אירופה בעת החדשה המוקדמת/אימפריה וקולוניאליזם

בשנת 1400 , סין והודו הם שתי האימפריות הגדולות בעולם . כ-1/4 מאוכלוסיית העולם חיו בכל אחת מהם. עוד 1/4 חי באירופה. שתיהן הכי מפותחות.

בשנת 1400 מתוך 25 הערים המאוכלסות ביותר בעולם 20 נמצאות בסין והודו. ערים אחרות הן בגדד, קהיר, סמקה, פז שבמרוקו וקונסטנטינופול שעדין עיר נוצרית ביזנטית אך במהלך מ-15 תהיה תחת שליטה מוסלמית למרות שרב האוכלוסייה שבה הוא נוצרי. הערי האירופאית היחידה שמגיעה בגדולה לעיר מוסלמיות היא פריז .

  1. הודו וסין הם מרכז מסחר הבינלאומי שמתרכז בים הסיני וההודי שמנוהל על ידי סוחרים סינים. הם מקימים מושבות באינדונזיה, הודו, דרום חצי האי הערב, חצי חוף מזרחי של אפריקה.
  2. בשתיהן יש תעשיות טקסטיל מפותחות מאוד (בדים ומשי)
  3. כלכלה חקלאית מפותחת המבוססת על תעלות ניקוז וסכרים[1]
  4. מספקות את כל צורכי האוכלוסייה למזון. המזון העיקרי הוא אורז שאינו שואב משאבים מהאדמה. האורז שואב את המינרלים שלו מהמים ולכן לא הורס את האדמה. לפיכך, אפשר לגדל אותו אפילו שלוש פעמים בשנה.
  5. מספקות את כל צורכי האוכלוסייה שנובעים מהטבע: בגדים (פשטן, משי כותנה) נעליים (עור). כל הדברים באים מגידולי טבע

סיןעריכה

אימפריה ימית עד שנת 1435 בה היא מסתגרת פנימה ומפסיקה להשקיע בהקמות תחנות מסחר ומסחר בינלאומי. ההנחה היא שזה התרחש בגלל ששבטים מונגולים פלשו לתוך מצפון וסין לא הצליחה גם להתגונן וגם להשקיע בפיתוח האימפריה מעבר לים. בסין המטבע הוא כסף בעוד שבאירופה מתקיים עדין מסחר חליפין .

בשנת 1400 יש עוד 4 אימפריות גדולות [2] :

  1. הביזנטית בשלבי ההתפוררות שולטת סביב חלקי קונסטינופול.
  2. האימפריה ע'ותמאנית השתלטה על חלקים מהבלקן, רב אסיה קטנה וחלקים גדולים של מזרח תיכון.
  3. פרו של היום, ממלכת אינקה רדמלה, יוקטן, מאיה מתחילה להתפתח הממלכה האצטקית במרכז מקסיקו. נקרא לה האימפריה דהומי[3].

לא מנינו אף מדינה אירופית

בשנת 1800, יש אימפריות חדשות בעולם, אנגלית, ספרדית, פורטוגלית, הולנדית וצרפתית.

  1. הם שולטות ברב המוחלט במסחר הבינלאומי. כשלונדון לבדה מרכז יותר מסחר בינלאומי יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
  2. הערים שלהם אינם הגדולות ביותר בעולם אך העשירות ביותר.
  3. שוקי הון הגדולים ביותר בעולם. חלקי נרחבים של המסחר הבינלאומי שגם לא באירופה עוברים או מיומנים דרך ערים אירופאיות.
  4. תפוקת המזון של מדינות הללו מאפשרת להן לאפשר לכלל האוכלוסייה לעבור מכלכלה קיומית לכלכלה של הון קפיטליסטי לשם יצירת הון וקנית מותרות.

איך נוצר השינוי?עריכה

מדוע אסיה מתחילה לפגר? איזה סיבות (כלכליות, פוליטיות, חברתיות) או תוכנית האל? הרבה היסטוריונים בעולם האמינו שהסיבות הן תוצאה של תכנית אל הנובעת מעליונות הנוצרים הלבנים על פני שאר העולם. אין חוץ אל מהמפה החקלאית [4], אין תקדים היסטורי לפריצה כלכלית גדולה כל כך ששינתה את פני העולם באופן רב משמעותי. השינוי לא חל רק באירופה אלא גבולי [5], לראשונה נוצרת כלכלה גלובלית. אי אפשר להבין את הזינוק של אירופה בלי המושגים אימפריה וקולוניאליזם.

הבחירה הסובייקטיבית בניגוד לדעה "בזכות האל"עריכה

קריסטופר קולומבוס (Christopher Columbus; 1451-1506)עריכה

עוד לפני קריסטופר בשנת 1415, ימאים פורטוגלים מתחילים להקים מושבות מסחר לאורך חופי אפריקה כשהם מתקדים דרומה. עוד לפני סוף המאה ה-15, הם מקימים מושבת בדרום אפריקה, מוזנביק (היום), מוסקט [6] , הודו ואיי התבלינים שפרוסים במלזה אינדונזיה וחלק מפיליפינים.

