גוף נפש/מרכז הבקרה:מערכת העצבים

מערכת העצבים מתאמת בין תנועות הגוף ושולטת עליו. מקבלת מידע חושי ומעבירה אל המח, האישיות, התנועה והתנהגות. המח מעביר מידע על ידי מערכת העצבים הראשית (עמוד השדרה) שמעביר אל העצבים הפריפאליים אל עבר כל חלקי הגוף.מערכת עצבים אוטומטית היא שלוחה נפרדת של עצבים השומרים על תגובות אוטומטיות של הגוף.
המח מעצב את החלק הגדול של מערכת העצבים. כל חלק במערכת קשור זה לזה (שמיעה, ראיה, דיבור, נדימה, רגשות, חשיבה, הליכה) (279). (תמונה של מערכת העצבים המרכזית) בבסיס המח ההיפותלמוס. הצד השני שולט בימיני ולהפך. בלוטת יותרת המח ההיפותלמוס שולט על תיאבון וצמא, דפוסי שינה, דחף מיני וחום גוף. היאא מוסתת גדילה, ווסת, הריון, שחרור אנדורפינים (279) שמשמשים נוגדי דיכאון וכמשכי כאבים. ממונה על כלל המערכת האנדוקרינית כשרב ההוראות מגיעות מההיפותלמוס.
בלוטת האצטרובל - חלק ממערכת האנדוקרינית שקשור לכושר מנטלי ולקצב מיני. דקארט כנה אותה "משובה של הנשמה", חיבור דו סיטרי בין רוח וחומר, מופשט ליחסי.
קיימת מערכת יחסים אינטימית בין נש למערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים, בין האופן בו אנו חשים, להתנהגות, לרגשות ולמצב הגופני.
נירופפטידים הם שליחי מולקולות, שפת גוף-נפש, כימיקלים המעבירים מידע : מחשבה, רגש והתנסות. הנפש והגוף גוף מחוברים באופן שקשה להתיר. יש מחלות המפרישות נירופפטידים והם מפתח לתגובת ריפוי (the hesling path)
מערכת העצבים היא רשת תקשורת המחברת בין חלקים שונים בישות. כל פגיעה בה היא התמוטטות של התקשורת מח-חלקי הגוף (כמו בשבץ) ולכן עלולה להיות עליה ברגישות עד יתר, עצבנות קיצונית, הירדמות, כאב עצבים, שיתוק. בדומה לרשת קווי טלפון הפועלים בו בעת ופגיעה באחת עלולה לשבש את כל המערכת.

כאבי ראש (281)

סיבות מגוונות לכאב ראש: חוסר איזון הורמונלי (דוג בעת מחזור), אלרגיות, טשטוש, הפרעות חמורות במח.

• רגשות שאין להם ביטוי:כעס, דחיה, תסככול ועוד
• דאגה, ספק עצמי, פחד מכישלון
• דפוסי מחשבה עיקשים (גאוה, יהירות ועוד) כך שנצמדים למה שנכון ומגבילים את הרגישות שלנו.
• התנגדות לאירוע שמונע מאתנו להשתתף בו.
• נטילת משא כבד שמוביל לעבודת יתר, לחץ, מתח ראש-גוף.
• תשוקה לשלוט עם רצון לשלמות או תחושת חוסר שליטה.
• היעדר בסיס גופני וקשר עם הלב והרגשות הפנימים (282).
• מתיחות ונוקשות בצוואר ובכתפים המיצרים פיצול גוף-נפש.

(מ281) סימן לכך שאנו ממהרים, מעמיסים, אי מגע עם הצרכים הפנימים. כלי דם מתכווצים ומגבילים את אספקת החמצן לראש. משקף מתח פנימי של התנגדות ללכת עם הזרם שמתכווץ ועוצר מבפנים.
אם יש כאב תכוף של כאבי ראש נהלו יומן: זמנים, נסיבות הכאב, צסון שאכלת טרם הכאב, סביבה פסיכו/רגשית, מיקום הכאב, משך הכאב והחומרה, רשג טרם הכאב.

