האגן - אזור בגוף שיוגדר בקווי התחתונים. משקף היסטוריה פסיכולוגית וסגנון אישי. התבוננו באגן האם רחב, צר, נטוי אחורה, קדימה, גורם עונג, כאב, מתפקד כראוי, אזור פי הטבעת, אברי מין, גמיש.
האדן אזור חשוב בגופנפש מפני שהוא בסיס עליו נשען פלג הגוף העליון, יוצר קשרים מכריעים בין רגלים וכפות רגלים מצד אחד לבין עמוד השדרה והגב. מכיל את חוליות העצה והעוקץ שאחראיות למסלולי העצבים המפכילים את התחומים האנאלים - מינים של גופנפש ומספקים אנרגיה מחיה ומפעילה את הרגלים. מעמדו של האגן כיחידה חשובה בגופנפש ותפקדו כציר מתווך ביבן מחצית עליונה ותחתנה של הגוף נפש, בריאותו ותפקודו הגמיש נחשבים חיונים לצורך גופנפש חיוני ומשוחרר (76). בין אסכולות יש אי הסכמה ליציבה נכונה של אדן:

  • אידה רולף (אינטגרציה מיבנית) - האגן צריך להיות אופקיו, מאונך לקו הישר העובר מהראש לכף הרגל דרך הגוף הזקוף. אם היו אוטמים את היקף האגן כמו קעה הקעה היתה אופקית ויכולה להכיל נוזלים עד שפתה בלי שאף טיפה תישפך.
  • לואן (ביואנרגיה) - אגן מסובב מעט כלפי מטה, קערה נוטה קדימה, הבטן בולטת ומאפשרת למעים להישאר במצב של התרחבות.

המחבר לא מאמין שיש איזה תנוחה מושלמת או אידאלית אלא משקף צורת חיים. סגנונות מסוימים של גופנפש מיצרים לחץ מיותר וחוסר איזון. לכן הוא מנסה לראות באגן את מיקמו הטוב ביותר לכל אדם לעצמו כך שיוכל להתמודד עם חיו מהיציבה הבריאה, החיונית והמשוחררת ביותר.מנבנ לחקור את נגרכים בהם הם עצמם יוצרים לחץ, קונפלקט ואי מודעת מיותר בתוף גופנפש ואחר מנסה לעבוד על שיפור המצב הפסיכוסומאטי. דוגמה הוא שומע תלונות בקשר לאזור האגן מאנשים שאגן נטוי האורח מוגזם קדימה וכלפי מעלה או למטה אחורה.

אגן נטוי כלפי מעלה עריכה

אגן נטוי כלפי מילה כך שהנוזל ישפך מצידה האחורי של הקערה וגורם להשטחת הגב - תוצר של הפחתת אנרגיה ומיקוד מיני לרב. מצג זה של אגן מקושר לרב עם בלימת תחושת המיניות (77). אגן במצב זה נוטה להיות רזה ולא מפותח. לאנשים עם אחורים שטוחים יש לרב רגלים נוקשות או לא מפותחות המבטאות אי יכולת תואמת להישאר ממוקד או מקורקע בפעילות רגשית (78). מפגש מיני לאגן זה הוא בצורת אתגר והשגיות, הרגש מרוסן ומבוקר, רב המעורבות האנרגטית מגיעה מהראש ומפלג הגוף העליון.
אגן הטוי בצורה מוזגמת - נטיה להפחתת האנרגיה המגיעה לרגלים העוסקת במיקוד ובקרקוע ולבגטן העוסקת ברגשות. פיתוח יתר של חזה (שליטה), וראש (חשיבה והגיון). סובלים מפציעות תכופות ברגלים, הפרעות בתפקוד מיני, רגישות שלפוחית שתן, מתח ביטני, טחורים, כאב גב תיתון, כאב ראש לאור מתח.

אגן נטוי כלפי מטה עריכה

קיעור חזק במותנית - התגברותת על אנרגיה מינית ומיקוד מיני. חושני מאוד, בעל רגשיות, נוטה לכפיתיות, קושי בפורקן מיני לאור כמות אנרגיה רבה. מחפשים פורקן אנרגיה אך בולמים אותו משום שפירוק פירושו כניעה לרגשות חזקים.
לרב מתלוה לרגלים מפותחות שמבטאות צורך חזק בביטחון, בטן מורחבת - תוצאה של אגן נטוי המבטא שפע רגשות פנימים, סרעפת נוקשה (ביטוי לכעס עצור), אזור חזה חלש ומתוח - מבטא יכולת לא מפותת לאסרטיביות וביטוי עצמי. הפרעות בפעילות מעים, טחורים, כאבי גב תחתון, לחץ במערכת העיכול (79) (תמונה של אגן נטוי מטה), מחלות בדרכי נשימה (אסטמה, התקררות, דלקת סימפונות).
הוא מפריד את האגן לשני אזןרים: פי טבעת ואברי מין (80).

