גוף נפש/יופיו של הגוף:למן הראש ועד לקצות האצבעות

מבנה הגוף - נפש (164)

תמונה לפני הפרק.

• צוואר - מגשר של ראש לב. דרכו מתבצע בליעה של המציאות וביטוי רגשות.
• כתפיים - נשיאת אחרים ומתח מאי עשית מה שאנו חפצים
• גב - הסתרת בעיות, תחושת מתח כי אנו זקופים.
• מרפק - נשלטים ע"י אחרים או מתמודדים בעצמני
• יד - משרתת אחרים או אותנו.
• בטן תחתונה - החזקת רגשות מתוחים
• עכוז - ישיבה על מה שאנו מבקשים להסתיר.
• ברך - המקום בו אנו מכניעים גאווה והמקום בו איננו מסוגלים לעמוד למען עצמנו.
• קרסול - עיצוב מערכת התמיכה ועמידה זקופת קומה.
• כף רגל - קרקע יציבה. כיוון ומטרה.
• מרכז בקרה - מרכז תכנון וחשיבה. פעולה הנובעת מהמחשבות (עשיה) והתכלית (תנועה).
• מרכז העשיה - תשוקה פנימית לעשיה, ליצירה, להענקת ביטוי לביטוי חיצוני
• מרכז התנועה - תנועה פנימית (אגן ירכים) לביטוי חיצוני של תנועה וכיוון ע"י רגלים.

יופיו של הגוף: למן הראש ועד לקצות האצבעות

פרק העוסק בחקירת הגוף ובמערכת היחסים שלו עם הנפש. כאשר איבר אחד כואב יתכן כי הגורם לכך היא בעיה באיבר אחר. הגוף הוא הבית שלנו (166).

הראש

מתפקד כמרכז הבקרה שנותן הוראות לפעולות, מקבל תגובות בעקבות מידע ושמור על המערכת הגופנית והפסיכו/רגשית. הגולגולת היא מפגש בין המופשט ליחסי. מכה או תאונה בגולגולת היא סימן להתרבות ולצמיחחה בפנים שנחסמת על ידי סיבות חיצוניות. יתכן כי הן נגרמות בשל קונפליקט בין הצרכים הגופנים, מציאות העולם לבין תשוקה לרוחניות עמוקה או למדיטציה. הראש נתפס מרכז ישותנו, חשוף, פתוח לתקשורת ולמגע. יתר הגוף הוא חשוף, מכיל את כל מה שמוסתר (כל מה שבלב) ומשמש כלי הרכב שמשרת את הראש. יש הפרדה בין ראש ללב בין מחשבה לרגש (167).

הצוואר

דרך הצוואר והגרון אנו מכניסים פנימה מה שמעניק לנו את החיים (מים, מזון, אוויר). מהראש מגיעות מחשבות. התנסויות נכנסות לגוף ומורמות בפעולה. מהגוף עולות לראש תגובות. הצוואר מתווך בין הראש לגוף. גשר בין אבסולטי ליחסי. נקודת החיתוך בין גוף לנפש - לב. לרובנו יש אנרגיה בראש (אנו יכולים שעות לחשוב או לדבר) וזה לעיתים קרובות בא על הלב. לכן יש קשיחות ומתיחות בצוואר. אם הראש והלב יכולים לדבר זה עם זה הם לא יכחושו מעונים או מוכחשים. לפיכך היא ממליצה לגלות מה המחסומים שיש לשחרר מהצוואר, האם אתה עסוק יותר במחשב ופחות ברגש? קונפליקט במקום זה מצביע על דחית הגוף. יתכן בשל התעללות גופנית מהעבר או יכולת לקויה. יש מחסור בתנועת האנרגיה דרך הצוואר לגוף. הצוואר מחזיק את הראש כך שאנו יכולים להתבונן קדימה ולשמר על כבודנו ואומץ לבנו. ראש כפוף מצביע על חוסר אונים, ויתור, גישה תבוסתנית, העדר יכולת התמודדות. הצוואר מאפשר לראש לנוע (168) כך שאנו יכולים להתבונן לצדדים ולחבק מציאות גדולה. ענין זה משקף את פתיחותה של הנפש וקבלת השקפותיו של האחר. צוואר נוקשה או מכאיב נובע לעיתים מדעות קדומות, דחיה כלפי אדם, גישה צרה בנוגע לדעות, עיקשות, קשיחות, חוסר יכולת להחליט. צוואר נוקשה מגביל את כמות הרגש שניתן לבטא.