מיגרנות

תוצר שאי אספקת חמצן למח ובכך חסימה של כוח החיים, הימנעות מהשתתפות, תשוקה ורצון לסגת אל עצמינו. תחלואה נלוות: בחילה, הקאה, מנוחה בחדר חשוך. סיבות גופניות כוללות אלרגיה למזון (בעיקר שוקולד, חלב, יין או חיטה). קשורות פסיכו-רגשיות שלא מומש ופחד מכשלון:

• הדחקת רגשות היוצרים לחץ עצבי ותסכול (283)
• פרפקיוניזם או שליטה . חשש מספונטניות.
• צפיות שגורמות ללחץ פנימי.
• תכניות שלא ממושו ומיצרים רגשות שלילים ותחושת רמיסה
• חשש מחוסר יכולת לממש דרישות מאיתנו או מופנמות קיצונית שדוחה מעורבות או פחד להיות שותף ולהיות מעורב.
• צורך לאהבה ודאגה שהיא צעקה חרישית.

לסובלים כרונים מומלץ לנהל יומן: זמנים, משך המיגרנה, מזונות ואוירה פסיכו-רגשית טרם המיגרנה. נסו למצוא את הסיבה לה (אלרגיה, מתח וכו). מוטב לתפוס מיגרנה טרם הגעת לשיא ולהגיע לנורמליזציה של כלי הדם ע"י לדוג שכיבה או ישיבה בשקט ולדמין איך הידים מתחממות. הירגעות פנימית, מודעת ומדיטצית נשימב מודעת מסיעים (ר' פרק 5).

כאבי עצב

אנו עושים הכל כדי להימנע מכאב ולרב לא אוהבים אותו. הכאב הוא ביטוי לזכות בתשומת לב ולומר שמשהו אינו כשורה ויש לבחון ולהתבונן בדברים שאנו עושרים (284). שיכוח הכאב לא מאפשר למסרים להגיע לאוזן ובעיות עלולות להתעורר. כאב לרב נגרם מתאונה, פציעה, התאמצות יתר שמובילה לחולשה פנימית באזור הפגוע. דוגמה כשמכופפים את הגבנ וישנו כאב לרב הסיבה היא פסיכו-רגשי. קל יותר להאשים תאונה מאשרלהתמודד עם הכאב הפנימי שהוא תובעני יותר. כאב גופני הוא תמרור על המקום עמו אנו צרכים ליצור קשר פסיכו רגשי.
כאב מלמד אותנו כמה אנו זמנים ושבירים. התעמות עם פגיעה חושף את הצורך לאהבה, תשומת לב ולטיפוח. בחנו האם נוטים לבקש עזרה. כאב מצביע על היאחזות חזק כדי שלא נלמד לוותר. הוא יוצר בית כלא. האם אתה חש לכוד ברגשות שלילים, נאחז במשהו, באילו חלקים נפגעת עמוק ומה צריך להתרחש כדי שהכאב יוקל?
כשיש כאב לרב אנו נוטלים משככי כאבים, משתכרים או מסיחים את הדעת. התמודדות אחרת היא להיכנס אליו באופן שלם ולקבל את המסר שלו (285). פחד מוביל להחמרת הכאב מפני שמוסיף לחץ מלהיות חולה, חוסר יכולת לעבוד, להיות נכה...בקשו מהכאב לדעת את שצריך, להיראות את המקום בו אנו נאחזים בחוזקה ולא מרפים ומה הסיבה שאנו אוחזים כך. שחרר וותר. נשימה לכאב היא דרך לעשות זאת. כאב עוצר את הנשימה בניסיון להתנגד ללחץ. הנשימה לכאב מאפשרת לשרירים להירגע ולשחרר את המתח. זה מועיל להפחתת הכאב. כוון את הנשימה לאזור המכאיב והנח לנשימה למלא את התאים בחמצן. דמין את הכאב מתרכך ומופחת (ר' פרק 10 על החלקים הנפגעים, פרק 5 לטכניקות נשימה)

עצבים לחוצים

תחושה של דחיקה, לחיצה, הידוק כאילו משהו מכווץ את הזרם הטבעי של האנרגיה. יתכן שזה תוצר של לחץ רב המופעל על השרירים. היכן בישותך הפיסכו רגשית אתה לחוץ, חש מעוך, האם אתה מרגיש לכוד? (ר' פרק 10 על החלקים הנפגעים).

