ביולוגיה/מערכות הובלה, נשימה, הפרשה והגנה/מערך הגנה ספציפי

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

המחלה הינה מפרה את תהליך ההומאוסטזיס שבתא. היא גורמת לתפקוד לקוי של הגוף או של נפש היצור.

שני גורמים למחלות :

1. מחלות מגורם פנימי- כגון פגם גנטי.
2. פלישתם של גורמים חיצונים (=אנטיגנים)- כגון חיידקים, חומרים כימקאלים ועוד. כאשר נכנס גורם פולש ספציפי לגוף, מתחילה מערכת ההגנה הספציפית לפעול כנגדו.

מאפיינים של תגובה חיסונית

1. רב גוניות - פועלת כנגד גורמים שונים רבים ומגוונים.
2. ספציפיות/יחודיות – פועל כנגד אנטיגנים מסוג אחד כאשר הוא פלש לגוף וזוהה ע"י המערכת החיסונית.
3. הבחנה בין "זר" ל"עצמי" – יודעת להבחין בין גורם זר לבין תאי הגנה של הגוף. כאשר תכונה זו אינה קיימת אצל אדם; מערכת החיסון פוגעת בעצמה – מחלות אוטואימוניות (סכרת, זאבת ועוד).
4. זיכרון חיסוני – כאשר אותו גורם חודר שוב לגוף, הגוף מגיב טוב יותר נגדו.

מרכיבי מערכת החיסון

קשרי לימפה

ראה נושא : מערכת החיסון-קשרי הלימפה

תאי לבנים

למרות מערך ההגנה הקדמי מצליחים גורמים שונים לחדור לגופנו דרך הפתחים השונים בגוף ועקב כך מערכות הגנה נוספים נכנסים לפעולה, אלה הם תאי הדם הלבנים (לויקוציט).
תאי הדם הלבנים בעלי גרעין חסר מוגלובין, הם בעלי כושר תנועה עצמית שמסוגל לצאת מזרם הדם ולנדוד לרקמות בגוף. מספרם באחד ממ"ק דם הוא 1,000 תאי דם לבנים (בגוף האדם ישנם ארבע וחצי מיליון תאי דם אדומים בממ"ק דם). מבין סוגי תאי הדם הלבנים שנלמד :

1. תאים בלענים : מונוציטים, מקופאג'ים, נויטרופילים - הגנה שנייה.
2. לימפוציטים : תאי T ותאי B - מערך הגנה ספצפי (עליהם נלמד).
3. אאוזינופילים - נגד אלרגיה.
4. באזופילים.

לימפוציטים

הלימפוציטים נוצרים במערך העצם ובבלוטות הלימפה. מספרם אצל אדם בוגר הוא בין 2,500-3,000 בכל ממ"ק של דם. רוב חייהם מצויים בזרם הדם ובבלוטות הלימפה.

תוחלת חיים : קצר ; עד מספר שנים.

קיימים שני סוגי תאים לימפוצטים :

תאי T

ישנם מספר סוגי תאי T והם ייחודים לאנטיגן (גורם זר), הם נוצרים בתאים במוח העצם ומשם נודדים לבלוטות התימוס לשם הבשלה והתבגרות. בתום ההתבגרות הם עוברים מערכת הלימפה. סוגי תאי T :

1. תאי T הורגים (TK) – מזהים תאים של הגוף שאליהם חדרו פולשנים או מזהמים תאי משתל (תאים זרים). תאי TK נצמדים אליהם באמצעות קולטנים ומפרישים אנזימים היוצרים חורים בקרום התא, בעקבות כך יש חדירת נוזלים לתא והתא מתפוצץ ומת. תאים אלה פוגעים גם בתאים סרטנים.
2. תאי T מדכים – תאים המפסיקים או מדכאים את מערכת החיסון לאחר תגובת חיסונית.
3. תאי T זיכרון – תאים שנשארים בגוף לאחר תגובה חיסונית וזוכרים את המבנה של האנטיגן הספציפי, כאשר אותו אנטיגן יחדור שוב, תאים אלו יזהו אותו מידית וימנעו את ההתרבות שלו וכתוצאה מכך איננו חולים באותה מחלה שוב.
4. תאי T עוזרים (TH) – מכוונים את הפעילות של הלינפוציטים (תאי T אחרים ותאי B), כאשר תאים אלה פוגעים באנטיגן מסוים, הם אלו המפעלים את מערכת החיסון כנגדם על ידי הפעלת תאים אחרים. תאי T אלה מפרישים חומרים כימים הנקראים לימפוקילים. חומרים אלה משפיעים על תאים אחרים במערכת החיסון, השפעתם היא :
   • משיכה כימיקאית הבאה של תאים (כמו : מיקופאג'ים, ניוטרופילים ולימפוציטים, למקום הפגיעה).
   • הגברת כושר הבליעה של המקרופאג'ים והניוטרופילים.
   • חומרים אלה גורמים לדיכוי של תנועת תאים וריחוק מהמקום.
   • תאי T מדכאים מפרישים לימופיכימים המדכאים פעולת מערכת החיסון. פעולת הלימופיכימים אינה ספציפית לאניגן מסוים. תגובת תאי T מעורבת בדחיית שתלים, הריסת תאים שמכילים טפילים (נגיפים) וסילוק תאים פרטנים.