הכתפיים

כתפים - המקום בו מונח האחריות. לעיתים אנו עסוקים באחריות ובבעיות של אחרים עד שאין לנו זמן לעסוק בבעיות שלנו. כתפים מתוחות מצביעות שאנו נושאים יותר מדי. לפיכך יש לשאלות את עצמנו האם לאנו דואגים לעצמנו או צריכים להוריד מעצמנו בעיות של אחרים כשהן מתוחות (169). האנרגיה והיצירה זורמות לזרועות ולכפות הידים עמם אנו עושים דברים. הכתפים נמתחות ומצטפדות כשאיננו מעניקים ביטוי לצרכים האמיתים שלנו, עשיה דברים שאנו מעדיפים לא לעשות, עומס בעבודה, פחד מלרצות, חשש להישאר מאחור, כשיש לנו ביטחון באי עשיה. המתח עוצר את זרימת האנרגיה והרגשות. מעט עושים את שהם באמת רוצים לעשות. בכתפים אנרגיה זו נחסמת. חשוב על שינוים קטנים שאתה יכול לבצע כדי לעשות את מה שברצונך באמת לעשות. אנרגית הלב עולה לכתפים והחוצה ומתגלה בזרוע, בחיבוק ובנגיעה. לעיתים יש חסימה, קשיחות וקפאון לאור קונפליקט שעולה כשאנו מחבקים את האדם הלא נכון או דחוים או שאנו פוחדים מאנטימיות. הכתפים מתרוממות בפחד ועלולות להינע בתנוחה זו.

• כתפים מוטות קדימה מצביעות על תשוקה להגן על הלב או החזה.
• כתפים משוכות לאחור דוחפות את החזה קדימה ומצביעות על כח מזויף ורגשות חבוים של פחד.
• משיכת כתפים לאחור (179) היא הימנעות מרגשות שרוצים לצאת.

הזרועות

זרועת מבטאות אנרגה מהלב החוצה: חיבוק, נגיעה, ביטוי רגשות ואכפתיות.

• זרועות פתוחות משדרות שכאן הלב והבה נחלוק אותו יחד, אומץ וקבלה.
• שילוב זרועות על הלב - מחסום הגנה ביננו לבין אחרים. נסה לפתוח את הזרועות אם אתה משלב. שם לב למה חש הלב. השתדל שהזרועות יהיו פתוחות מדי יום לפרק זמן.

זרועות מבטאות את האנרגיה של העשיה המגיעה מהכתפים, לזרוע, ליד ומשם לעולם. מגלות תשוקות פנימיות: האם אנו עושים את שאנו רוצים או לא רוצים, וכן האם אנו התפרסות על נושאים?
זרועות הן כלי נשק: להתקיף, להכחיש, לדחות, להרתיע, לדחוף, למשוך, לאחוז ולחבק.
זרועות מיועדות לנשיאה או להרמה.
זרועות עייפות או חלשות משקפות חוסר יכולת להניח לרגשות לזרום החוצה, שאין לנו שליטה להוציא דברים החוצה, להחליט החלטות, חוסר אחיזה בחיים, ביישנות מחשיפת רגשות (171).
זרועות צפודות או כואבות מצביעות על התנגדות לפעולה - ממה אתה נמנע לחלוק? אילו רגשות מצוים בזרועות.
זרועות מכוסות בחבורות מצביעות על דחיה או תבוסה.
זרוע שבורה מצביע על קונפליקט עם פעילות: מה מונעת הזרוע לעשות?