נשית

לחץ על גיד הנשה בשל חוליה שזזה או עצב לחוץ גורם לכאב בגב, בעכוז ובמורד הרגל בשעת עמידה או שכיבה. חוליה שיצאה ממקומה קשורה ללחץ או למשא כבד שמעיק עלינו (ר פרק 11). עצבים במהותם הם תקשורת ורגישות. עצב לחוץ (286) מצביע שאנו נמעכים ונמחצים תחת כובד.
עצב הנשה משפיע על הירכים והשוקים. קשור לקרקע עליה אנו עומדים ולתנועה שאנו עושים. יתכן כי יש זעם חסר ביטוי, תסכול שלא ניתן לעמוד מולו, תחושה שאיננו יכולים לעמוד על שלנו וזקוקים לתמיכה. האם הינכם מבטאים צורך פנימי? איזה כאב אנו יושבים או עוצרים בפנים? האם משהו מונע את חירות התנועה? לעיתים זה מעיד על חשש וספק לכיוון אליו הולכים והיכולת להתגבר על מה שעתיד להיות. האם יש בהלה מהעתיד? מה צריך כדי לשחרר את הכאב?
מחלת הנשית פוקדת לעיתים נשים בהריון חשוב לבדוק את הרגשות לגבי אמהות ולגבי התינוק. האם יש חשש מאחריות? בדידות? חוסר תמיכה? לעיתים הריון אינו משמח ומעורר דווקא תחושות כמו בלבול, פחד וחוסר שליטה. מה צריך כדי שנרגיש טוב והאם יש די תמיכה?

קהות

קהות היא היעדר תחושה בעצבים, פרישה מהחיים לפעמים בשל כאב רב מדי לספוג. קהית היא הכחשת כאב, דחיה והרחקה של שכיחת החלק של עצמנו. קהות מצביעה על ניתוק פנימי, חוסר קשר אל הרגשות וויתור או חוסר אונים. עלול להיגרם מלחץ או מתח שגורמים לנו לעצור את הל, לפרוש, לסגת ולא להרגיש עוד. האם איננו רוצים להרגיש מהו? משהו שאנו דוחים מעלינו? רגשות שאין אנו חשים עוד? תקווה אבודה? חלומות (287)? מה נדרש כדי לקבל שוב את החלק הזה ולהביאו לחיים (ר' פרק 10 העוסק בתופעות לוואי).

שיתוק

סיבות מגוונות לשיתוק אך המסר זהה. סימן לחוסר יכולת להמשיך בדרך שאנו רוצים. צורך לוותר ולהיכנע. קשור לעיתים לענייני עוצמה, שליטה בעולם שבדכ נוזלי וחסר שליטה. התוצאה שהמערכת מועמסת ונוצר מתח או יש חשש עז ממה שעתיד להיות אולי בשל הלם או טראומה ולכן יש נסיגה והתנגדות לכל תנועה. פירוש של שיתוק הוא אי תנויה ואי ביטוי של רגשות.
שיתוק הוא תלות באחרים, שיטפלו וידאגו לנו. בניגוד לכך שאנו מנהלים את חינו בעצמנו. קשה לקבל מצב כזה והוא מעלה מרירות עצומה וכעס המוסיף לחץ לגוף (ר' פרק 10 - חלקים נפגעים).

