכניסה יש להציג את נושא השיעור בנימת קול שקטה ועניינית שתיצור אווירה נעימה ללמידה.
2. קול
   • עוצמה הקול מצד אחת צריכה להיות חזקה מספיק בכדי שכל תלמיד ישמע ומצד שני לא צעקנית מדי.
   • מהירות הדיבור הוא אחד המרכיבים שנואם טוב לומד לשלוט. על מהירות הדיבור לא להיות מהירה מדי, בולעת הברות, או מגומגמת, אך מצד שני גם לא איטית ופואטית מדי בכדי לא להרדים.
3. טון - יכול לעזור למדריך להדגיש מילה, לשנות את קצב דיבורו או לעצור את רצף המילים בכדי לעניין את השומעים.
4. ניסוח צריך להיות פשוט, לא מסורבל ומלא במילים מרשימות ומפוצצות. המשפטים צריכים להיות קצרים, ללא חזרות שמאורגנים במשפט קליט לאוזן החניך.
5. בשביל הגדרת והדגשת הנושא שעליו הנאום אפשרי ואף מומלץ להשתמש במילה או שתיים מורכבות (בלטינית וכדו'), [וכמובן חובה לבארם היטב בפעם ראשונה ומדי פעם בקצרה,] דבר זה יגרום להתענינות השומעים, ולזכרון העקרון או היסוד שהונחל בנאום.
6. תנועה צריכה להיות שקטה ובלתי מורגשת אחרת כדי שהחניך מצד אחד יעקוב אחר המדריך ומנגד לא יסטה אל עדן החלון ויביט על הצר. משתי העמידות הקיצוניות הידועות בשם "בול עץ" ו"אריה בסורג" כדאי להימנע.
   • תנועת הידיים עוזרות להסב את תשומת הלב אליו בכדי להמחיש את כוונתינו. משחק בלורד, שרשרת או מקל עלולים להסיח את דעת החניכים.
   • בתנועות הידים ניתן אף להשתמש ככלי עזר בנאום שמטרתו לחלק בין שני נושאים, ולאחר שבמשך כמה פעמים הוזכרו שניהם לחלק ביניהם כאשר בכל פעם מקנים ליד ימין את נושא א' וליד שמאל את נושא ב', מעתה אפשר להסתפק בהרמת "היד של הנושא" בלבד ללא הזכרת שמו ולגרום לנאום להיות יותר נקי ורציף ופחות מסורבל (רק יש לשים לב שהדברים מובנים אף למי שאינו רואה).
   • טכניקה נוספת ששימושית בתנועות הידיים היא מזיגת כוס / שליפת סיגריה מהחפיסה קודם לאמירת המסר המרכזי שברצוננו להעביר בנאום, ולא לשתות / להדליק עד לאחר אמירת המסר, שניתן אף תוך כדי הדברים לשחק כאילו אתה בא לשתות / להדליק, כך שאתה מושך את השומעים למחזה המתרחש, תוך שהם מבינים כי יש משהו חשוב שברצונך להעביר להם שמחמתו אתה טרוד ואינך יכול לעשות את מה שאתה רוצה.
7. קשר עין עם החניך הם מראה למצבנו ותגובת החניך. כמו גם הן תורמות לתחושת החניך בנוגע למדריך שמקדיש לו תשומת לב. על המדריך להמנע מלהשהות מבטו בחניך או נקודה אחת אלא להעביר מבטו על פני הקהל כולו.
8. תשדורת בלתי מילולית - כאמור החניך הוא ראי למצב והיכולת הוורבאלית של המדריך. החניך מעביר תשדורות אל המדריך ולפיהם יש לשנות את מידת ההבעה.
9. בקיאות - נואם חייב להכיר את החומר אותו הוא מעביר. ראשית בכדי לא ללמד טעויות ושנית בכדי לא לאבד את אימון החניכים. כמו גם לנערים יש חוש לקלוט מתי אדם מאריך במילים או נמנע מנושאים בשל חוסר בקיאותו. ישנן סיבות רבות מדוע חשוב להיות בקיא בחומר ובראשן הנגשת החומר באופן מאורגן, ענייני ומקרן.
10. סביבת הלמידה צריכה להיות נוחה ללא הפרעות חיצוניות. אם לא ניתן לשנות את הסביבה יש לקחת את הקשיים מראש בחשבון ולראות כיצד ניתן להתגבר עליהם.