לא מדובר על כיבוש או אימפריה, אלא על תחנות מסחר של סחורות אירופאיות: ברזל, כלי נשק וסוסים, תמורות סחורות מאפריקה (זהב) וממזרח אסיה (תבלינים). מעט בסחר עבדים מאזור סהר שמגיעים לדרום ספרד ופורטוגל, עבדי בית ושפחות על פי ממסורת עבדות שהתקיימה ברב חלקי העולם, עד ממזמן.

שוק עבדות חדש נוסף שקיים בשנים אלו לא מנוהל על ידי פורטוגזים מתקיים ממזרח אסיה, בעיקר מזנזיבר להודו, שמנוהל בידי סוחרים מוסלמים וסינים לאט הפרט וגולים יכנסו אליו במהלך העת המוקדמת.

המסחר בו מעוניינת אירופה הוא עם מזרחה. המזרח אינו מתעניין במסחר עם אירופה, שאינה יכולה לספק כמעט דבר לסין. המיתוס מספר שבשנת 1492, ימאי איטלקי בשירות המלך והמלכה הספרדים מפליג ממערב למזרח כדי למצוא דרך חדשה לסין, נוחת בטעות על יבשת אמריקה (חושב שהיא אסיה). בעקבותיו מתחילים במאה ה-16 כיבושים טרטורי לים באזורים יבשת אמריקה [7]: ממלכת האינקה, ממלכת האצטקית וממלכת מאיה, אזורים של שבטים אידיאלים של פלורידה והאיים הקרביים, שהופכים להיות נחלות ספרדיות.

בעקבות הכיבושים אזורים אלו דרום ומרכז אמריקה הופכים להיות מקור עושר אדיר עבור הממלכה הספרדית. בפוטוסי (פרו העליונה=היום בוליביה) Zacatecas (דרום מקסיקו כיום) מתגלים מכרות כסף שמאשרים לספרד להפוך למדינה השירה ביותר באירופה, ולמלכי ספרד שחלקם קיסרי האימפריה הקדושה, כמו קרל ה-5, להגדיל את כוחם ולהיות שליטים החזקים באירופה.כסף מזקטקאס (Zacatecas) ומפוטוסי עובר לקובה, משם לסיבליה שמשמש את ספרד ואירופה לרב עבור מימון לקנית מותרות בסין שזקוקה לכסף עבור מטבעות. חלק מהכסף נשאר באירופה.

האיים הקריביים ובהמשך ברזיל, מושבה פורטוגלית, ומספר מושבות אנגליות סביב האיים הקרביים, בניהם בהמס וברבדוס מתחילים גם להפוך לאחוזות ענק שבהם מגדלים קני סוכר [8]. המכרות וקני הסוכר מחייבים כוח אדם. האוכלוסייה הילידית של אמריקה, אינדיאנים מתה במהלך מאה השנים של הכיבוש בגלל היחשפות למחלות ולמגפות שהיו קיימות באירופה. המספרים גדלים במהלך השנים למיליונים, הלבנים מגיעים לאזורים שבהם ברור כי האוכלוסייה שם מתה עוד לפני הגעתם. מותם של תושבי אמריקה מחייבים יבוא של כוח אדם ממקום אחר ומתפתחת עבדות חסר תקדים.

(נפרט) הפורטוגלים מקיימים תחנות מסחר הספרדים לעומת כובשים את הנחלות של האויבים שלהם. הם נגשים בחלק מהמקומות עם תרבויות ואימפריות מפוארות שמחייבים את הכובשים אירופאים לשאול שאולות תיאולוגיות ופילוסופיות. האם ילידי אמריקה הם בני אדם? מפני שאם הנצרות צודקת ששליחים של ישו הגיע לכל העולם, איך יכול להיות שהם לא הגיעו לאמריקה?

  1. השליחים הגיעו לאמריקה וכל תושבי אמריקה סרבו לקבל את הבשורה ולכן הם מינים.
  2. פגאנים, אנשים שלא שמעו על הנוצרות (האל שכח יבשת שלמה).
  3. חיות מדברות.

איך יכול להיות שאנשים לא נוצרים ואף לא מונותיאיזם, הקימו אימפריות גדולות וחזקות כל כך? האם יכול להיות שהאל העדיף את האצטקים על פניהם?

בשנת 1537 האפיפיור פאולוס השלישי (Pope Paulus III) מפרס בולה רשמי בשם "Sublimis due"[9] , לאחר דיון, שהאינדיאנים הם בני אדם. אם כך, אין ספק ששמעו את בשורת ישו וסרבו לקבל את הנצרות. לכן, מוטל על הנוצרים לנצר אותם או להעניש, לשעבד אותם. שהרי מיליוני אינדיאנים מתים עתה ממגפות, כלומר האל בחר להענישם.

במקביל מתפתחת תיאוריה אסכטולוגית, תורת אחרית הימים, שלפיה ניצור האינדיאנים הוא קרוב אל אחרית הימים (בו יגאל ישו את האנושות), כך טוענים מיסיונריים ישועים, פרנציסקנים ודומיניקאנים, בהמשך פרוטסטנטים אנגלים שמקימים בשנת 1607 מושבה אנגלית בעולם החדש בג'יימסטאון (James Town) בוירג'יניה של היום.