תאי B

תפקידם הוא יצור נוגדנים כנגד אנטיגן ספציפי. תאי B אינם יכולים לפעול ללא פיקוח של תאי T. הם נוצרים במוח העצם, חלקם מגיעים לאזורים ליפנטים היקפים וחלקם משוטטים בנוזל הדם וברקמות השונות.לכל תא B סוג אחד ויחיד של קולטן לאנטיגן מסוים ולאחר חשיפתו לאנטיגן (בפיקוח התא) תאי B מתרבים ומתמיינים לשני סוגים :

1. תאי פלסמה – תאי פלסמה גדולים המיצרים נוגדנים בכמויות גדולות מאוד אשר נקשרים ספציפים לאנטיגן. הנוגדנים ינועו בזרם הדם ויהרגו את הפולש.
2. תאי B זיכרון – תאי B שלמדו את מבנה האנטיגן ובחדירת פולש יגיבו באופן ספציפי, מידי ויתמנו שוב לפעילות ולתאי הזיכרון.

להרחבה ראה : תיאורית ברירת השבטים

טבלה מסכמת

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

• מקום היווצרותם של התאים
• מקום הפעילות של התאים
• תפקוד

תגובה חיסונית

נהוג לחלק את מנגנוני התגובה החיסונית לשתי זרועות, אשר כל אחת מהן כוללת מרכיבים בלתי ספציפיים (מהמערכת המולדת) ומרכיבים ספציפיים (מהמערכת הנרכשת) הזרועות :

זרוע הוּמוֹרָאלית/נסיובית

התגובה מכוונת כנגד הנגיף (יצור נוגדנים ולכן, פוגע באנטיגן באופן היחודי לו) שנמצא מחוץ לתא, בנוזלי הגוף. היא כוללת שני מרכבים עיקריים : מערכת משלים ונוגדנים.

מתבצעת באמצעות :

1. מקרופג'ים.
2. תאי B - המייצרים נוגדנים.
3. תאי TH

הזרוע התאית

מגנה מפני מיקרואורגניזמים ופתוגנים תוך-תאיים, כמו : טפילים אורגניזמים, רב תאים, תאים מודבקים בוירוס, תאים סרטנים ועוד.

סוגי תגובות תאיות:

1. תגובת הרג תאים
   • תאים זרים (דחית שתל) - נגיפים (וירוסים), חיידיקים בתא.
   • תאים עצמיים מודבקים בנגיפים
   • תאים סרטניים
2. תגובת רגישות יתר

התגובה מכוונת אל התאים הפגועים (לימפוציטים הורגים את התאים הנגועים במחלה).

מתבצעת באמצעות :

1. תאי T הרג
2. תאי NK

ויסות התגובה החיסונית

לאחר שהושמדים האנטיגנים בתוך התא ומחוץ לתא יש לווסת; להפסיק את התגובה החיסונית. התאים הלוקחים חלק בשלב זה הם תאי T מדכאים.

לאחר הויסות ישנם תגובות רגישיות מאוחרת המתבצעות באמצעות תאי Td.

סוגים של חיסונים

אימונולוגיה - היא ענף בביולוגיה העוסק בחקר מערכת החיסון.

תגובת חיסונית מידית

זוהי התגובה החיסונית שמתבצעת בגוף באמצעות תאי T ו-B כפי שפורט לעיל.לפירוט מלא על שלבי התגובה החיסונית (לא חלק מתוכנית הלימוד) : לחץ כאן

חיסון טבעי וחיסון מלאכותי

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[1]

חיסון פעיל וחיסון סביל

חיסון פעיל (Active immunization)

אין תמונה חופשית

הזרקת גורם מחלה מוחלש לגוף.
תגובה ראשונה - הגוף תוקף ספציפית את הפולש ומייצר כנגדו תאי זיכרון. עלולים להיות סמני מחלה.
תגובה שנייה - חיסון בפעם השנייה. הפעם הגוף מזהה את גורם המחלה מהר יותר ופועל כנגדו טוב יותר. כך, בא לידי ביטוי הזיכרון החיסוני. יתרונות : לטווח הארוך.

חסרונות : כאשר אדם חולה כבר החיסון אינו יעיל.

חיסון סביל

הזרקת נוגדנים כנגד הגורם מחולל המחלה (פעיל - הזרקת הגורם עצמו). חיסון כזה נעשה במצב בו הגוף נתקף כבר ויש צורך לסייע לגוף בהתגוננות ולזרז את התגובה החיסונית. חיסון כזה אינו מוביל ליצירת תא זיכרון.

חיסון סביל ניתן בשני מצבים :

1. כאשר מדובר בחולים שמערכת החיסון שלהם אינה פעילה או ירודה (חולי סרטן, איידס וכדומה).
2. במקרים מסוימים כמו הכשת נחש. סרום=נסיוב - הוא נוזל המופק מדם בעלי חיים, ובו נוגדנים לטיפול בפגיעה של ארס,

יתרונות : ניתן כאשר אדם כבר חולה במחלה.

חסרונות : אינו לטווח הארוך - אין יצור תאי זכרון.

דוגמה לחיסון סביל: טטנוס

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ראה גם

1. פרק נוסף שנכלל בנושא הוא : חמשת מחלקות הנוגדנים

קישורים חיצונים

1. פרקים נבחרים בתורת החיסון מכון ויצמן
2. מאפייני מערכת החיסון