איזור פי הטבעת עריכה

החלק האנאלי של גופנפש כולל:ף ישבן, פי טבעת, חוליות הזנב של עמוד השדרה, אברים ושרירים הקשורים אליהם. נמצא בקצה תעלת העיכול בחלקו התחתון של עמוד השדרה. ביוגה טנטרית נקרא אנרגיה קונדאילינית.

יוגה קונדאלינית עריכה

חלק מהיוגה הטנטרית. ממנה צמחה התפתחות עצמית דרך תרגול קפדני ומדיטציה, שיטה מרתקת לראית יחסי גוף-נפש. יוגה קונדאלינית ביחס למבנה ולהתהליך הפסיכוסומאטים דומה לתורת הביו אנרגיה,תורת האנרגיות של רייך, אופלינג וכירופרקטיקה.
לפי היוגה הקונדאלינית בפנים עמוד השדרה בתעלה המרכזית יש מוליך אנרגיה (סושומנה). מהבסיס בפי הטבעת ועד קצה הראש זורמת אנרגיה קונדאילינית. לצד תעלה זו תעלת אנרגיה אידה (בצדו של בסיס עמוד השדרה)(כוח גברי) ופינגאלה (משמאל)(כוח נשי) (81). שתי התעלות מתפתלים כנחשים במעלה עמוד השדרה והסושומנה ומצטלבים בשבעה מקומות. כל אחד מ7 המערבולות הרוחניות מקרא שאקרה או גלגל אנרגיה ומרכז למודעות. לפי הספרות ההינדואית כל שאקרה אחראית להתנהגות והתפתחות אנושית. הטבע הפסיכוסומאטי של כל שאקרה קשור לנקודה מסוימת לאורך עמוד השדרה ולרמה מסוימת של התפתחות רגשית נפשית המתמחה ביוגה קונדאלינית שואף להתפתח כך שיהיה מסוגל לעבור דרך האתגרים והתכונות של השאקרות ועל ידי כך לסייע לאנרגיה הקונדאלינית בזרימתה מעלה מבסיס עמודה השדרה לקצה הראש.
יוגי קשוב מפעיל את מרכזי גופנפש אלו ומשחרר את האנרגיה השמורה בה ושומר על איזון הרמוני בין שני גוחות האנרגיה של האידה והפינגאלה.
השאקרות (כל שאקרה חופפת לחלק מסוים בגוף. מתיחסות לתכונה מסוימת בהתנהגות ובהתפתחות האנושית):

  • שורש (מולאדהארא) - בבסיס עמוד השדרה. מתיחסת לפונטציאל האנושי הכללי ולצרכי קיום בסיסים. אנרגיה פרמטיבית. צרכים קיומים בסיסים (פי הטבעת) וחומריים (מעמ 85). מחוברת לחוליה הרביעית של עצה.אדם מתוח ומכווץ בעמוד שדרה עסוק בצורך חומרי וקיומי. יתקשה לקחת ולתת, יצבור כמעט כל דבר שבא עמו במגע,. אם האזור גמיש ו מלא חיים משקף צורת קיום פתוחה, מעניקה וזורמת בחופשיות.
  • שאקרת הטחול (סוואדהיסתאנא) - (82) - בגובה אברי המין. מתיחס לדחף מיני, יחסים בינאשים ראשונים.דחפים מינים ויחסים בינאישיים ראשונים (אברי מין)
  • שאקרת טבור (מאניפורא) - בטבור. רגשות גולמים, דחפים כחונים, הזדהות חברתית.רגשות גולמים, דחפים כוחניים והזדהות חברתית (בטן, גב תחתון)
  • שאקרת הלב (אנאהטאט) - מעל ללב. מתיחסת לרגשות חיבה, אהבה וביטוי עצמי.רחמים,אהבה וביטוי עצמי (החזה, הזרועות, הגב העליון.
  • שאקרת הגרון (ויסהודהא) - בקידמת הגרון. מתיחסת לחילופי מחשבות, התבטאות וזיהוי עצמי.חילופי מחשבות וזיהוי עצמי (גרון, צוואר, לסת)
  • שאקרת המצח (איינא) - ממוקמת ברווח בין הגבות. כוחות הרוח ומודעות עצמית מוגברת. פנים.
  • שאקרת הכתר (סאהאסרארא) - ברום הראש, חוויה ההגשמה העצמית או ההארה.