(? פסקה לא ברורה) מתעוררות שאלה מדוע המיתוס האמריקאני הפוריטניות וניו אינגלנד ומיז'יוסט זו נקודת ההתחלה? דימוי שהיה מקובל ואחל לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית כשהצפון המנצח לקח על עצמו את הבכורה.

בעקבות מושבה אחת מגיעים הולנדים שכובשים את מנהטן, אנגלים שמתיישבים בניו אינגלנד ונבסקוזה וצרפתים לאורך הנהרות הגדולים של קנדה [10]- כל מרכז ארצות הברית. המפגש עם אינדיאנים מחייבת חשיבה דתית ואנתרופולוגית חדשה כיוון ששום חברה אינדיאנית שהאירופאים פוגשים לא דומה למה שאירופה הנוצרית הכירה גם עם תרבות מוסלמית, יהודית ומזרחה.

המתיישבים הראשונים מותירים המון עדויות בכתב, מעדויות האינדיאנים מתוארים כאנשים שחיים ללא נישואים, צורת קיום ללא ארגון חברתי, אין תחושת קניין פרטית, מתקיימים יחסי מין ללא הגבלה, כלל יחסים הומוסקסואלים וגילוי עריות, רובם ערומים, עובדי אללים, חלקם נשלטים בידי נשים ומעל לכל הם קניבאלים.

המיתוס הקניבלים הוא מיתוס ישן בתרבות אירופה עוד מיוון הקלאסית, כעת לראשונה הנוצרים נתקלים בחברות שאכן מקימות פולחן של אכילת חלקי גוף (כבד ולב) [11] או אכילת בני אדם כחלק מהתזונה. בחברות מסוימות נשים ניזונים מהוריהם . בפועל הקניבליזם עצמו לא היה כל כך קיים אצל האינדיאנים אלא היה יותר פולחן סמלי לקבלת כוחו של המת והחלק החשוב בו היה הקזת הדם שמזין את האדמה. כשם שהיה היגיון לקניבליזם, היה הגיון למוסדות השלטון, מבנה המשפחה והחברה, שלא התאים עבור האידיאל אותו ראו האירופאים הנכון.

באירופה הוגי דעות, בניהם מישל דה מונטל (Michel de Montaigne; 1533-1592), הראשון שכותב אנתרופולוגיה השוואתית ומטיל ספק בהגיון של האידיאל בשיטה האירופאית (מבנה שלטון, משפחתי וחברתי), "כל אדם מכנה ברברים את המנהיגים שאינם המנהגים שלו עצמו, הברברים אינם יותר שונים מאיתנו יותר משאנו שונים עבורם".

בעקבות המתיישבים הראשונים מגיעים מתיישבים, סוחרים, מסינורים ומחלה מערכת כלכלית. היצור האירופאי זקוק לכוח עבודה זול, עבדים שחורים מאפריקה. כך נוצר מה שמכונה במחקר המשולש האטלנטי – אירופה מייצאת לאפריקה בעיקר כלי נשק, אפריקה מייצאת לאמריקה כוח אדם זול, כוח אדם זול יוצר מייצר כותנה, סוכר, רום, כסף ומייצא אותם ליבשת אירופה. כלכלה זו הופכת להיות מורכבת כשבין לבין יש לנו מסחריים שונים, כמו שבטים אינדיאנים שרוצים סוסים ונשק, אפריקה כותנה זולה, זהב עובר לאירופה ואמריקה ועוד.

עיר חדשה שהספרדים מקימים בפיליפינים, ממנילה הופכת את המסחר ליעיל וגלובלי כשמתיישבים ביבשת אמריקה, מתחילים לקבל חלק ניכר ממוצרי המותרות שבהם חושקים ישרות מאסיה דרך ממנילה. מסין – לממילה, למקסיקו וללימה (פרו), מוצרי מותרות לאמריקה וכסף לסין.

התוצאה היא כלכלה גלובלית שבה הון אירופאי משמש לבניית ציי אוניות שמשתמשים למסחר באוקיינוס השקט, כשבמקביל מכניס את אפריקה לתוך הכלכלה העולמית של אמריקה ומגדיל את הכנסתה באמצעות שוק העבדים של הים הסין וההודי, למסחר האסייתי. מסחר עולמי זה (גלובליזציה) מקטין את חשיבות ערי המסחר האירופאיות שהיו באגן הים התיכון.

ערי המסחר הגדולות באירופה כמו נאפולי, רינואה (Renau?), פיזה ומרסי מאבדות את חשיבותן ואילו ליסבון, בורדו, אמסטרדם, לונדון ואנברפן הופכות לערים הגדולות והחשובות.

ברוב במקומות הללו הספרדים כובשים, הצרפתים בקנדה כורתים בריתות עם השבטים האינדיאנים ויושבים בין השבטים ואחרים, כשמערכת הבריתות משתנה כל הזמן.

