אתה יכול לרפא את חייך/הקדמה

הצעות לקוראי

1. לקרוא את הספר מספר פעמים.
2. עוסק בחשיבה חיובית
3. משפטים/פתגמים אישים של הכותבת בעמוד 14

1. אמונותיי

אנחנו מקבלים חזרה את שאנו תורמים

• מה שהאדם חושב על עצמו הוא האמת עבורו.
• המחשבה יוצרת את העתיד ויחד עם רגש את החוויה.
• אנו מוותרים על הכוח ומאשמים באחר בתסכולנו.
• הסביבה אינה יכולה להשפיע עלינו כי רק אנו יכולים לחשוב במחנו.
• כשאנו יוצרים שלום ושלווה ואיזון במוחנו אז יש גם איזון בחיינו (עמ 17)
• תרגיל: איזה משפט מתאר אותך יותר אנשים רוצים לפגוע בי או כולם תמיד נכונים לעזור.
• הדברים שאנו מאמינים לגבי עצמנו וחיינו מתגשמים עבורנו.

היקום תומך בנו באופן מוחלט לגבי כל מחשבה, שאנו בוחרים לחשוב ושבה אנו בוחרים להאמין

• האמונות בנוגע לעצמי ולחיים מתגשמים לנו.
• יש אינסוף עמדות בלתי מוגבלות לדברים שאותם אנו חושבים.
• לפיכך הגיוני שבתרגיל לעיל נבחר את האפשרות האחרונה אם אנחנו יודעים את הסעיפים בחלק זה.

הכוח האוניברסלי לעולם אינו שופט או מבקר אותנו

• הכח מקבל אותנו לפי הערכה שלנו ומשקף את אמונות שלנו. דהינו אם אדם מאמין כי החיים כרוכים בבדידות אז הוא יגלה זאת בעולמו (עמ 18).
• שינוי דפוס חשיבה כי האהבה בכל מקום תכניס אנשים להפגין אהבה

לרובנו יש רעיונות מטופשים בנוגע לזהותנו העצמית, וכן כללים נוקשים מרובים בנוגע לאופן שבו יש לחיות את החיים

• מאחרוני המשפט לעיל האדם בעל ידע מועט על העולם ולכן אם היה מסוגל, בעל הבנה ומודעות גבוהה יותר היה נוהג שונה
• אל תגנה את עצמך על מקומך.
• מציאת הספר פירושו שאתה מעונין ליצור שינוי חדש וחיובי בחייך

כאשר אנו צעירים מאוד, אנו לומדים כיצד אנו אמורים לחוש, לגבי עצמנו ולגבי החיים, באמצעות תגובותיהם של המבוגרים סביבנו

• ההורים מלמדים מה עלינו לחשוב על עצמנו ועל העולם.
• אנשים אשמים, מבוהלים או כועסים פיאשו שלמדת גברים שלילים על עצמך ועל עולמך (עמ 19)
• אמונות כמו שום דבר לא נעשה כהלכה, זו אשמתי, אני מתרגזת, אני אדם רע - מייצרים תסכול.

כאשר אנו מתבגרים, יש בנו נטייה ליצור מחדש את האקלים הרגשי של חיי המשפחה המוקדמים שלנו

• לאדם נטיה לשחזר מערכות יחסים אישיות
• המעסיקים יכולים להיות דומים להורינו
• היחס שלנו אל עצמנו דומה לזה של הורינו.

אולם אני לא הייתי מאשימה את הורינו בכך

• האדם הוא תוצר של אנשים שהם קורבנות ולכן אין מקום להאשימם (עמ 20).
• אם ההורים אינם מודל אזי האדם לא יכול להיות מודל לעצמו.
• הסיפור של ההורים על ילדותם יכול להיות מקור לפחדים והדפוסים הנוקשים.

אני מאמינה כי אנו בוחרים את הורינו

• האדם בוחר להיוולד, את מינו, צבע עור, ארצו, הורים שישקפו דפוס בו נרצה להתמקד בחיים.
• אנו משאשימים את ההורים שלנו זאת למרות שבחרנו בהם להתמקד בדבר מסוים עליו רצינו להתגבר.
• מערכת האמונות נרכש בילדות וכך אנו יוצרים חוויות התואמות את אמונותינו.
• סרוק את חייך וזהה מספר פעמים שעבר חוויה דומה. חזרה של חוויה היא מאחר והאמנתם בה באשר לעצמכם.
• אין זה משנה כמה האדם מתמודד עם בעיה, כמה חמוה או מאיימת (עמ 21)

נקודת הכוח היא תמיד ברגע הנוכחי

• מחשבות, מילים ואמנות יוצרות את החוויות בחיינו.
• שם לב למחשבות בראשך: חיובי/שלילי. האם תרצה שתיצור את עתידך?

הדבר היחיד שעמו אנו מתמודדים אי פעם הוא מחשבה,ומחשבה ניתן לשנות

• חוויה היא תוצאה חיצונית של מחשבה פנימית כך שנאה עצמית היא שנאה של מחשבה באשר לעצמך.
• מחשבה ניתן לשנות. שינוי מחשבה משנה תחושה.
• לעבר אין השפעה עלינו (עמ 22) ואין זה משנה כמה זמן חווינו דפוס שלילי.

האמינו או לא, אנו אכן בוחרים את מחשבותינו

• האדם בוחר את המחשבות.
• ניתן לסרב לחשוב מחשבות מסוימות.

