תמורה (פרמוטציה, permutation) היא פונקציה חח"ע (חד-חד-ערכית) ועל. כלומר מתקיים ש- גורר ש- (חד-חד-ערכיות) ולכל קיים j באותה קבוצה כך ש- (על).
דוגמא: כך ש- זה תמורה. מצד שני, זה לא תמורה כיון שהיא לא חח"ע (קיימים שני אברים שונים 1,2 שנשלחים לאותו אבר, 1) היא גם לא על כיון שאין אבר שהתמורה שולחת אותו ל-2.
קבוצת כל התמורות על מסומנת ב- (זאת אומרת ש- זה קבוצה של פונקציות)
כתיב של תמורה בדרך שהראנו קודם (בדוגמה: ) יכול להיות מאוד ארוך אם לא נמצא דרך אחרת לכתוב אותה. לכן, דרך אפשרית לכתוב תמורה זה בעזרת "מחזורים" (או "עגילים"). לדוגמה, ניקח את כך ש- . נסמן את התמורה הזאת באופן הבא: המחזור הראשון אומר ש-1 נשלח ל-2 (כי ), אחריו מגיע 2 שנשלח ל-4 ואז 4 נשלח חזרה ל-1 המחזור השני אומר ש-3 נשלח לעצמו.
מחזור בן אבר אחד (שאומר בעצם שאבר מסוים נשלח לעצמו) לא נהוג לכתוב. בעצם התמורה היינו אמורים לסמן ואז כיון שלא נראה פה 3 נוכל להסיק שהוא נשלח לעצמו פשוט.
תמורה ששולחת כל אבר לעצמו חוץ משני אברים שאותם מחליפה ביניהם (לדוגמה התמורה הראשונה שעשינו בדף הזה, סיגמא, שולחת את כל האברים לעצמם חוץ מאת 1 ואת 2 שהיא מחליפה ביניהם, זאת אומרת, 1 נשלח ל-2 ו-2 נשלח ל-1), נקראת "חילוף".
כל תמורה היא הרכבה של חילופים (מדובר על הרכבת פונקציות). נשים לב שהתמורה היא בעצם הרכבה של החילופים .
מגדירים סימן של תמורה (ומסמנים ) להיות 1 אם התמורה מורכבת ע"י מספר זוגי של חילופים ו- 1- במקרה שהתמורה מורכבת ממספר אי זוגי של חילופים.
ניתן להסיק שאם הכתיב המחזורי של תמורה מסויימת הוא רק מחזור אחד מאורך k אז . בנוסף, נראה כי אם מחזורים זרים (כלומר, בצורה המחזורית של כל אחד מהם לא מופיע אף איבר משותף. ו- הם מחזורים זרים ב- ) אז ולכן אפשר להסיק שאם הכתיב המחזורי של תמורה הוא כמה מחזורים באורך אז