מרפקים

מפרקים מעניקים תנועה וגמישות. ללא תנועה לא יכולנו לאכול, לאחוז, לנגן, לבטא עצמנו. מרפקים מאפשרים לפתוח זרועות ולחבק את עולמנו, קלות בתנועה, כלי נשק ("למרפק" אדם), להגיב באנרגיה ובמרץ, לעיתים מבטאים תסכול ממה שאנו עושים: האם אנו בעלי יכולת מספיקה? דוחפים עצמנו די הצורך? חשש מגילוי אנרגית הלב?
מרפק טניס מצביע על דלקת במרפק, חוסר מנוחה ועצבנות (172).

פרק כף היד

מפרק כף היד מחברים את האימפולסים לתנועה.
פרקי ידיים צפודים או כואבים מגבילים את טווח הפעולה: נהיגה, אכילה, כתיבה, ביטוי רגשות.
פרקי יד כואבים : האם יש פעולות שאתה אינך מעונין לעשות? נמנע? מיחל לא לעשות?
פרק יד נקוע קונפליקט רגשי: לחץ, איום, נדחף לכיוונים שונים
פרק יד שבור: קונפליקט הנוגע לעשיה של האדם או במעשים כלפיו.

כפות ידיים

פיתוח יכול מנטלית נעשת ע"י עבודה עם הידיים. כפי שהפסקת פעילות המח, למשל בעת שבץ, כך גם נפסקת פעילות הידנית.
ידים הם איבר בו אנו יוצרים והרגשות כלפי היצירה.
הידים הולכות לפנינו ומסמלות את האופן בו אנו מתמודדים עם החיים. ביטוי חיצוני של אנרגית הלב (173): טיפול, אהבה, עצבים ואיפוק (קיפוץ אגרוף). נגיעה מביאה למרפא אולם פחד וחוסר ביטחון מונעים זאת.

• ידים צפודות - גישה קשוחה או מתנגדת לפעילות או ביטוי רגשות.
• ידיים מכאיבות - אי נעימו או ענין שפגע בנו או שיתוק יצירתיות.
• כאב במפרקי הידים - ביקורת כלפי מה שאנו עושים
• ידים מזיעות - עצבני, מפוחד.
• ידים קרות - התעלמות מרגשותינו כלפי הפעילות שלנו, נסיגה מאהבה, ממעורבות רגשית, פחד מקשר או שותפות.
• אצבעות מתוחות - נצעות לעיתים קרובות (174), ניסיון לזכות במשהו שלא כראוי, פעילות מהירה, כמה רגשים ועדינים לדברים.
• אגודל - שליטה, כח, חרדה, פחד.
• אצבע - כשמופנת בהתראה אנו מאשימים משהו אחד בלי להכיר במעורבותנו.
• אצבעות מעוקמות או כפופות - לאן פונות התנועות של האצבעות?