תהליך המיסיונריות שונה ממקום למקום, למשל בקונגו ניצור את המלך על ידי כומר ישועי והנוצרים מתייחסים לכומר כאוכלוסייה נוצרית למרות שהאוכלוסייה לא נוצרה. הניצור במושבות הפורטוגליות והספרדיות איטי, מחל ב החרבת מקדשים קיימים והקמה של כנסיות ומקדשים נוצרים במקומם, בדרך כלל באותם מקומות מתוך אמונה שהקדושה נותרת בהם, ניצור כפוי שנמשך למשך דורות. כך נוצר סינקרטיזם, ערבוב של אמונות (אומנות אינדיאניות, נצרות, ובהמשך מסורות מאפריקה) ליצירת נצרות קתולית, דרום-מרכז אמריקאית מיוחדת. המיסיונריות אינו פעיל במושבות האנגליות בצפון אמריקה, התיעוב של הפוריטניות האנגלי לאינדיאנים גורמת להם כמעט שלא לנסות לנצר את האוכלוסייה. כיוון שרוב האירופאים, פרט למושבות האנגליות, ניו אינגלנד (ששם מגיעות משפחות של פליטים), הם גברים צעירים יש מגע עם נשים מקומיות ולכן הצאצאים הם נוצרים שיכלו לשמש תיווך בין האוכלוסיות (גדלו בבית נוצרי ויודעים שפת מקום).

ביבשת אמריקה ופחות בהרי החוף של אפריקה בהם מתנהל סחר עבדים נוצרת חברה שבה מונהגים ואף לפעמים מוכרים רשמית, יחסים בין גברים לבנים לנשים מקומיות. שמות רבים לתופעה, בשפותיו השונות:

  1. מולאטים (Mulatos), צאצאים של אירופאים ואפריקאנים.
  2. מסטיסים (Mestizo, Métissage), צאצאים אירופאים ואינדיאנים.

יש מעמד שונה לילדים הללו, למשל במקסיקו נישואים אלו חוקים, על אף שלבעל הספרדי יש אישה נוספת הילדים יכולים לרשת מהאב. כך גם אצל ציד הפרוות הצרפתים שהיו בערבות קנדה (צרפת החדשה). במושבות האנגליות (דרום ארה"ב) היה מותר אף נישואי תערובת (לבנים לשחורים) חוקים, עד אמצע המאה ה-18. נישואים של נשים לבנות לגברים שחורים היה אסור, במקרה בו אישה יולדת גבר שחור, ברור שהדבר היה עונש והבחור היה מוצא למוות. כך אם אישה הייתה עוברת לחיות עם אינדיאנים.

ההיררכיה שנוצרת בין לבנים ולמקומיים היא כלכלית, פוליטית (לבנים ושוחרים יש זכויות) ומגדרית. בהמשך יתפתחו תורות גזעיות שיטענו כי נשים מקומית (שחורות, אינדיאניות) הן מטבען אינן ניתנות לריסון, פרוצות, קרובות לטבע ולכן, במקרים קיצונים יתפתח תפיסה חוקית שתטען כי לא ניתן לאנוס אישה מקומית ולא הגיוני שאישה כזו תתנגד למערכת יחסים מינית עם גבר לבן, כי לא קיים בהם המושג של התנגדות למין. מה שמאפשר לפריצה של ניצול מיני של נשים מקומיות באחוזות.

באיים הקרבים, צפון ברזיל, חלקי מקסיקו, דרום ארה"ב (מרילנד), מקימים מתיישבים הלבנים משטר חקלאי חדש של אחוזות – מטע כלכלי (Plantation Economy). ראשית המשטר, השיטה החקלאי של אחוזות ענק (Plantation) מחל דווקא בים התיכון, עד מתקופת הצלבנים, כשהצלבנים מגיעים מעכו צפונה ממנו ושם נתקלים באחוזות סוכר ענק, הממתיק. הסוכר נודד מדרום הודו, דרך דרום עיראק והגיע לאזור עכו צפונה. הסוכר הופך לרווחי רק כשמדובר בגידול בקני מידה גדול וכשהכוח האדם זול מאד. זו עבודה של מאמץ אדיר (גדיעת הקנה) וסבלנות, מהקנה סוכר יוצא מעט נוזל ממנו יוצרים גבישים (שיווק למרחקים - למשל מקובה ללונדון). עקב כך שקני הסוכר הורסים את האדמה, גידולו נודד מאזורים, ממזרח למערב: טייוואן, הודו, דרום עיראק, עכו, קפריסין, כרתים, סיציליה, דרום ספרד, האים פורטוגלים שבים האטלנטי, ברזיל, אי קריביים, מרילנד, דרומה לחוף מזרחי דרום ארה"ב. דוגמא בליז, מושבה אנגלית, שמפסיקה לייצר סוכר מסיבה זו. כוח האדם לא מצליחים להתרבות בגלל תנאי העבודה הקשים ולכן יש צורך בהזרמה של כוח חדש, עבדים. בשנת 1550 כשמוקמות מושבות הסוכר הראשונות כמו בבליז, איים הקרביים וצפון ברזיל, מחל גידול אדיר בבדים שנמכרו באפריקה ועברו לאמריקה. בהמשך, במאה ה-18 כשמתפתחים אחוזות כותנה בארה"ב, מחל זרם עבדים לאחוזות הכותנה.

  1. בשנת 1730, סחר העבדים ו"תוצר עבדים" מהווים 86% מסך המסחר האטלנטי.
  2. בשנת 1780, סחר העבדים ו"תוצר עבדים" מהווים 94% מסחר האטלנטי.

