אירופה בעת החדשה המוקדמת/צמיחת המדינה הריכוזית במאות השש עשרה והשבע עשרה

  • משאבים - ספרד נגד עות'מאנית בזכות מטמונות זהב ביבשת אמריקה.
  • הנרי ה-8 האלים את אדמות הכנסייה ומכר לאצילים תמורת כסף.

כל אלו הם משאבים נכלים ומוגבלים.

Vénalité des offices (מכירת משרות פקידותיות בעבור כסף)

עריכה

אנו נתמקד במכירת משרות פקידותיות בצרפת. תהליך זה התרחש במדינות נוספות פרט לאנגליה, אשר בה האצולה הצליחה להחליש, 300 שנה קודם לכן, את המלך, ולכן לא היה בה מנגנון בירוקרטי. במילים אחרות האצילים המקומיים היו הסמכות המשפטית והשיטורית. אנגליה לא החזיקה צבא יבשתי (פרט לאירלנד במאה ה-16) אלא ימי (בזכות מונופולים פרטים).

החל מאמצע המאה ה-16, מלכי צרפת מוכרים משרות פקידותיות בממשלה לפרק זמן. המלך זכה: [1].

  • מייצר מנגנון שלטוני
  • העשרת הקופה האישית - כל משרה הכניס כסף
  • ביקורת נאמנה לו אישית - המלך זכה לנאמנותם של בני האצולה בטור פקידים (Officiers)
  • החלשת האצולה הישנה.

אינטרס פרטיים לקנית משרה :

  • החזר השקעה על ידי גבית מתנות לביצוע פעולה.
  • משרה שתהפוך למשרה שתישא תואר אצולה.

בראשית המאה ה-17, שוכללה השיטה; על ידי מתן כסף נוסף ניתן היה להוריש את המשרה לבני המשפחה.

היווצרות מעמד חדש

עריכה

בחלק מהנסיכויות הגרמניות (ספרד, דנמרק, שוויץ,) נוצרו שני אצולות :

  • אצולת החנית (Noblesse d'épéc) – המסורתית הישנה, הלוחמת.
  • אצולת הגלימה (Noblesse de robe) – אצולת פקידים.

במאה ה-17 ובעיקר במאה ה-18, הפך המנגנון להיות מיותר מאחר וכל המשרות התמלאו ואם הוא המשיך להתקיים היה בכדי להגדיל את הכנסת המלך בכדי לסבסד את חייהם החדשים והרהבתניים של האצילים החדשים.

תחילת ניצני המדינה

עריכה

יש שכלול במנגנוני התעלומה של. עתה הלכו מלכים להשתמש בכנסיה בכדי להודיע על צווי חקיקה חדשים ואירועים רשמים (הולדת יורש). נוצרת תחושה של איחוד המדינה כנגד האויבים. כמובן, קשי התקשורת (עקב קשי התחבורה וגודל המדינה) יוצרים קשר נמוך בין אזורים נדחים למרכזים ולכן, קשה לדעת את מידת הנאמנות ותחושת האחדות של אזורים נדחים יותר. גבולות מתחילים להיקבע בעקבות מלחמות, וכך כפרים מוציאים עצמם מחולקים בידי ממלכות שונות, עם מלכים קרובי משפחה שכל אחד מנסה ליצור זהות למדינתו. עם זאת עדין אנשים ממשיכים לנבוע בחופשיות מאזור אחד למשנהו בהתאם לפרנסה.

מה מדינה צריכה לעשות? כיצד עליה לפעול?

עריכה

כל עוד יש כנסיה אחת מאוחדת וקתולית וברור שמטרת השלטון הוא להבטיח את הקיום הדתית האורתודוכסי, אין בעיה. אולם בתקופה זו יש הרבה מלחמות דת בעקבות צמיחת ההומניזם האיטלקי. כלומר מתחיל להיות הפרדה בין דת למדינה.

אם כן מה מטרת קיום המדינה?

בין הוגי הדעות החל דיון נרחב בנושא. הם מפתחים באמצעות המושג האיטלקי "טובת המדינה" (Reason of state, אולם המונח בצרפתית מוכר יותר Raison d'Etat, שמופיע בהקשר סיבת הקיום) שני רעיונות שינוי מחלוקת :