הגב

מסמל תמיכה וכוח, זקיפות קומה וכבוד. כאב גב הוא ענין נפוץ עליו מוצאים סכומים גבוהים. מקרים של פציעה או הרמת משקל מקורם בכאב בגב עם זאת לרב יש עניינים פסיכו/רגשים שהובילו למתיחות, חולשה, התכווצות גב טרם התאונה. הגב מייצג את הלא מודע בו נוטשים את הרגשות או נושאים משאות שאין אנו רוצים להתמודד והם הרחק משדה הראיה. כשיש כאב גב יש לשאול אם דחינו מעל פניף עלול להגיע שוב (175). האם אנו דוחפים אל הגב רגשות? הגב קשור להישרדות: פרנסה, נשיאת משקל, היותנו עצם היסוד של המשפחה, עמידה על שלנו. כאבי גב הם תוצר לפעמים של תחושת חוסר תמיכה או נפילה בין הכסאות. ניתן ללכת ישר וזקוף וכך לעמוד על שלנו. אנו יכולים להפוך להיות כפופים ועקומים מהמשקל שאנו נושאים או משאיפות מודחקות שלא הוגשמו. הגב העליון משקף את הצב האחורי של הלב - הצד האחורי של האהבה: פחד, עצבנות, כעס, כאב, זכרונות ששכחנו, רגשות אשמה, בושה, מבוכה רגשית, כעס, דחיה. יש לתהות האם אנו שומרים רגשות, תסכול, רוצים להפנות לאדם מסוים את הגב. איבוד תשוקה קשור לכך שחלקם קבורים בגב. לעיתים אנו מתפשרים ואין לנו עמוד שדרה או חסר עוצמה. שרירים לחוצים עלולים לסבול ממטען יתר של כעס וגעגוע (176).
הגב האמצעי - איזון של הגוף, בעיות בהחלטת נחלטות יכולות להצביע כי אתה נעול, לכוד בצרכיך ובתביעות של אחרים. דחיה. כמה אנו מבטאים את הצרכיים שלנו, כמה אתה נותן לאחרים לדרוך עליך, להעלם ולא לסייע.
עמידה זקופה וישרה עלולה לגרום לתחושה שאין אנו מוגנים והבטן גלויה. הגב התחתון מבטא את המשקל והאחריות שלנו. הגב קשור להישרדות, לביטחון, ךתמיכה עצמית. לחץ בגב תחתון לעיתים נובע מחוסר עמידה בציפיות של אחרים. עצבים במורד הרגלים קשורים לעמוד שדרה תחתון, לחץ שם עלול לפגוע בתנועות קדימה המוביל לכאב או הירדות ברגלים ובכפות הרגלים (177).
כאב בגב התחתון - מזכיר לנו את הגיל (פרישה מעבודה, חתונהנ, ילדים עוזבים את הבית) שמעלים פחד וחוסר ביטחון ועמידה מול החיים.
בעיות בשריר הגב מצביע על גישה לא גמישה : לדבר הבא בחיים או שאינך מסוגל לעשות הכל ללא תמורה. בעיה בתנוחה מצריכה טיפול בעמידה זקופה או כפופה.
חוליה שיצאה ממקומה - קשורה לתחושת לחץ כשהמשקל עמוד השדרה מטה את הלחץ על חומר דמוי פודינג סביב החוליה וגורם לצניחה. חוליות אלו הן כסופגי הלם. כשלחץ מוגזם הן נמחצות ויוצאות מהשורה. האם אתה חש לחיותע ל פי ציפיו של משה אחר? האם אתה מלחיץ את עצמך? לא מגלה את רגשותיך? האם האחריות כבדה? האם יש לך תחושה שאין לך תמיכה.
גבר שבור מצביע על קונפליקט עם תכילת החיים. ניסיון לפנות לשני כיוונים בו בעת. חוסר תמיכה, בדידות, נטישה, קושי לעמוד למען עצמך, מה נמנע ממך להשיג (178).

העכוז

שרירי העכוז פותחו כתגובה לאנושיות. הם מוספים מאזן. אנו הולכים על שני רגלים במקום להיעזר בידים. האם שרירך כווצים? התנסות של ישיבה על סיר משפיע על יתר החים ובמיוחד על יכולת הילדים לחוש רגועים שמנוגד ללחצי פחד, מהלא נודע והלא צפוי. מתח זה קשור להורים, לציפיות שלהם. האם אתה מרגיש שעליך לעשות מה שהוריך רוצים? האם הם מפריעים לפעולות העיכול שלך?