רב המסחר מתנהל במהל המאה ה-17, על ידי חברות מונופוליסטיות של המדינות הקולינאריות. צרפת, ספרד ופורטוגל מקיימות חברה מסחרית בבעלות המדינה ואילו אנגליה והולנד נותנות זיכיון לחברות מונפול פרטית (כמו ורג'ינה) בכדי להקים תחנת מסחר ולהתיישב במקום. חלק מהחברות מנהלות מסחר עם המערב (The Dutch West India Company) וחלק עם המזרח (The English West India Company).

French East India Company (Compagnie des Indes)


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



לצד החברות, פועלים המון סוחרים בלתי חוקים (פיראטים=Privateerings), רובם הולנדים, אנגלים, סקוטים. המֶמָמנים של הפיראטים הם הולנדים ויהודים הולנדים, יהודים ונוצרי חדשים מהפזורה היהודית ספרדית [12].

מה מאפיין את כלכלת האחוזות?עריכה

  1. כלכלת עבדים.
  2. אוכלוסיה שמתקשה להתרבות באופן טבעי.
  3. ארגון כלכלי מתוחכם
    • קפיטליזם - ליצירת הון.
    • מבנה כלכלי בינלאומי.
    • מבנה כלכלי רציונאלי – תכנון, רווח/הפסד, בירוקרטיה, הקצנה של הון (הכברת נכסים).
  4. לבעל האחוזה יש סמכויות כמעט פואדליות באחוזתו, לא רק המנהל הכלכלי, בעל הזכויות משפטיות, זכות הענישה כולל ברב המקרים הוצאה להורג.
  5. הייצוא (סוכר וכותנה) וייבוא (סין, הודו אירופה) חלק מכלכלה עולמית.
  6. קשר בין אירופה לקולוניה - השליטה הפוליטית על כלל האחוזות נמצאת הרחק מהאחוזות, באירופה. הסכמים או יריבויות של המעצמות האירופאיות מתנהלות גם בקולניות.
  7. סוף עיבוד המוצרים נעשה באירופה ולא בקולוניה עצמה.
    • כותנה מאמריקה בהמשך הודו, מועברת לאנגליה, מועבדת לבדיל וחוזרת חזרה לאפריקה, אמריקה והודו.
    • סוכר נוזלי מועבר לאחר שלב ראשון של אינטרליזציה (Internalization הפנמה, החדרה פנימית) מאמריקה ל אמסטרדם והתהליכים הסופים נעשים בהולנד או צרפת.

התפתחות חסר תקדים, מסחר ימי ארוך טווח, מסוכן בין היתר עקב ריבוי הים. חלק משודדי הים פועלי תחת המעצמה האנגלית, שבמקום להשקיע במושבות שעולה הרבה כסף, שולחת שודדי ים בעלי רישיון (privateer) להישלט על ספינות ספרדיות ופורטוגזיות ואם הם מצליחים להביא את הסחורה לאנגליה הם מתחלקים 50% בין אנגליה לשודד. למשל ספינות ספרדיות שנלקחות לבוסטון [13], מרכז של סחר עבדים כשמובטל העבדות במחוזות של צפון ארה"ב, מרכז של הישענות בשודדי ים.

1/3 מהספינות טבועות, סיכון אדיר, עם זאת רווחים אדירים כיוון שעבדים שחורים שקנו תמורות רובה אחד שווה כעשרים רובים שנמכר (רווח פי 20). לא ידעו על מספר העבדים באמריקה, אחד הנתונים מצביע על כ-12 מיליון איש, כ-10% מתו ב"מעבר באוקיאנוס האטלנטי" (Middle Passage), כ10-15% מתו בשנה הראשונה באמריקה. 20-25% מתו במהלך מחצית השנה הראשונה מאז שנלקחו.

בספינות העבדים מוחזקים בשרשרות ברזל, אוכל מינימאלי, תנאים באוניה ולאחר מכן ירודים. ההגירה הגדולה ביותר בתולדות האנושות עד אז. לראשונה נוצר בעולם הנוצרי זיהוי בין צבע עור לעבדות. בעבר, בעולם הנצרות האירופאי היו עבדים ממקומות שונים. במקביל היו תורת גזע שהתפתחו וניסו להוכיח את הנחיתות "הטבעית" של השחורים. סחר העבדים תרם להתפתחות התורה הכלכלית של המאה ה-17 וכלכלות האירופאיות, כלכלות המבוססות על מודל מרקנטיליזם, על פיו העושר בעולם מוגבל ולכן כל מדינה רבה על נתח של עושר זה, הישג כלכלי של מדינה אחת הוא הפסד של מדינה אחרת.

  1. נוצרת תחרות בלתי פוסקות על נתחים מהעולם החדש, אפילו שוודיה ודנמרק מקיימות מושבות ביבשת אנגליה כשכולן משאירות את שלבי היצור האחרונים במדינת האם, (מטרפולי).
  2. במהלך מסעי הצלב הוצילנים סינניאלים יוצאים עם סיסמא "למען האל וזהב" וכל שאר אירופה לועגות להם. עם המרקנטיליזם אנו מגיעים לכלכלה שבה כל מדינות אירופיות הנוצריות מעורבות באידיאולוגיה למען אל וזהב.
  3. התפתחות אשראי בינלאומי – כיוון שהוצאה והסיכון הוא גדול, מוקמים מוסדות ביטוח (אוניות).