במיקומן התיאורי של השאקרות מסתמנת התקדמות, מסלול בו הפרט עובר בדרכו האישית לבריאות אופטימלית שלאורכו הפרט יכול לעבור בדרכו האישית לבריאות אופטימילית של גופנפש ולמימוש של הפוטנציאל האנושי. המפה שהגוף יוצר בדרכו לגילוי עצמי עובר הנוסע מסע בדרכי החיים דרך שורשיו ההיסטורים והארצים (כפות הרגלים והרגלים) ועד הגשמה עצמית והארה (שאקרה 7). בסולם השאקרות העולה יש לפתוח ולפתח כל שאקרה על תכונות ההתנהגות האנושית המתאימה לה לפני שניתן לתור את האזור הבא אחריה באופן מלא ופורה. התכונות והאפיונים של 7 השאקרות נתפסים לא כהיבטים שניתן להתעלם או להימנע מהם אלא כאתגר יצרתי שיש לטפח אתולשנות צורתם (תמנוה של 7 שאקרות - 83)(84)ניתן לפתח על אזור של השאקרה לא לפי סדר. עם זאת הסדר של השאקרה מציע מסלול למסע גילוי עצמי. כל שאקרה מפיץ תנודה מסוימת שמפיקים כלי נגינה: השאקרה הנמוכה ביותר יוצרת תדר נמוך וצפוף. ככל שהיא גבוה יותכ ך היא משלחת תנודת קול פחות נמוכה, פחות צפופוה.
אזורי השאקרות התחתונות בסיס שעליו נשנענים הפוטנציאלים האנושים הגבוהים והמעודנים ביותר. מי שמשאיר מתח לא פתוח בשאקרות תחתונות מסתכן שיפגום ביסודות ובהיבטים הרגשים של קטעי השאקרות העליונים.
וילאם שוץ הדגים בעיה שנוצרת כשמדלגים על שאקרות: כשמדלגים לשאקרה גבוה מבלי לעבור בנמוכות יש קושי בכינו יחסי אהבה (שאקרה 4), הוא חש תשוקה מינית (שאקרה 2) אך מסרב להכיר בכך שתחילה יש להתייחס לענין זה. חש וינות כלפי נשים (שאקרה 3) כדי להגיע לשמחה ואקסטזה או אפילו לחיבה אמיתית יש להתמודד עם רגשות מיניות ותוקפנות (85).
עצמו עינים וכווצו את שרירי פי הטבעת. הרפו. האם כיווצתם עוד אזורים? רב האנשים יכווצו גם את שרירי הגלוטאוס מקסימוס (שרירי הישבן), שרירי הבטן, שרירי חיץ נקביים, שרירי רגלים, גב תחתון, לסת, זרועות. הסיבה?
שרירי הסוגר מתפתחים כשהילד לומד לשלוט בצרכיו באופן אידאלי. כשלומדים לרוקן את המעיים רבים לא לומדים להבחין הין אזורי שריר שונים שמקיפים את פי הטבעת ולכן משתמשים בשרירי הגב כאילו הם מתפקדים יחד ואינם יכולים לתפקד בנפרד. כך שרריריי האגן מאבדים מתיחות וגמישות ויוצרים רצועה של מתח שרירי שמוי שיריון המקיף את חגורת אגן הירכים (87) שריריו השרירי הלא מאובחן באגן (86 תמונה שאקרה 1) נובע מחינוך לשליטה בצרכים שנכפה על הילד מוקדם ע"י ההורה שתלטן או לא רגיש.דר אלסוורת' בייקר תלמידה של וילהם רייך: החיים נחסמים בחינוך לשליטה בצרכים. שליטה בסוגר מושגת בגיל 18 חודש. חינוך לניקיון מוקדם מזה דורש כיווץ מערכת השרירים ביחוד ירכים, ישבן, רצפת אגן, הטיית האגן וחסימה נשמיתית. דוגמה זו מוכרת להתליך השיריון. מצליחה לצמצם התבטאות רגשית טבעית ותחושות עונג שמקורן באגן.
הכפיה להפריש צואה באופן מסוים מפתח הרגל בו ריקון המעים דורש כיווץ גופנפש עם הידוק מוגזם ואחידשל איזורי הבטן (רגשות ואברי מין). תהליך ההפרשה או העזיבה הוא משהו שאנו עושים באי נוחות, בגופות מתוחים, בנשימה עצורה ובאגנים מכווצים. פיתוח הרגל לא מודע סביב התרוקנות מכווץ וחוסם רגשות (עי אימוץ הבטן) והמיניות (ע"י אימוץ אברי מין). לפיכך ההפרשה היא תהליך קשה, לא נוח, קשור למתח בגופנפש, חוסר יכולת להרפות ללא הפעלת שרירים ורגשות. לפי פרויד תהליך זה והשלב האנאלי שמקביל להתפתחות פסיכולוגית הוא בעל חשיבות בהתפתחות האדם לתפקוד מיני בריא ובשלות פסיכואמוצנלית. רבים מתיחסים לאנאליות בדרכים המצביעים על קושי בהביט תהליך ההתרקנות ולכן אנו מחזיקים שרירים באזור מתוחים, לא מודעים, לא מרפים מרגשות, מיצירתיות ומזרימת החיים העוברת ללא הרף בגופנפש שלנו בצורת אנרגיה, רגשות ומחשבות.
אנשים המתקשים להביע עצמם באורח יוצר, ספונטני וגמיש מתקשים לאפשר לרגשותיהם לפעול לזרום באופן לא כפיתי (88), לא חסום, משקפים מתחים באזור האנאלי האלו בגופנפש.