החזה

"אני" מצביע על החזה. לא על הראש, בטן. החזה מיצג את הדימוי הציבורי שלנו חזק ורב עוצמה, חלש ומבוטל. בחזה קבורים הרגשות והתסכולים, התשוקות ואהבות שלנו (179). בעיות במקום זה נוטות להצביע על ענינים לא פתורים. על רגשות כלפי עצמנו (ערך עצמי, אנוכיות, תחושת גדלות מזויפת ועוד).
חזה מובלט החוצה כדי להיראות גדולים ורבי עוצמה יותר ממה שאנו. מצביעים ב"כ על ספק עמוק, חוסר ביטחון.
חזה חלש או קעור מצביע על היעדר זהות עצמית שאיננו יודעים מי אנו באמת. האני הפנימי עדין לא מעוצב: בישן או זקוק לאישור. גישה מודחקת, עצובה, חסרת תקווה שניתן לרוממה על ידי נשימה.

בית הצלעות

הצלעות מגינות על אברים רבח ערף ומיצגות תחושת הגנה, הן מקיפות את הלב בו הצער, גבולות ומגבלות. הכרת המגבלות, מה קצה היכולת, תחושת המוגבלות קשורים לאיזון. העולם הפנימי והחיצוני צריכים לחיות בשלום.

• צלעות פגועות או שוברות - תחושת פגיעות, חשיפה ושהשמירה עזבה (180).

נסה זאת בעצמך: פתיחת בית החזה שלך

• עמידה זקופה כשהכתפים רגועות.
• הבלט את החזה והישאר בתנוחה זו.
• שחרר כתפים ותן להן להישמט קדימה באטיות עד שהחזה יהיה פתוח אך לא נוקשה.
• תרגל שלוש תנוחות אלה ותן לעצמך להתנסות ברגשות שבכל תנוחה.

הסרעפת

נמצא בבית החזה מתחת לריאות, הסרעפת וחיוני לנשימה, שחרור אוויר, מתח ולחץ.
סרעפת נוקשה מתגלה בנשימה חסומה או כבדה ויוצרת מחסומים בין המחשה בתחומי העליונים והמופשטים לתחתונים (רגשות, אנרגיה מינית, תקשורת ואינטואיציה). בעיות מצביעות על התנגדות או פחד מהצורך לחלוק את הרגשת שלנו עם אחרים (181). נושאי שליטה ועוצמה ממוקדמים באזור זה ואחרים. נשימה עמוקה מרגיעה את האיבר, מוותרת על הצורך בשליטה ומשחררת את הרגשות שהדחקנו.

הבטן

שריר מהצלעות ועד למפשעה שמגן על חזית גופנו. אי ביטחון בעולם יגרום לנו לסגור, לעצור רגשות ולהקשיח את הבטן.

• שרירי בטן מכווצים - תחושה של פגיעות, פחד מאנטימיות.
• שרירי בטן רפוים - אי אכפתיות, חוסר כבוד עצמי, חוסר סיפוק, אדישות, רצון לטיפול ודאגה.

הארה כ6 ס"מ מתחת לטבור שידוע במזרח כמרכז האנרגטי של הישות והצ'י. במערב קושרים אזור זה לאומץ לב. הארה חזקה ומאוזנת דוחקת את הרגלים בעוד שהארה חלשה מביאה ליאוש ולחוסר אונים. הארה מחוזקת על ידי נשימת בטן, טאי צ'י יוגה ותרגילים (182).

אגן הירכים

טבעת עצם שיוצרת ציר בין המחצית העליונה למחצית התחתונה של הגוף, מאזנת את הפעולה והיצירה שמעל עם עולם הכיוון והתנועה שמתחת. באזור זה מתרחשת פעילות עצומה (הבאת ילדים, עיכול אוכל, פינוי אוכל). פעולות הקשורות לביטחון, הישרדות, תקשורת ולמערכות יחסים. מרכז התנועה שמגלה את הבסיס והתכלית שלנו. כשיש פחד מתנועה (כי אין יודעים לאן, למען מה, פחד מהמקום אליו מגיעים) שלרב מתרחש בזקנה. בעיה באגן הירכים נובעת מפחד משינוי, חוסר יכולת לוותר על העבר, תחושת חוסר יכולת לעמוד על שלנו.