טרשת נפוצה

מחלה ניוונית של המעטה המקיף את סיבי העצבים שעלול לתקוף חלק מהמח או חוט השדרה וגורם לטרשת של עצבים. טרשת נפוצה עשויה להיות רדומה ולהתעורר כשהתסמינים חולפיםי או שהיע נעה במחזור התקדמות של החלמה ומחלה בשנית בתהליך של ניוון איטי בו הגוף הופך להיות מוגבל בתנועה ביחוד ברגלים.
תנועה פירושה להרגיש, להחדיר חיים ברגשותינו (288) ובתחושותינו. טרשת נפוצה מגבילה ומצמצת את התנועה. היא משתקפת בכך שרגשותינו עצורים. האם אנו נעים בכיוון שאין אנו רוצים? בשל הנחיה של משהו? אינך עומד על שלך? כיבת את הרגשות שלך כדי לשמור על הכל בחוסר תנועה? שלא יהיה צורך להתמודד עם שינוי?
לעיתים יש דחיה מצורך להתגבר, לקחת אחריות ותחושה של הזדמנויות אבודות. לעיתים יש כעס או זעם שהודחקו עם מעט רחמים וחמלה (מרירות כאילו העולם אחראי לבעיות שלנו). הכעס נחבא תחת מעטת נימוסים. בהדחקת רגשות הרגשתינו נעצרים ויש הכחשה וביטוי מועט של אהבה או שמחה.
ביטוי של מחלת טרשת נפוצה היא תלות באחרים, כשהגוף מתנוון כאילו נסוגנו לשלב הילדות. האם יש צורך להיות אדם בוגר בעל אחריות? חשש מן הכישלון כבוגר והתשוקה לשוב אל המחסה הבטוח של תלות? איך ניתן לחדש את תחושת עוצמתך האישית, למצוא את תחושת העצמי, התכלית והכיוון? לאילו רגשות את מתנגד? מה נדרש כדי לשחררם?

שבץ

שבץ הוא תוצר של הפרעה באספקת הדם למח שגורם ליתר חלקי המח להפסיק לתפקד. שבץ בצד ימיני של המוח פוגע גם בשמאלי ולהפך.לחץ דם גבוה מעודד שבץ. שבץ גורם לרב לשיתוק חלקי ולקושי בדיבור.
בשבץ כלי הדם שמעבירים אהבה ומשמרים איכות חיינו (289) הופכים צרים ומובילים לסגירת חלקים מהמח, מרכז מערכת העצבים. זה מגביל את התנועה שהיא ביטוי של רגש. שבץ מוביל לעצירת החיים מהתקדמותם, התנגדות רגשית או עצירה של כל שינוי או תנועה ופחד מהעתיד.
מרבית מקרי השבץ מתרחשים מאוחר בחיים כשהם קשורים לחשש מהזדקנות, התמודד עם מחלה, בדידות ומוות יחד עם אישיות שתלטנית שמתקשה לקבל אבדנים ואינה מסוגלת לבטא את רגשותיה וצרכיה או חוסר האונים שלה או אהבה. משקף פחד מחוסר ביטחון כלכלי או חדרה מהיעדר תמיכה משפחתית. שבץ לרב מתרחשים אצל קשישים בשינוי (יוצאים לפנסיה, עוברים לבית אבות) שמעוררים חוסר ביטחון ופחד לאור אבדן. יש עליה במספר מקרי השבץ בקרב צעירים ולכן לחץ גדול יכול לגרום למטען יתר על מערכת העצבים. זוהי אזהרה בדבר הצורך להקדיש זמן להירגעות ולאיזון של חיינו.

אפילפסיה

מצבו בו המח סובל מהתקף בשל הפרעה חשמלית או עצבית.

• התקף חזק - גראנד מאל - שיכול לכלול איבוד הכרה, רעידות, פרכוסים, נפילה על הרצפה, קצף, לשון תינשך
• התקף חלש - פטיט מאל - איבוד הכרה למשך מספר שניות.

כנראה לא ניתן לנבא מתי יהיו ההתקפים והם קשורים לפציעות ראש קודמות או לטראומה בלידה. אלכוהליסטים או מכורי סמים (290) בעלי סיכון גבוה לאפילפסיה. יתכן כי אחת הסיבות היא חוסר איזון מטבולי.
האפילפסיה מיצגת את ההתמוטטות הפנימית שהיא תוצר של לחץ שלא הוענק לו ביטוי והטעין יתר על המידה את המעגל. כאילו האדם הותקף רגשות. משקף מאבק אדיר בין עולמנו הפנימי לחיצוני.
חוסר יכולת לבטא את הפחד הפנימי, חוסר ביטחון או דאגה (אמיתים או לא) מיצר לחץ בנו. התמוטטות של התודעה משקף דרך להיפרד בין המציאות היחסית לתפיסה הפנימית. פירוד עלול להיות גם בנינו לבין אלוהי מפני שחלק מהתקפים מתרחשים במצבים מיסטים של התמסרות, התעלות רגשית (אקסטזה) בה האדם מתנסה והיא רבה מדי למח ואז יש שבירת המעגל.