חסימה אנאלית עריכה

3 דפוסים מתח וחסימות אנאלים :

  • כיווץ העכוז (תמונה) (89) - כשהאחורים (שרירי הגלוטאוס מקסימוס) אחוזים בכח ומכווצים כרוני. עכוז "נצבט משני הכיוונים". אדם ששומר בו הבעה ורגש. לאור היציבה פסיכוסומאטית זו יש כיווץ מוגזם של שרירי פי הטבעת, הגב התחתון עלול לפתח טחורים.
  • הגבהת קרקעית האגן - אחיזה סביב שרירי רצפת האגן (תמונה)(90) מתחת לפי הטבעת ולאורך תחתית שרירי הגלוטאוס מקסימוס שמקיפים את אברי המין. לרב הכיווץ לאור כיווץ אחורי הרגל (שרירי מיתק הברך). קשור לשליטה על מעמדו של הפרט בחיים וניסיון ליצור סביבה נוח הובטוחה בה יתפקד. צמצום תפקוד מיני. קושי בנתינה ובלקיחה נפשית רגשית. ניתוק מרגשות ומיחסי גומלין ספונטנים.
  • מתח מעל לישבן ולא בתוכו או מתחתיו - קשה לאבחון בהתבוננות. החסימה מתרחשת בבטן והגב התחתון. הרגשות נחסמים באזור כדי שלא יזרמו מטה לאיזור האנאלי גניטלי. ירוחב בפרק הבא. אדם שידכא את רגשותיו, שליטה שכלית יתרה, שרירי בטן, מותנים וגב תחתון, שרירי העצה, הזנב ושרירי הגלוטאוס מדיוס יתכווצו ויתהדקו. כאבי גב תחתון, רגשות חסומים, הפרעות במרכת העיכול, בפיעלות המינית, ישן חלש, לא מפותח.

לסיכום, בכל שלושת שריון האזור האנאלי יש לסימה באזורי פי הטבעת: מתחת, מעל לצדם.המתח נוטה לגלוש לאזורים קרובים.
השריון מצביע על קונפליקט אנאלי לא פתור, על אינטרקאציות לא בריאות בהישרדות שיפריעו להתפתחות ולבשלות כשאנרגיות החיים עולות דרך הגופנפש (91) כך שמתח באזור אחד מתפתח לאחר. האזורים הקשורים בדבר ננעלים ע"י הרגלים והשריון השירירי המחברים אותם שבמקרה זה נוגעים להתעלות מעל החומריות ודאגות הקיומיות.

האיזור הגניטאלי עריכה

תואם לחלק הרדמי של האגם כולל אברי מין ושרירים המקיפים אותם. השאקרה הקונדאלינית המקבילה לחלק זה נקראת סוואדהיסתאנא ונוגעת ליחסים בינאישים שנובעים ממגע מיני. בריאות וחיוניות של אזור זה ישקפו יחס ותפקוד מיני בריא בעוד שמתח וקונפליקט ילוו בפעילות מינית ובין אישית חולנית.
קשה לאבחן בהתבוננות אזור זה.אם יש הפרעה בתפקוד המינית קשה לקבוע את המקור המדויק בקונפליקט מפני שהיבטים בגופנפש תורמים לאופן בו אנו מתייחסים למיניות.
יש נקודות ראיה מנוגגדות להיבטים פסיכוסומאים של מיניות. הוא נמשך לשתי גישות מיניות לגופנפש שמנוגדות זו לזו:

  • מזרח - נוחדה מהיוגה הטנטרית (עמוד 92 תמונה)
  • מערב - פותח על ידי וילהלם רייך (93).