העושר החדש הזה מתרכז בערים של מערב אירופה שהופכות לערים עשירות ובעלי האחוזות מקימים להם אחוזות פאר באמריקה.

על ניצול ושעבוד אפריקנים שמאפשרים את פריצת הדרך. מעולם לא נצבר הון בידי אשים מעטים על חשבון אנשים רבים (צ'ירציל). המסורת המסורתית מדגישה את המפכה החקלאית באירופה כבסיס למהפכה התעשייתית. אלמנט שלישי הוא העבדות והיווצרות ההון הקפיטליסטי באחוזות סוכר.

מה הוביל לפריצת הדרך של אירופה?עריכה

האם אירופה מזנקת קדימה או סין אחורה? מה קורה ליחסים בין אירופה לאסיה?

דנו שסך סחר כלכלות באירופה ולא לא כמו זה של סין. אירופה אל מצליחה להזין את עצמה ואילו סין כן, היווצרות המשולש האטלנטי והכלכלה הגלובלית שמרכזה באירופה. סימנו בהסבר כי אי אשר להבין את פריצת הדרך בין של אירופה מבלי להתייחס לניצול ושעבוד אפריקנים.

ההיסטוריה המסורית הדגיש שפריצת הדרך של אירופה במאה ה-18, היא בזכות המהפכה החקלאיות וההמצאות טכנולוגיות והמכאניות, ראשית התיעוש במהלך המאה ה-18 כגורמים לעושר של אירופה. שני תנאים חשובים.

גורם שלישי שחשיבותו החלה במהלך 30 השנה האחרונות והוא כלכלה של עבדים בשיטה ה-Plantation, אחוזות ענק. כלכלה מודרנית, קשורה לתכנון ארוך טווח, קפיטליסטית, יצירת שוק הולך וגדל של מוצרי צריכה. לעומת מודל שטען בעבר, שכלכלת עבדים היא בהכרח כלכלה פרמטיבית, כי היא מסתמכת על כוח עבודה זול, לא מיומן ויצור שכביכול לא מעודד מיכון, התייעלות או למוטיבציה, לחסכון ומיקום רווחים. כלכלת אחוזות, עבדים אפשרה שחרור אדמות באירופה לצרכים אחרים. משפט שיובהר בהמשך.

התנאים שהביאו לצמיחת אירופהעריכה

המהפכה החקלאית, גידור איכרים, אצילים ובורגנים שמתעשרים, קונים אדמות חקלאיות, מרחיבים נחלות חקלאיות כך, מגדילים את שטחי העיבוד החקלאי שלהם על חשבון איכרים קטנים. הדבר מאפשר לקיחת סיכון לכן יש ניסיונות של השקעת כסף בניקוז, השקיה וניסיון גידולים חדשים. כך, יש הכנסה של גידולים חדשים לתזונה האירופאית עגבניות, קטניות ועוד. בעיקר תירס ותפוחי אדמה שמגיעים מאמריקה במאה ה-18, הופכים למרכיב מרכזי של הדיאטה האירופאית ומאפשרים להוציא שנים או שלושה גידולים במהלך השנה.

המפכה החקלאית מביאה להתחלה של מהפכה תעשיית. שוב הקשר למסחר האטלנטי וכלכלת העבדים הוא מרכזי. בעלי אדמות בונים ומשחררים תחנות מים כמקורות אנרגיה, חשוב מכך הם מפתחים שיטות כריית פחם ושיטות ניקוז מים ממכרות יעילות יותר. הם משקיעים בבניית דרכים ימיות ויבשתית, תעלות, שיקשרו בין הגידולים ופחם, לצרכנים. התוצאה היא שאירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, היא בעלת מזון רב , מגוון, בריא (טרי) יותר.

כלכלת עבדים, רוב השינויים הטכנולוגים שקשורים לתעשיית הטכסטיל דורשים כותנה.

המון שינויים טכניים קטנים, שלעצמם אינם משמעותיים. שכלולים במכונות טוויה, אנשים מתחילים ליצר בביתים שלהם בגדים מבדים זולים מכותנה שהגיעה מאחוזות הודו ואמריקה. כך נוצרת השיטה הידועה כ"שיטת הייצור הביתית" (Putting-Out System), מפעל תעשייתית ללא ההשקעה במבנה, מפני שבמקום שהפועלים יהיו מרוכזים תחת אותה קורה, אדם אחד עובר ומותיר בידיהם חומר גלם וחוזר לאסוף את המוצר המוגמר. היצור של הבתים מכותנה פשוטה, זולה וצבעונית[14] . הכותנה והבגדים הזולים[15], שמיצוא באמריקה מעובדים באירופה ונשלחים חזרה לאפריקה, הודו (בעיקר) ואמריקה עבור עבדים.

ההון לקנית המכונות הטוויה והאריגה מגיע בחלקו מהון שהצטבר משכר עבדים ומאשראי שהתפתח בגלל מסחר עבדים. בשנת 1800, 35%-55% מהתוצר הגולמי בבריטניה קשור בעקיפין לכלכלת עבדים.