  1. בשנת 1513, ניקולו מקיאבלי Niccolò Machiavelli ; 1469-1527)) כותב ספר בשם הנסיך (Il Principe ; 1513), בו הוא טוען ש"טובת המדינה היא טובת השליט", על פי דמותו של לורנצו המפואר (לורנצו דה מדיצ'י), נסיך פירנצה שהיה דיקטאטור והרס את מוסדות של העיר ורכז את עוצמת השלטון בידיו, אבל מצד שני, היה הפטרון הגדול של התקופה והביא את פיאור השם והמבנים של העיר פירנצה. [2]
  2. בוטרו (Giovanni Botero ;1533-1617) ישועי שהתנגד למיכאל. רשם ספר בשם "Ragione di Stato " (1589) שם טען שעל השליט יש מוגבלויות של צדק ומוסר. טובת המדינה נובעת לדעתו, מהאיזון הנכון בין תועלת המדינה אבל גם מהצדק והמוסר. "הידע והביצוע של אמצעי היעילים ביותר ליצר לשמור ולהרחיב את כוחה של המדינה". מבחינה זו הוא נשמע כמו ניקולו אבל יש גם דאגה לצרכי הנתנים , התנהגות מוסרית נוצרית ותבונית שיבטיח יציבות של מדינה. כלומר, בכדי שהאזרחים לא ימרדו על השליט להשקיע בתהילה שלו אבל התהילה שלו תגיע לא רק מפאר ופחד, אלא גם מאהבה של הנתינים אל השליט (עקב כלכלה, צדק).

טובת מדינה בצרפת

עריכה

במאה ה-17, המושג האיטלקי "טובת המדינה" עובר לצרפת ונקרא Raison d'Etat. ז'אן בודן שאל בספרו Six Livres de la République (1578) כיצד להבטיח את יציבות המדינה.

טובת המדינה מחייבת סבלנות דתית ופשרה בין הדתות גם אם צרפת אמורה להיות מדינה קתולית. בשם עיקרון זה, במהלך מלחמת 30 השנה (1618-1648), צרפת הקתולית תתייצב לצד הפרוטסטנטים בגרמניה, כי טובת צרפת היא להחליש את הקיסר הקתולי של האימפריה הרומית הקדושה. יש כאן הפרדה בין הרצוי למצוי, הצהרה חד משמעית שטובת המדינה קודמת לטובת הדת.

בנושא זה, אנו רואים כיצד הרפורמציה הפרוטסטנטית מביאה לכדי צמיחת המדינה המודרנית כשטובת המדינה מאפשר למלך לפעול כנגד הדת, למען המדינה.

גרמניה ואיטליה

עריכה

אנגליה, שוודיה דנמרק צרפת ספרד הופכות למדינות ריכוזיות, מה שלא קורה באיטליה ובגרמניה שהופכות לריכוזיות רק במאה ה- 19, למה?

באיטליה יש יחידות טרטוריה קטנות שכל אחת מהן עוברת את התהליך, אבל כשכל אחד מהיחידות מנסה להשתלט על שכנותיה, מתייצב האפיפיור לצד הטריטוריה חלשה בכדי למנוע איחוד מדינה חזקה בחצי האי איטלקאי. מדינה האפיפיור עצמה חסרת ריכוז כיוון שהמלך תלוי בקיסרות רומא והתפקיד אינו עובר ביורשה.

בגרמניה קרל ה-5 (בספרד הצליח) מנסה לייצר מדינה ריכוזית אבל התאחדות של נסיכים פרוטסטנטים בברית צבאית בקלווין מנעה זאת. הסכם אוגסבורג מנציח לא רק הפיצול של גרמניה אלא הזכות של נסיכים פרטים להחזיק בצבאות כדי להגן על הנתינים שלהם. כאשר יש לגיטימציה לקיום צבאות פרטים לא ניתן להקים מדינה מודרנית.

הערות שולים

עריכה
  1. ^ Paulette – הענקת משרות בעבור כסף
  2. ^ על מי הדמות שיעור מספר 9: בפרינציה יש מתח העיר בידי משפחת מדיצי שהשלטה על העיר הרפובליקנית והקימה שלטון רודני. מקיאבלי הוא רפובליקן ולכן מוזר שהוא רושם ספר עם הקדשה לטירן :
    • התחנפות לשליט החדש.
    • מושפע מדמות של בורג'ה (אלכסנדר השישי) שהיה מושחת, מקבל מהאפיפיור להיות נסיך של יחידה טריטוריה שאביו איפיור קוטע ממדינת האפיפיור. מוציא להורג, משמש כנראה דמות לחלק מהתיאור הרודן האידיאליים. הבעיה עם דעה זו:
      • בורג'ה הוא נחשב לעיוות מגוחך של הסדר הנכון.
      • אויב של פירנצה.
    • מקובל בשנים שבהם אין זכויות יוצרים, שסופרים מדפיסים מספר הקדשות ונותנים להקדשות לאנשים תמורה כספית מאדם. יתכן שזה העותק ששרד.

מקורות

עריכה

ראשוני

עריכה

שניוני

עריכה
  • א. בר-נביא, צמיחתה של המדינה המודרנית, תל אביב תשנ"ה. פרק א'
  • י. פ. רייס (הבן) וא. גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה 1460-1559, מהדורה שנייה, תל אביב, 2010. פרק רביעי, עמ' 99-128.
  • H. G. Koenigsberger, G. L. Mosse & G. Q. Bowler, Europe in the Sixteenth Century, 2nd ed., London & New York, 1989. Chapters 11.