רייך ומיניות עריכה

וילהלם רייך פעל במחצית הראשונה של המאה ה20, למד רפואה ופסיכיאטריה בווינה בשנות ה20. הושפעה מפרויד. לפי רייך האנרגיה המינית היא נעלה וחופש מיני היא שאיפה עליונה. אדם בריא פועל בפעילות מינית נטולת עכבות שמובילה לאורגזמה. אדם לא בריא לאור סימפטומים נוירוטים ותכונות אופי נוקשות לא מסוגל להתמסר לעוצמת המפגש המיני ולכן אינו מסוגל להתמסר. כל הסימפטומים הנוירוטים לדעתו קשורים לאנרגיה מינית חסומה. רייך תחקר את מטפליו על אורח חיו המינים. מעשה שנחשב חריג וראדיקאלי. כל מטופלים שלו לא חוו אורגזמה (94). זהה רמות שונות של אורגזמה. פירוק אנרגיה של גופנפש בחוויה המינית נקרא פוטנטיות אורגזמית - יכולת להיכנע לשט אנרגיה ביולוגית ללא עכבה, פורקן מלא של כל ריגוש מיני מצטבר ע"י התכווציות מענגות ולא רצוניות.
אורגזמה היא דרך לשחרור לחץ וחרדה על ידי איחוד מיני ופורקם הנובע מכך. כשאינו מתפרק כראוי משפיע על הגוף.
רייך טען שיש קשר בין תפקוד מיני לקוי והתנהגות נוירוטית. אנרגיה מינית חסומה מעודדת התנהגות נוירוטית כשהיא מקשיחה את זרם הרגשות הבריא דרך גופנפש. כשרגשות קופאים הם הופכים לשיריון אופי שלפי וולט אנדרסון הוא כמו מחלה, הקפאת האישיות הספונטנית בתבנית התנהגות נוקשה. רייך קשר תיאורית אופי לתיאורה של האורגזמה לפיו אופי הוא דבר מתפתח ממיניות חסומה. האישיות הגניטאלית הפעילה במלואה נחנה בזרימת דמויית זן טאינה סגדר אופי.
רייך התענין בקשר של שיריון האופי למבנה הפיסי ולתפקוד הווגטטיבי. הוא החל להסיט את התמקדות הקלינית מחומר מילולי/שכלי טהור לזרימות ולצורה של הגוף הפיסי => שיריון האופי וההתנהגות הנוירוטית תאמו לנוקשווית ולמתחים גופניים.
הוא גלה כי החסימות והקונפליקטים הפסיכו רגשים ממוקדים ברקמת שריר הגו - שיריון הגוף (95) אשר משמש לצפות את האדם בקליפה שרירית מגינה. קליפה זו מבודדת מגירוים מזיקי, מגבילה את חווית הרגשות. ככל שהשריון רב יותר כך הרגשות זורמים פחות דרך הגוםנפש והתפקוד המיני פוחת. תפקוד מיני ופוטנטיות אורגזית הם ביטוי ישיר לדרגת מודעות וחיוניות של מטופליו. הוא הציע שהשיריון משמש כמכשול לזרימת החיים באורגניזם.
אורגון (לפי רייך) - ליבדו - אנרגיה פסיכו רגשית - ביואנרגיה - גורמת לשינוי בתהליך הריפוי של רייך. שיריון אופי שתרם לאומללות הגופנפש השתכן בפועל בגוף ולכן מדוע לא להמיס את השיריון כדי להקל על הכאב? כששלב תרגילי נשימה וטיפול גופני לתהליך התרפיה מצא עצמו מתרחק מפרויד שלא ראתה בגוף חלק מריפוי ומהרפואה הפסיכואמאטית מסורתית שאסרה על נגיעה במטופלים.
לפי רייך שחרור נוירוזות היא המסה תראפויטי של שיריון האופי והגוף הכובל ולא מאפשר זרימת חיים. כשהיו מסוגלים לזרימה אנרגית לא מופרעת דרך רקמות העצב שריר היה צורך בפורקן מיני מלא. דרך חוויה מספקת של איחוד עם אדם יכול הגופנש של המטופל להשתחרר מאנרגיה צבורה לחצי מתח ונוירוזות. בתאור החווי האורגזמית האידאלית ששיאה בשחרור טוטאלי של אנרגית המינית זהה רייך 4 שלבים מתח טעינה, פורקן והרפיה. אלו יוצרים את מחזור האורגזמה (96)(תמונה של מחזור התגובה המינית לפי מסטרס וג'ונסון).ה4 זרימות הם

  1. ריגוש - גירוי לאור ראיה, דיבור וחשיבה. כל מה שמעורר ריגוש הוא משחק מוקדם בו המגע והנשיקות מתחילים. כשהריגוש גובר יש הגברה פתאומיץ של אנרגיה המתחילה להטות את העקומה מעלה לאורגזמה.יש צבירת אנרגיה ואחסנתה (ריגוש) בעיקר טרם חדירה. התנועותת כוונו על ידי הראש בשליטת האגו. תנועות שעשויות להיות איטיות, עדינות ונינוחות וניתן לקטוע אותן לשינוי ץנוחה, מנוחה וכו נוחים. אם יש הפרעה לא מםריע למהלך הריגוש.
  2. המשך ריגוש הבונה טעינה
  3. פורקן מצטבר
  4. התרה