• קשיות בברכיים - סימן להתנגדות לשינוי (חשש מפרישה, שינוי עבודה, חשש מחוסר יציבות כלכלית לאור שינוי). חוסר תועלת מונעת מיריכינו לנוע. פחד ההישרדות גורם לנו להקשיח את האחיזה במה שיש לנו עד שאנו הופכים לחסרי ניידות. אזור המכיל את המיניות, האנטימיות, האמון במערכות יחסים, התעוררות ספקות, חוסר ביטחון, קריסת תקשורת (183).
• שכבות שומן על הירכים - כיסוי של רגשות הקשורים לאינטימיות ומיניות.

אגן הירכים קשור למערכת היחסים עם ההורים. ביחוד עם האמהות לאור הלידה ולכן יתכן כי הרבה נושאים לא פתורים נמצאים שם וישפיע על היכולת שלנו להיות יצירתים, להיכנס למצב חדש, לא להיאחז בעבר. כמו גם לאור עזיבת ההורים והעצמאותנו. לפיכך יש לשאול את עצמנו האם אנו נושאים משקל של אחרים ביחוד הנוגעים לנשיאת תינוק והאם יש קושי עם האמהות.

הרגליים

נושאות אותנו קדימה ומניעות אותנו דרך העולם, מייצבות, מעניקות תחושת מקום, תכלית וכיוון, ללכת, לרוץ, לרקוד ולקפוץ. עמידה או תנועה מצביע על הרגש באשר לכיוונו אנו הולכים (גישוש קדימה, צעדי ענק בביטחון).

• רגלים חזקות מעניקות יציבות ועוצמה לעמוד על שלנו.
• רגלים שביריות או מפותחות (184) מקרקעות אותנו בנוקשה ולכן יש לנו קושי לנוע ספונטני או לנוע מתוך קלות ונוחות. האם אתה נאחז במשהו, מפחד משינוי, הקרקע נשמטה ממך?
• רגלים חלשות ובלתי מפותחות מייצגות חוסר ביטחון.

הרגלים קשורות לבעיות עם ההורים, טראומות ילדות, כעס, דחיה, מיניות (הצמדת רגלים מגנה על איבר המין, פתיחה מעידה שאנו זכאים לעשות כרצוננו).

• צבירת שומן ברגלים או התכווצות או שכבות שומן עבות מעיד על התנגדות או חשש. לאחר לידה נשים לרב צוברות שומן באזור.
• עצם השוק ושריר הסובך קשורים לתנועה שאנו עומדים לעשות ולהתנגדות ולפחד ולעמידה בחיים.
• בעיות ברגלים קשורות לפחד מתנועה קדימה, קונפליקט לקרקע עליה אנו עומדים, ניסיון בריחה, קרקע לא יציבה.
• פציעה ברגל - התקלות במשהו או פניה לכיוון לא נכוןויש לשנות את הדרך, מה המכשולים שעומדים לפניך.
• שרירים מכווצים או מתוחים (185) - פחד פנימי, מתיחות, הצמדות לדבר כמוה שהם והתנגדות לתנועה, אכזבה, פחד.
• רגל שבורה - קונפליקט הקשור למקום שאליו הולכים: האם יש מקום לשנות כיוון, קשים לעמוד על שלך, איבוד עמידה, חוסר תמיכה.