השינויים הללו מאפשרים גידול דמוגרפי חסר תקדים באירופה, למרות הגידולים אירופה מצליחים לראשונה להאכיל את עצמה. גידול חסר תקדים שנובע מתזונה טובה שמאפשרת ירידה בתמות תינוקות וילדים, שיפור רמת חיי האירופאים כולל האיכרים העניים ביותר, שכרי היום במערב

צריכה של מוצרי מותרות זולים הופך לנורמה כלכלית ותרבותית של כל השכבות במערב-מרכז אירופה. ב-1800 גם האיכר העני ביותר באירופה אוכל תפוחי אדמה (אמריקה) ,לובש בגדים מכותנה זולה (הודו, אמריקה), מעשן טבק (אמריקה), ושותה תה (מהודו סרי-לנקה, מזרח אפריקה), קפה ושוקולד (אמריקה), הוא ממתיק אותם עם סוכר (האיים הקרביים בברזיל). יש לו כסף גם לקנות כלי בית מברזל או פלדה, כמו: מראה ,אח, כלי אוכל, רהיטים. בהמשך לייצר הפרדה בין בני האדם לחיות המשק בבית.

הכלכלה האירופית היא קפיטליסטית, עדין לא תעשייתית, כלכלה שמכוונת לייצור הון לשם הגדלת הון ותפוקה. גם המסחר הבינלאומי, החקלאות והפנים אירופי מיועדים לשווקים קרובים ורחוקים מאוד. עשיית הרווח הופכת לאידיאולוגיה של כלל האוכלוסייה. נזכיר מדובר בחברה נוצרית שבה רק עניים אמורים לרשת את הארץ. אירופה 1800, מרכז השווקים החשובים ביותר, מייצאת ומייבאת חומרים. מילת המפתח היא הון שנוצר חלקו ממסחר בינלאומי שבחלקו קשור לעבדות. משנות ה-60 של המאה ה-18 מתרחשים שרשרת של שינוים מכנים וטכנולוגים קטנים לעצמם וכן התפתחות הייצור באירופה, שלא דורשים ידע תיאורטי מתוחכם במיוחד ולכן חלקם הגדול של מוצרים מומצא על ידי פועלי יצור חסרי השכלה. החשיבות של הבחנה זו היא בכדי להבדיל את השינויים הללו מהמהפכה המדעית וכן מהתפיסה שטוענת שאירופה פרצה קדימה בזכות למוח האירופאי הטוב יותר שפותח באוניברסיטאות או שהדת טובה יותר.

הסברים לשכלולים שהחלו באירופה.עריכה

המהפכה החקלאית הביאה בגידול ההכנסה הריאלית לנפש ולייעול. הון רב אפשר ליותר אנשים לרכוש מוצרי צריכה. התוצאות:

  1. המהפכה Putting-Out System, העסקה חלקית של חקלאים ליצירת טקסטיל, לבוש ומוצרי כותנה.
  2. הגדלת הביקוש למזון ולבגדים בו זמנית הדרך היחידה להתגבר על הגידול הכפול הזה שהמשאב היחיד של המוצרים הוא אדמה. מה שאפשר זאת היה מכניזציה של תעשיית הטכסטיל.

בסיןעריכה

יש גידול באוכלוסיה וגידול עצום בתפוקת מזון עד שנת 1750-70. סין נעזרת בבירוא יערות בכדי לספק את צרכי המזון, אולם בשלב מסוים זה מוביל לאובדן מקור האנרגיה לבישול וחימום. בסביבות שנת 1800 המצב הופך למשבר. סין לא יכולה לספק מזון ובו בזמן אמצעי עיבוד מזון וסוגי תעשיה או קדם תעשיה כי אין מקור אנרגיה.

אנגליה, בלגיה, צרפת, הולנד זה לא קורה. יתרון ראשון משאבים, כ-90% ממשאבי הפחם[16] בעולם בשנת 1800 נמצאים באנגליה ובאזורים בצפון צרפת. כמו גם, באנגליה הפחם נמצא קרוב לפני האדמה. בהולנד יש כבול (Peat)[17] .

ייצוא גידול הכותנה אל מעבר לים למושבות שלהן, יבשת אמריקה והודו. כביכול לאנגליה יש 3 אדמות ליצור: במושבה, משאבי המדינה וחלקות האדמות שלה. כך יכולה בו בזמן להפיק אנרגיה, להפיק הון,בגדים ויצור מזון. סין לא יכולה לעשות זאת.

עיבוד הכותנה נעשה במדינת האם, אנגליה והיא עוברת סדרה שלמה של שכלולים, השכלול החשוב מכולם שייך אל הפחם וכותנה. ראשית המצאת הקיטור היה בניסיון לרוקן מים ממכרות, ולנקז אותם בכדי לפיק את הפחם. באמצע המאה ה-18 מתפתחת שיטה לריכוז הקיטור, תחילה במכרה ולאחר מן מחוץ לו, בכדי לרכז את הקיטור ולהשתמש בו כמקור אנרגיה בעיקר למכונות טוויה ואריגה. בסוף המאה ה-18, תחילת מאה ה-19 הפחם מאפשר להיפתחות תעשיית הברזל, פלדה, קיטור עבור רכבות שמקשרות בין ערים למרכזי תעשייה.