בנקודה 1 - התחלת איבוד בשליטה של האגו.
בנקודה 2 - אי הימנעוץ (97), גובר קצב נתנועות המיניות ותנועות גוף לא רציוניות. שליטה רצונית על המהלך גירוי נעשה לבלתי אפשרי. גירוי גוםני נעשה מרוכז באברי המין ויש תחושה של התמוססות שמתחיל את ההתכווציות הלא רצויוניות של מערכת השרירים של אברי המין ורצפת האגן. מתרחש בגלים שמגיעים לשיא בתנועה שלמה קדימה של האגן בזמן ההתזה. אצל נשים יש כיווץ השרירים של מערכת השרירים החלקים של הנרתיק. ככל שהאורגזמה בעוצמה כך ההתכווציות. אצל גברים ההתכווצויות מתחילות את ההתזה. תיאור תהליך של המשגל. חלק מהאנשים לא מצליחים להרות את האזור הגב התחתון במשגל וסובלים מכאבי גב. יש המקשרים כאבי גב תחתון לפעילות מינית רבה כשבפועל מדובר באחזק רבה מדי.
מנקודה 2 עד נקודה 4 - אין אפשרות חזרה - עונג מתגבר - שיא האורגזמה. בנקודה 4 הגירוי פוחת והשליטה חוזרת לגו. תנועות לא רציוניות חוזרות עד נקודה 5 ואז יש הרפיה. שלב IV הוא החלמה והתרה. אין אפשרות לאורגזמה נוספת. לנשים מכמה שניות לשעות. לגברים תקופת החלמה ארוכה בין 5 דקות לשעה עד שיכול לחזור למחזור אורגזמי.

הגוף הוא ישות חושבת. מקבלת עונג ממה שהראש האגו מחליט שיהיה מענג (98). שוב קשקשת ותיאור המשגל.
כשמחזור זה נחסם בתהליך הפרט לא יחווה אורגזמה ואנרגיה צבורה תמשיך לפעול ויווצר לחץ וקונפליקט.
מספר על פרויקט SAGE בו עבד כדי להחזיר חיוניות בקרב האוכלוסיה המבוגרת. שנות חיים מאוחרות הן זמן אידאלי לצמיחה אישית ולהתפתחות פנימית.
גילוי כי מבוגרים יכולים לצמח, להשתנות ולנתפח כמו צעירים.צפה בהשפעות קצרות מועד וארוכות מועד של בלימה, חסימות ושיריון פסיכו רגשי. גלה כי בשנות חיים מאוחרות מסוגל הגופנפש לגדול ולחדש רקמת שרירים ולשחרר לחץ ומתח.
באחת הפגישות הניח תרגיל מבוסס על תנועה ביו אנרגית שמטרתה לשחרר את האגן הירכיים.אנשים קשישים סובלים ממתח שרירים באגן - תרגיל הוא לשחרר כדי שישובו לצעוד. תרגיל הכולל עמידה ברגלים פושקות ברוחב הכפתים, ידים ומותנים. מסובבים את האגן לאט. אם היא צמהיירה היא מזכירה אדם בהולה הופ. 10 פעמים לכל כיוון. החברים התבקשו לבצע זאת ולהשם לב לשינוי בהךיכה ובישיבה (99).
רבים הרגישו אנרגיה מינית ככל שתרגלו. כאילו הרגשות נעלמו בשל חוסר רגישות או חוסר פעילות.
לאור זאת הוא הגיע למסקנה כי אנרגיות חסומות לא נעלמות אפילו לא אצל קשישים אלא נותרים רדומים. חיות כפנטזיה ברקמה השרירית שהתקשתה לשיריון וניתן לשחרר את החסימות הרגשיות באמצעים גופנים. כשהרגשות המיניות עלו לשטח הם ניסו להתמודד עם השפעתן על הקבוצה. מאחר שחלק היו ללא בני זוג הם העדיפו שלא לחוות את אותם רגשות שלא יכלו לפרוק. יתכן כי במודע הסיטו את תשומת לבם מהאגן.
הם הסכימו כי יחסי מין הם מעבר למשגל ופורקן מתח. החוויה המינית אפשרה להתקרב אל האדם ולחלוק את מלוא החיים באחיוד מיני.
לסיכום, לפי רייך - שיריון מפחית את זרימת האנרגיה המינית (האורגון) ומכישל מימוש מחזור אורגזמי. כשהגופנפש נחסם האורגזמה הולכת ונחלשת. כל רגשות יחסי הגומלין נעשים מוגבלים וקהים. האדם מאבד לבסוף את יכולתו להגיע לפורקן כשהאורגזמה דוכעת (100) שהשיריון הוסר מטופלים היו מסוגלים להגיע לארוגזמה על ידי שחרור רב יותר של מתח, קונפליקט, לחץ והתנהגות נוירוטית.
לפי רייך מודעות ופורקן מיני היו נקודת התפתחות גבוה באורגניזם האנושי. כדי שהעצמי המיני יוכל לבטא חופש ופתיחות האדם חייב להיות פתוח ומשוחרר.
כשאברי המין והאיזור הגניטאלי הם מוקדים ראשים למגע מיני וליחסים מינים הגופנפש חייב להיות פתוח וזמין כדי שתתממש חוויה אורגזמית.
תפקוד מיני בריא חפי ריך היא עדות לדרגת מודעות עליונה שאליה אדם יכול להגיע. זו סיבה ראשונה לשבח את רייך - העיסוק באופן ישיר עם היבטים גופנים ופסיכוסומאטים.
סיבה שניה היא תפיסות ההוליסטית. להבגיל מקינסי ומסטרס וגונסון שהפרידו את החוויה האורגזמית כדבר בלתי נפרד ממערכת התכובות הכלליות. הפרעה בחוויה האורגזמית שקפו הפרעה באישיות והיו קשורות בבריאות הכוללת של האורגזניזם (101).
טכניקות רבות הן תולדה מסוימת של רייך: כשטאלט, טיפול קבוצתי, ביו אנרגיה, מודעות חושית, רופלינג, שיטת פלדנקרייז ותרפיה פרימאלית. בכל אחת מהן יש קשרי גומלין בין נפש גוף ורגשות. כל אחת מנסה להוסיף ולאחר אותם למחקר ועשיה יצירתי וזהיר.
הזווית הטנטרית למיניות מדגישה היבטים רוחנים של איחוד מיני יותר מרייך. להבדיל מרייך שראה בפורקן שיאו של חיבוק מיני, היוגה הטנטרית מנסה לתעל את האנרגיות המיניות להתפתח גבוה על ידי בלימה זהירה של האורגזמה.