הברכיים

איבר באמצעותו אנו רוקדים, רצים, נעים. כיפוף רגלים משחרר את הרגשות ומבטא אותם, כניעה לרב לסמכות גבוהה, לוותר, להעניק, להיות צנועים. אי כיפוף ברכים הוא עיקשות, גאוה, חוסר גמישות, אנוכיות. גאוה מגיעה לפני הנפילה. כשהברכים מותרות בקלות מגיעה הנפילה המלווה בפחד מחוסר היכולת לעמוד על שלנו ויש להתרומם ולתבוע את מקומנו בעום ולפתח גאווה, הערכה עצמית וביטחון. הברכים הן סופגי זעזועים, נושאות מתח של הגוף(186), הן מסמנות לנו להירגע, למצוא לעצמנו את הזרם מחדש ולוותר על הלחץ.

• מים בברך -אחיזה באנרגיה, התנגדות לכניעה, רגשות שעלינו להתגבר, משקל הנינשא על הברכים.
• דלקת בברך - גורם שגורם לנו לעצבנות, לכעס ואיננו מתכוונים לוותר.
• איבוד ברך פירושו הפסד. יש לשאול מה מחדש את האיזון ומזכה אותנו לשוב למקומנו.

הקרסולים

הקרסול מחזק את כל הגוף והיא משקפת את התלות שלנו לא רק בסביבה אלא גם בתמיכה הפנימית שלנו, האמונות הפסיכולוגיות והרגשיות שנותנות משמעות ותכלית לחיינו, התמיכה הרגשית של האוהבים, האמונות הדתית והרוחנית. כשיש הלם או טראומה אנו חשים דחוים, נבגדים, חסרי יכולת לעמוד לבד וכשאין אנו יכולים לעמוד בכך הקרסולים שחשובים לזקיפות קומה מתמוטטות (187). לפיכך יש לבחון האם האמונות שלנו בספק או שהתמיכה העוטפת מאכזבת.

• הקרסולים מאפשרית תנועה גמישה.
• קרסול נקוע או מסובבת - חוסר גמישות בכיוון שאליו הולכים. מתיחות גורמת לאנרגיה להתעקם ולפנות אל כל הכיוונים בו בעת. לפיכך יש לבחון האם אנו צריכים כיוון חדש, לבחון האם זורמים עם הזרם, האם יש לשנות כיוון.
• קרסול נפוח מצביע על עצירת אנרגיה רגשית, תסכול, התנגדות לוויתור.
• קרסול שבור - קונפליקט לקרקע שעליה אנו עומדים ונתמכים בה. בחינת הכיוון אליו פונים, האם יש לנו קשיים לערוך שינוים, מה מאפשרת הקרסול השבורה לעשות ומה הוא מונע.

כף הרגל

מקשרות אותנו לאדמה, לעולם הגשמי. רגלים שולחות אותנו קדימה, עמידה על רגלים הם עדות לגדילה, הנחת רגלים על הקרקע הם סימן שאנחנו לא נותנים לאחרים לנצל אותנו.

• רגלים הפונות פנימיה - צעידה לכיוון לא ברור (188).
• בהונות עקומות - פחד בשל הגיל המבוגר, מחלה, חוסר ביטחון. מקשה על הליכה קדימה, דחית העתיד לבוא, תחושה שאין לנו לאן ללכת.
• כפות רגלים קרות - עזיבת הדם את האזור. מסמל חוסר ביטחון, התנגדות למתרחש לבוא.
• כפות רגלים מזיעות ביותר - עצבנות לכיוון אליו פונים, תעצומת רגשות.
• כפות רגלים נפוחות - חסימה רגשית, מלאי חשש, תסכול מהכיוון בו אנו פונים.
• עור מתקלף בכפות הרגלים - ויתור על דפוסים מנטלים ישנים כך שכיוון חדש יעלה לפנינו.
• התחרפות בעקבינו - התחבאות מהמציאות, עיקשות מפחד לשינוי.
• עקב עשוי לשקף תסכול מאם או על כך שאנו עומדים להיות אם.
• כפות רגלים שטוחות - מחסור בשורשים, תנועה על פני החיים ללא היאחזות, חוסר גבול בין חיים אישים פרטים לבין פעילות ציבורית.
• קשת גבוה בכף הרגל - גבולות מחמירים, עולם פרטי וחיצוני אינם נפגשים, התבדלות ונפרדות מאחרים.
• בהונות רגלים (189) - בשל קדימותם הם בעלי סבירות גבוה להיפגע. פסיעה קדימה במהירות גבוה. יתכן לכיוון לא נכון. מצביעים על נושאים עדינים וקטנים שניתן לשכוח, החמצה של תהליכים פרטים. צעידה על קצותה אבצעות מעיד על כך שאנשים חוששים להודיע על הנוכחות שלהם או על שובם לאדמה.
• יבלות בצדי הבהונות - לבישה של נעל לא מתאימה, אחרים מחליטים עבורנו במקום לינטול אחריות, הנחת התהליך של קבלת ההחלטות בידיו של אדם אחר. בוהן קשורה לעניני סמכות ועוצמה.