האמונה הפנימית של כל מי שעבדתי עמו היא תמיד: "אינני טוב במידה מספקת!"

• לעיתים לצד האמונה לעיל אנו מצהירים כי איננו עושים די או לא ראוים. (עמ 23)
• אמונה בלתי מודעת סותרת לפעמים יצירת חיים אוהבים, מלאי שמחה, משגשגים ובריאים וכך האדם לא מצליח מאחר ומשהו השתבש לאורך הדרך.

גיליתי כי טינה, ביקורת, אשמה ופחד גורמים ליותר בעיות מאשר כל דבר אחר

• 4 התחושות לעיל הן הבעיות בגופנו שנובעים מאשמת האחר והמנעות מנטילת אחריות.
• אם אנחנו אחראים על כל דבר בחיינו => אין את מי להאשים פרט לעצמנו.
• החוץ הוא שיקוף של עצמנו
• האמונות שלנו מושכות אלינו אנשים שיתנהגו אלינו באופן לקוי.
• הדפוס שלך יכול להיות אף אחד לא נמצא שם עבורי אזי יש בך מחשבה שמושכת אליך אנשים מסוג זה. אם לא תחשוב כך הם ילכו למקום אחר ויעשו זאת לאדם אחר.
• ברמה הגופנית נחווה חולי
  • טינה אותה מכנים סרטן. מחילה משחררת סראן.
  • ביקורת - דלקת פרקים
  • אשמה מחפשת עונש שיוצר כאב (עמ 24) ולכן אדם שסובל מכאבים בעל רגשות אשמה.
• פחד ומתח מייצר הקרבה, כיבי קיבה וכאבי רגליים.

אנו מסוגלים לשנות את יחסנו כלפי העבר

• העבר הסתיים. ניתן לשנות מחשבות על העבר.
• מטופש להעניש את עצמנו מפני שאדם פגע בנו בעבר הרחוק.
• ממליצה לאנשים לשחרר את הטינה לפני שסכין המנתחים ינחת, ער דיווי ואימה.
• באימה קשה לעסוק בריפוי. תחילה יש להעלים את הפחד.
• האמונה כי אנחנו קורבן חסר ישע, חוסר תקווה ידרדר את מצבנו.
• מומלץ להשתחרר ממחשבות מיושנות ושליליות שאינם מזינים אותנו.
• האופן בו אנו תופסים את האל צריך לפעול למעננו ולא נגדנו (עמ 25)

על מנת להשתחרר מן העבר, אנו חייבים להיות מוכנים לסלוח

• יתכן כי איננו יודעים איך לסלוח אך הרצון לסלוח מביאה לריפוי שבמהלכו יש לשחרר לעבר ולמחול לאנשים.
• הצהרה משחררת: "אני סולח לך על כך שאינך כפי שרציתי כי תהיה. אני מוחל לך ומשחרר אותך" (עמ 25).

כל מחלה נובעת ממצב של חוסר מחילה

• חולי הוא סימן שעלינו לחקור למי עלינו לסלוח
• "קורס בניסים" הוא ספר לפיו כל מחלה נובעת ממצב של חוסר מחילה.
• האדם שהכי קשה לנו לסלוח לו הוא האדם ממנו אנו הכי זקוקים להשתחרר.
• מחילה פירושה לוותר ולהרפות. אין לה קשר להצדקת התנהגות.
• סליחה היא להרפות מהענין כולו ולהיות נכונים לסלוח. היקום יטפל כיצד.
• האדם מטיב להבין את כאבנו. קשה לנו להבין כי אלו להם עלינו לסלוח סבלו מכאב (עמ 26), שהם פעלו כמיטב הבנתם, המודעות והידע שהיו ברשותם.
• בעיה (כלכלית, רפואי, יצירתיות חנוקה) הכותבת מתמקדת באהבת עצמי.
• קבלה ואהבת עצמו בדיוק כפי שהיננו מייצר תפקוד כהלכה וניסים קטנים מתרחשים.
• יחס של אהבה ואישור עצמי, יצירת מרחב ביטחון, רחישת אמון, אמונה שאתה ראוי לקבלה עצמית מיצרים סדר חדש בנפש, מערכות יחסים אוהבות, מציאת מקום עבודה חדש, מקום טוב לחיות בו, ייצוב המשקל. אדם שאוהב עצמו אינו מתעלל בעצמו או באחרים.
• אישור עצמי וקבלה עצמית בהווה הם מפתח העיקרי לשינוי חיובי בתחומי החיים.
• אהבה עצמי מתחילה בהימנעות מהעברת ביקורת על עצמנו.
• ביקורת נועלת אותנו בדפוס שאותו מנסים לשנות.
• הבנת עצמנו והתנהגות עדינה ואוהדת כלפי עצמנו מסייעת להשתחרר מדפוס בלתי רצוי.
• קבל את עצמך וראה מה יקרה. (עמ 27)
• משפט לתליה שסיכומו : הכל מושלם, שלם ומוגמר. אני מאמין בכוח עצום ממני שזורם בי בכל רגע ופותח עצמי לבינה מתוך ידיעה כי אין אלא תובנה ויחידה שממנה נובעות כל התשובות, הפתרונות, תרופות, יצירות חדשות. אני נותן את אמוני בכוח ובתבונה שכל אשר עלי לדעת יתגלה, וכי כל שאני זקוק יסופק בזמן, במקום ובסדר הראוי (עמ 28).