יוגה טנטרית ומיניות עריכה

כל שיטת יוגה מדגישה דרך מסוימת בהתפתחות העצמית וצמיחה אישית. אחת מהשיטות כוללת מבחר אמונות, נוהגים וטקסים. לסוגי יוגה יש אמונה דומה כי מעורבות מינית מפריעה בהתפתחות של העצמי ויש להימנע ממנה. גישה זו של פרישות לצמיחה רוחנית מקובלת במסורות דתיות.
ביוגה הטנטרית קיימת האמונה שהמיניות יכולה להיות כלי להעצמת המודעות העצמית. לפי ויליאם אווין תומפסון יש כמות אנרגיה עצומה במיניות וכשמשחררים אותה מקצה התחתון של עמוד השדרה היא יכולה לעלות בחוט השדרה ולהביא הארה אלוהית למח.
תלמיד יוגה מאמן עצמו לשלוט בשריריו, בעצביו, ברגשותיו ובמחשבותיו עד שהוא מסוגל להשיג מיקוד של כופנפש בנקודה חדה אחת.
אחרי שלמד היוגי להשיג שליטה על עצמו על ידי הרפיית מתח בגוף הדממת הפיטפוט הרוחני ושחרור החסימות אנרגיה הוא מתבר לבן.ת זוגו בעל אנרגיות ורוח משלימות לשלו כך שהם יוצרים שלם (102). זהו איחוד ראשוני של שיווה ושאקטי, של יאנג ויין, של זכרי ונקבי.
עילוס טנטרי (מאיתונא) יש סוגים שונים של מדיטציות וטקסים טרם מגע גופני. אלו נועדדו ליצור קשר רוחני חזק בין הנאהבים ולברוא אווירה של קשב עמוק וכבוד להתחבורת מינית. זהו מיזוג אחים בנפש.
תיאור של האורגזמה הטנטרית איך פותחת את השמימיות וכיוצב. נאהבים ביוגה זו משתדלים להימנע מאורגזמה.
בתרגול האתה יוגה יש התמודדות עם קצוות של תהליך גילוי הגבולות והמיגבלות. הן מתבטאות במתח ומאמץ. ביוגה הטנטרית מבטאים קצוות במת ובמאמץ. שיא בהתפרצות של האורגזמה תוך הימנעות להיכנע למימושה. שהיה קרובה לפורקן מאפשרת לאנרגיות להצטבר ולהתעצם וכך להגדיל את העוצמה והכוח הזמין כשהאנרגיה הקונדאליניות ממשיכה לזרום ולהאיר את הוויתו. (103). ב
באופן זה אנו רואים כיצד היוגה הטנטרית מביא ליצירת מגע רוחני אינטיצי מטרת האיחוד המיני להשתמש בחיבור ובתשוקה האורגזמית לחקירת הפרט ולפיתוחו. במאיתונא מנסים שני בני הזוג להתמזג בדרך שתמוסס את הכבלים החומרים שמפרידים בניהם. עם התחברות יש מודעות מוגברת לאנרגיה קונדאלינית ולנתיבה העולה בעמוד השדרה. הפעלת אנרגיה זו מאפשרת לנאהבים להשתמש באנרגיה כדי להגביה את מודעתם ולהפוך את המיקוד המיני לחווית הארה.
בין ראיה מזרחית זו יש קשר אל התפיסה המערבית של רייך אשר תופס את גופנפש כשלם. אדם פתוח יכול לחוות הנאה מינית ששיאה באורגזמה מלאה כדי שאדם יתפקד באופן שונה בתחום המיני עליו לשנות את כל המערכת הפסיכו רגשית שלו. רייך חש שפורקם אנרגיה מינית ע"י חוויה קצרה של אורגזמה מלווה איבוד זמני של הכרה וזהו הישג רוחני גבוהה שאדם יכול לחוות. התנסות מעניקה לאדם חירות מנוירוזות ומבטיחה חיים בריאים ומספיקים.
היוגה טנטרית רואה בגופנפש שלם. כשאדם חסום וחסר מודעות עצמית הוא אינו יכול לחוות מיניות במלואה. גם היא רואה בה דרגת חיוניות ומודעות של האדם וליכותו ליצור יחסי שיתוף נים ובוגרים עםה אחר. בשית תפיסות יש הסכמה שצבירת אנרגיה מינית ומיקודה, להבדיל מפיזור וכליאה, היא מטרה שראוי להשיג ולהינות ממנו. רייך ראה פורקן מיני ערך עליון בחוויה המינית היוגה הטנטרית רואה בחוויה המינית את הערך העליון וביכולת שלה לאפשר לשני אנשים למזג את גופם (104) כדי לנתב את הזרם האנרגיה הקונדאלינית לפי מעלה עמוד השדרה ועל דיי כך לנצל את האינטרקציה לחקירה ולפיתוח של מרגזים.

