גוף נפש/הכל נמצא בנפש:הפרעות נפשיות

בגישה הרפואית יש שאלה מה היא מחלה ומה נמצא בנפש. מחלה נחשבת אמיתית אם ניתן למדד, לכנות בשם ולשנות על ידי תרופה. רבים מהרופאים אינם יודעים איך להתמודד עם בעיות מנטליות ומחשיבים אותם לסימן לחולשה שעלינו לאסוף עצמנו ולהמשיך בחיים. לפי גוף-נפש כל מחלה בעלת קשר פסיכו-רגשי (346) שמצריך חיבור עם הטבע שלנו וראיה מעבר לגבלות של גוף-נפש.
הפרעות נפגשיות או רגשיות לא ניתן לריפוי על ידי התערבות רפואית. תרופות אנטי דיכאוניות נוטות להרדים רגשות. מרבית הטיפולים מטרתם לעשות אותנו לנורמלים על פי מושגי החברה למרות שמערכות הוליסטיות וסימפתטיות צצות כדי לטפל בכלל האישיות ומכירות שכל אדם ייחודי ובעל צרכים יחודים.
לרב הבעיות הנפשיות, תרגול הההירגעות המודעת, נשימת הבטן או מדיטציה נשימה מודעת (ר פרק 5) מועילות ומאפשרות לראות עצמנו ביתר אוביקטיביות ובהירות.

התמכרות

בין אם סמים, עישון, מזון, יחסי מין, סור, קפה או הימורים, נוטות להתעורר בשל כמיהה לדבר נוסף ולספק מחסור פנימי או כאב לצד לחץ קיצוני, בעיות כלכליות, טראומה רגשית, גדילה בסביבה מלחיצה עם התעללות נפשית או גופנית. יתכן צורך להחביא בעיות.

• אלכוהול גורם לתחושה שהכל בסדר.
• סיגריות - בליעה של רגשות (347)
• סמים - לוקחים לעולם אחר שאין עלינו להתמודד עם המציאות ותחושה כוזבת של עוצה.
• מזון - תחליף לאהבה

ההתמכרות מרדימה ומקהה את הכאב ומשנים את התודעה או ממלאים ריקנות פנימית. חומרים מספקים לנו תחושה של ביטחון ושמחה שקל יותר להתמודד עמם מכאב. ללא תחושה אנו יכולים לשמר אשליה של אושר.
הכרה בכמיהה ובסיבה לה מסיעת לחדול מהתמכרות. עימות המחיב התמודדות עם הבעיות שמסתירה ההתמכרות כמו התעללות, פחד מכישלון וריפים. ריפוי התמכרות קשור ליכולת לקבל ולאהוב עצמנו, להתמודדות עם רגשות במקום בריחה והבאת המציאות למקום של אהבה.

מחלת האלצהיימר ושיטיון הזקנה (סניליות)

ניוון של המח הגורם לשיטיון, מבוכה, התנהגות הפכפכה, מתעללת ואלימה, אבדן הזכרון (348) ואשליות דימיוניות. מתפתח לרב בזקנה. יש לבחון את אבדן ההיסטוריה שלנו, שורשים או ערב. במערב הזקנה אינה מכובדת, מטרד, פרישה אינה נתפסת כזמן לחלוק עם הדור הצעיר. אל לנו להשליך ככלי חפץ יקרים.
זקנים החיים בבית או במרכז פרישה מתנסים במעבר מעמדת כח (מפרנס, דמות סמכותית במשפחה) לחוסר אונים וישע, בדידות קיצונית לצד פחד מהישרדות כלכלית. אישיות שהיתה חזקה ומועילה בעבר הפכה לחלשה, לוקה בחוסר הערכה עצמית וחששות מהעתיד.
סניליות כוללת ילדותיות וצורך שיטפלו בנו כתינוק. מצביע על פחד להיות לבד, להזדקן, כמיה לשינוי כיוון השעון ולהיות חסרי אחריות ושיטפלו בנו במקום להתמודד עם החיים בצורה הנוכחית. לפנות אל העבר. מחלת האלצהימר מתבטא בהתנהגות אלימה והיעדר מוחלט של שיפוט המשקף מצב שונה של תודעה, תפיסה שונה של המציאות המגרמת בשל פחד מהעתיד או כהכנה למעבר.

