ביוכימיה/השפעת ה- pH על פעילות האנזים

השפעת ה-pH עריכה

שינוי ב-PH מובילים לשינויים במטען החומצה האמינית בחלבון. שינויים כאלה בחומצות הממוקמות באתר הפעל יוביל לאיבוד הפעילות האנזימטית. חלבונים שונים פועלים בערכי PH שונים, ולכן עבור כל חלבון מתקבלת עקומה ספציפית לפעילות החלבון.

הקבוצות המיוננות המושפעות עריכה

שייר עריכה

  • הקבוצות הטעונות חיובית (לאה - היסטדין, ארגנין וליזין).
  • הקבוצות הטעונות שלילית (חומצה אספרקטית וחומצה גלוטמית).

קבוצה קרבוקסילית וקבוצה אמינית עריכה

  • NH2 <=> NH+3
  • COO- <=> COOH.

הקשרים המושפעים משינוי ב- pH עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



העקומה המתארת את הקשר בין ה- pH לבין קצב התגובה האנזימתית - גרף עריכה

לכל חלבון קיים גרף שונה (pH אופטימלי שונה).

כל הגרפים מגיעים לנקודת המקסימום, pH אופטימליי, ואחריו פעילות האנזים יורדת.

צורות שונות של עקומות המתארות קשר בין קצב התגובה האנזימתית לבין ה- pH עריכה

 
כיתוב תמונה













הערות עריכה

  1. אין קשר בין יציבות האנזים ל-PH אופטימאלי.
  2. שינוי ב-PH ובטמפרטורה מובילים לשינוי בערכי ה-KM של האנזים.

(חומר מעבדה בבטיוטכנולוגיה) הקשר בין יציבות האנזים ל-pH אופטימלי עריכה

אין קשר בין יציבות האנזים ל-pH אופטימאלי. יתכן כי ה-pH בו האנזים יפעל בשיא יעילותו יהיה דווקא ה-pH בו יציבות האנזים היא בין הגרועות ביותר.

מציאת יציבות האנזים עריכה

בכדי לבדוק את יציבות האנזים בטמפרטורה או pH מסויים יש לבצע את הפעילויות הבאות:

  1. מבחנות+אנזים+בופר.
  2. חימומם בטמפרטורה/ הנחה ב-pH קבועה/זהה למשך טווחי זמן שונים. ככל שהאנזים פחות יציב בטמפרטורה או pH מסויים הוא יתפרק לאורך הזמן.
  3. הוספת סובסטרט.
  4. בדיקת פעילות האנזים על פי תגובה אותה נזהה באמצעות אינדיקטור : סמנר, בופר וכו'.

מציאת הטמפרטורה/pH אופטימלי עריכה

  1. לקיחת שורת מבחנות עם אנזים.
  2. הדגרה בטמפרטורה/pH שונה.
  3. הבא לתנאים אופטימלים.
  4. הוספת סובסטרט.
  5. בדיקת פעילות.

אם נמצאו שתי נקודות אופטימליות, סימן שישנם שני חלבונים בתמיסה או יותר. בכל מקרה, אין מצב בו לחלבון יש שני ערכי pI או טמפרטורה אופטימלי.

ראה גם עריכה