על חיבורו אל שתי הגישות המיניות - הוא חצוי בין שני דורות ובין המוסר השונה של הגישות. מחפש להבין את משמעות המיניות.
הוא חונך שמיניות הוא ענין פרטי עם שותף.ת בנישואים. להשקפה של הנישואים מתלווה תפיסה של גבר מפרנס, תוקפן כפי שהיה זוגיות סבו וסבתו וכן הוריו.
הוריו אהבו זה את זה. הציגו דגם ליחסים מונגומים.
חי בעולם בו מיניות הוא דבר משתנה, מלהיב ושובב, החלפו בני זוג בקלות, בחירה, עצמאות, שיוויון מינים, ביטוי רגשות. יש מי שמבקר את ה"מוסר החדש" כחסר אחריות, לא בוגר ולא מוסרי (105).לעומת רבים מבני דורו מרגישים שאלו מסגרות נוקשים, מוגבלים, אפלתים.
לדעתו מאחר ורוב האנשים כלואים בין גישות אלו. יש המפנטזים ל עולם אחד, השנים על עולם אחר. יש שמנסים לשלב על שניהם. יש שחיים בנישואים חופשים.
יש לו לבטים איך להתיח למיניות : פורקן אנרגיה, תמיכה רגשית, הפגנת חיבה, מיפגש רוחני, צמיחה אישית, אנוכיות, אמצעי ביטוי עצמי.
הוא מוצא עצמו בין רוצה להיפתח ולחבק את העולם לבין היותו סגור, פוחד ומפחד להיפגע ולהידחות. בחלקו רוצה חופש ועצמאות ובחלקו שואף לביטחון. לפיכך יש מתח מתמיד לצרכיו המינים והרגשים באזור אגן, בטן, בחזה, בצוואר ובפנים.
ככל שגופנפש בריא יותר כך התחושות המיניות שחווה נעשות יפות יותר ודימניות יותר (106). כשהגוף מכוונן היטב ונקי מחסימות הוא מסוגל לרגישות מוגברת ולחוויה רגשית מורחבת. כשהוא כן ומודע הוא מוצא שיחסי אהבתו נעשים ישירים, מזינים ואוהבים.
הוא לומד על עצמו באמצעות שיטות שונות (יוגה, ביו אנרגיה, פלדקרייז, שרולפינג ועוד). הם אפשרו לו שליטה, זרימה וביטוי אנרגיה ולכן עסוק בהתעלסות בגופנפש כאשר לפני חש רק באיבר מינו. מתחבר לתיאוריה רייך ולאמונה הטנטרית שתפקוד מיני חופשי מחסימות עשוי להיות נקודת מוצא לספירות גבוהות של התפתחות עצמית ומגע בין אישי.