התוצאה היא שהכותנה שמעובדת בעיקר באנגליה ובמערב אירופה, זולה יותר והורסת את שוק הכותנה ההודי. הודו הופכת ל"מדינת עולם שלישי" שמייצרת חומר גלם (כותנה) אבל לא מצליחה להתחרות בעיבוד החומר של אנגליה ולכן רוכשת מוצרי הלבשה מאנגליה. בהמשך, כתוצאה מתחרות הכותנה בין הודו למושבות אנגליות ולאחר מכן ארה"ב, שיכולים לייצר כותנה זולה יותר כי היא מבוססת על עבדות, מובילה גם להתמוטטות יצור כותנה בהודו. לכן, יותר הודים בעידוד בריטים פונים לייצור אופיום שנמכר לסין. בשנת 1800, 10% מאוכלוסיית סין מכורים לאופיום.

גם סין לא מצליחה להתחרות בכלכלה האנגלית, לא במשי ובכותנה. מחברה ראשונה בעולם בייצור חומרי עלית (משי, בדים), הופכת לספקית של חומרי גלם עבור מדינות כמו אנגליה.

הון, הקמת מפעלים ומכורות גדולים, קניית מכונות קיטור, קנית מכונות והקמת מפעלים מצריך משכורות, תחבורה, שינוע, צריכת חומרי גלם, כלומר מעבר להון בסיסי. הון גדול מגיע לאנגליה ממסחר בינלאומי. סוחרים (בניהם סוחרי בעבדים ובעלי אחוזות עם עבדים) הופכים ל"תעשיינים"[18] , אנשים שמעורבים במיכון. בשנת 1649 מוקם באנגליה "בנק אנגליה", במקור בנק פרטי, שמטרתו העיקרית היא מתן הלוואות בריבית נמוכה להשקעות ולאוניות הקשורים במסחר בינלאומי. ההון שמאפשר הקמת תעשיית ברזל שחלקה מושקע בצרכי המדינה (באוניות, רובים, תותחים) שלהם יש קשר ישיר ליצירת אימפריה, וחלק האחר לצרכים אזרחים (תנורים, מחבתות, סירים) שמיוצרים בזול ומאפשרים אף גם לעניים לרכוש אותם.

העיבוד של חומרי הגלם נעשה כולו במטרופולין (אם), כלומר השלב בייצור בו התוצר הוא הגדול ביותר נעשה במטרופולין. ההון חוזר להלוואות הבנק שמאפשר לו לממן יזמים חדשים וחלילה. אנגליה בעיקר, הולנד ופחות צרפת, יוצרות שווקים בינלאומיים שהולכים וגדלים, משתלטות על המסחר הבינלאומי והיצור הפנימי הסיני, ההודי, האפריקאי והאמריקאי.

בעולם שבו היו 6 אימפריות בשנת 1400, יש אימפריה אחת בשנת 1800 לא כאישות משינית אלא גיאוגרפית, האימפריה האירופאית.

חברות מסחרעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



  • Minstére de la Marine (צרפת)
  • Board of Trade and Plantation מ(אנגליה) -
  • Royale African Company (אנגליה) - חברת ההרפתקנים המלכותית למסחר עם אפריקה
  • Casa de Contrataciòn (ספרד) - מקביל לבית הודו מסחר תבלינים
  • הסכם 1609 על איזור אי-שלום באוקיינוס האטלנטי

הערות שוליםעריכה

  1. ^ עד היום אפשר לראות את זה בהתרסות.
  2. ^ לא מחייב אימפריה
  3. ^ יש היסטוריונים שטוענים שאוסף של פדרציה במערב אפריקה תחת שליט אחת מהווה ממלכה שיש לה שמות שונים עקרב כך. נקרא לה אימפרית דהומי כפי שמכונה בספרות המשנית.
  4. ^ בני אדם החלו להתיישב במקום לנדוד
  5. ^ התקיים מסחר בינלאומי אך באזורים קטנים. במהלך השיעור ירחיב.
  6. ^ דרום חצי אי ערב
  7. ^ אזור פלורידה, מכרז מקסיקו המשך מקסיקו, גואטמלה, מרכז אמריקה, קצת דרום אמריקה, הרבה מזרח אמריקה. כלומר,
  8. ^ גידול סוכר אינו משתלם כלכלית אם יש צורך לשלם כסף לעובדים בגלל הפער בין תוצר הגלם לכמות שנמכר.
  9. ^ כל המסמכים של האפיפיורים נרשמים על שם שני האותיות הראשונות של האפיפיור.
  10. ^ המשובה הצרפתי בשיא מגיע עד מורלינס עד ים הקריבי.
  11. ^ מתוך אמונה שמביא אומץ
  12. ^ כמו אביו של ברוך שפינוזה
  13. ^ סטווין על אונית העבדים
  14. ^ כותנה נצבעת בקלות מפשתן
  15. ^ כמו הבגדים שנשים אפר קנאיות לובשות שהגיע אליהם במאה ה-18 ונשמר כמסורת.
  16. ^ צמחים ועצים שהתאבנו במשך דורות באדמה.
  17. ^ צמחים רקובים שרוכזו בידי סחף או ביצה. יחסית בפרק קצר מפחם.
  18. ^ ראשית התופעה ולכן לא מתאים כהגדרה.