הצדדים הימני והשמאלי של הגוף

הצד הימיני של המח שולט בצדו השמאלי של הגוף ולהפך. העצבים מצטלבים בראש ובגןף.

• צד שמאל של המח הוא ההגיון והלוגיקה, עבודות יום יום, אסטרטיביות, החלטת החלטות. (קטע מ190:) עקרון הנשי: יכולת לבקש עזרה, לקבל, להיכנע, להזין, לדאוג לאחרים, עדינות, אכפתיות, יצירתיות, אמנותיות, הקשבה, חכמה, בית, משפחה, ריפוי, עדינות וטיפוח, ביטוי לאנרגיה הנשית, מערכות יחסים עם נשים.
• הצד הימיני של המח - העקרון הגברי (היכולת לשלוט, להעניק, אסטריטיביות, סמכותיות, אינטילקטואליות, תחרותיות, מערכת יסחים עם גברים, רגשות כלפי גבריות)- יצירה, אינטואיציה, חי בית, מערכת יחסים, רגשות ותובנות (190).

יש למצוא איזון נכון בין האנגיות האלו. שינוי התפקידים בחברה, דוגמה האישה שהחלה לעבוד משפיע על המאזן של שני צדי המח (191) וקשיים להיות במגע עם הרגשות הפנימים.

נסה זאת בעצמך: מצא את האיזון שלך

• אהיה מודע לגופך.
• האם יש צד שנפגע יותר? מפותח יותר?
• באירועי עבר או מחלות האם היה צד שנפגע יותר. איזה צד מפותח יותר באישיות גברי או נשי?
• האם יש קונפליקטים באנרגיותה גבריות או הנשיות בחייך. מה נדרש לזכיה באיזון.

התמונה הכללית

הבט בעצמך עירום: האם אתה זקוף? מה קורה בהנעת הצוואר? האם יש קושי להתכופף (192) או שאינך גמיש? איך חיבורי המפרקים? האם הם עורים את רגשותך ומונעים ממך להשתחרר? האם יש חלקים גדולים? היכן מרבית בעיות בגוף ועם אילו חלקים הם קשורים? אם הגוף כואב מה גורם לכאב? צייר רישום עצמי. כתוב איך הגוף מרגיש.

• מבנה גוף של מחצית עליונה חזקה וכבדה, בעלת רגלים דקות, מצביע על אדם חברותי, בעל ביטחון עצמי, חבר ביטחון במידה מסוימת, קושי להתמודד עם נושאים חחומרים או מעשים.
• מבנה גוף של רגלים גדולות וחזקות מחוברות למחצית עליונה חלשה מצביע על משהו מעשי, מבוסס, חסר אנרגיה ליצירת תקשורת, ביטחון עצמי, אינו אוהב לשחק, חסרי ספונטניות.

היכן מרבית הבעיות הגופניות? אם יש כאב מה גורם לכאב?