דיכאון

טווח של תסמינים גופנים (תשישות, נדידות שינה, כאבי ראש, תיאבון מוגבר, מופחת או עצירות). (349). משפיע על הנפש וגוף שיוצר תחושה כבדה של עייפות ונמנום, אבדן החיוניות והאנרגיה, כאבי שרירים, חוסר אונים, חוסר ערך, אשמה, בושה, דאגה וחוסר ישע, שינוי הורמונלי, סיבות פסיכו-רגשיות.
סיבה פנימית נמצאת בלחץ וברגשות לא פתורים, עצורים, טראומה שהודחקה, נדחפה פנימה מניסיון לסלקן מאתנו. דגכאון באנגלית depression ובלטינית deprimo פירושו לדחוק כלפי מטה או מתחת. יחד עם דיכאון יתכן לחץ הורי מעיק, בושה בשל התעללות מינית, כמיהה לביטוי נטיות אלימות או תוקפניות שהופכות לאשמה, חוסר ערך, חוסר יכולת התגברות לאור אבדן יקיר, טראומה, אירועים של חוסר אונים, יאוש ואבדן. זקנים מדוכאים לרב בשל העתיד. דיכאון הוא ויתור בלי למות, זעקה חרישית לעזרה.
ריפוי הוא התחברות לעצמנו כך שאנו יכולים ליצור קשר עם הרוח, התכלית האמיתית וגילוי שמחה עמוקה שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות. תנועה גופנית טובה לריפוי דיכאון מפני שתנועת הגוף משחרר את הנפש (ר פרק 9- תנועה)(350).

נדודי שינה

שינה היא כלי להתחדשות ולהבראה, הכנעת האגו ללא שליטה. על רבים זה מאים כי יש פחד ממה שיקרה. לאחרים נדודי שינה הם הצטברות של לחץ ודאגה, ספק וחשש. תוצר של חוסר פעילות גופנית, צפיה מרובה במסך, צריכה של אלכוהול וקפאים. שינה היא כמו מוות ולכן יתכן פחד ממוות. ביום אנו עומדים מול המציאות בשינה אנו בכניעה.
אנו לא שולטים בשינה. יש לה קצב משלה שמופעל על ידי השתחררות. יש לתת אמון במתרחש בלילה ולהשתחרר שדבר לא יפריד בנינו. הירגעות עמוקה (פרק 5) הכרחי טרם השינה.

התמוטטות עצבים

מאבק פנימי בנו עם היבטים אפלים בנו שהודחקו. חוסר יכולת להתמודד עם פחד פנימי, אשמה, בושה, תחושת קרבן אזי היבטים אלו משתלטים על הנפש. בשל עבודה רבה, לחץ או טראומה רגשית משקפת התמוטטות העצבים התמוטטות בתקשורת עם עצמנו. לחץ ותביעות חיים דוחפים אותנו ליפול. יש התמוטטות פסיכו-רגשית שמובילה (351) לדיגאון, עצבות ושבירות. אנו עלולים להיות חסרי אחריות, נסוגים לאחור והיפר אקטיבים, קושי להתמנול יום יומית ותפיסתנו נורמלית תתפרק. קושי בהבנת העולם, חוסר יכולת להאחז במשהו, חוסר יציבות מוצקת, אמצעי תקשורת מבולבלים.
התמוטטות עצבים היא זעקה רמה לעזרה, שינוי רוחני, חורבן דרכי חשיבה וראיה רגילים ובמקום סדר עדיפויות רב משמעות וקשר חזק אל הרוח. חשוב להישאר קרוב לקרקע, מחול, התעמלות, פעילות גופנית.

עצבנות וחרדה

עצבנות קיצונית מצביעה על היעדר קשר עם האני הפנימי. כשאנו חסרי הערכה עצמית, כבוד ותודעה עצמי אנו מבססים כראוי את קיומנו. פחד עצבני מהתקפות של אחרים, דאגה מהעולם כמקום לא בטוח, חשש שאינו מבוסס על המציאות. במצב זה נסבלות ממתיחות שרירים, נוקשות, הפרעות באכילה, דפיקות לב, הזעה מוגברת וכאבי ראש. צבנות קיצונית קשורה ללחץ וחרדה מכישלון או מאבדן. הכרת עצמנו ופיתוח הכבוד, למידה של הירגעות (פרק 5) הכרחים.

התקף חרדה

כשיש ספק בכוח או ביכולת שלנו קיים התקף. הפחד מכריע את האיזון או התבונה ואיננו יכולים לראות שהפחד לא הגיוני ושולט במערכת הנפשית שלנו. הנתקפים בהתקפי חרדה לא יכולים לעזוב את הבית לאור הפחד לאור רגשות של חוסר ערך, חוסר אונים ופגיעות או תביעות קיצוניות, לחץ שמעוררים פחד וחוסר אונים. אנו מאבדים לאט מגע עם התבונה שלנו והופכים לתלוים בדברים שהחברה מקבלת כאמיתי. כל התפיסה משתנה ונוצר קרקע פוריה להתפתחות של פחד. התקפי חרדה פוקדים כשיש פחד משתלט ונשימה עמוקה והירגעות (םרק 5) כמו התנועה ותרגילי ההתעמלות שמקרקעים ומבסיסים את הגוף.