גופנפש/חלל החזה

חלל החזה מהסרעפת כלפי מעלה עד לעצמות הבריח וכולל את בית החזה, הגב העליון, הזרועות וכפות הידיים. יש בו יחסים פסיכוסומאטיים.

החזה

החזה מגביר ומתרגם רגשות. הוא מעבד רגשות כלפי מעלה מהבטן דרך הסרעפת ומעניק להט והקשר בין אישי לרגשות. היבטים של ההוויה האנושית: רגשות, מחשבות, תגובות מתערבביים בחזה, משנים צורה. החזה אחראי למיזוג ההרומוני של היבטי גופנפש ונוטה לעצב עצמו בדרכים שמשקפות את הסגנון בו הפרט מתמודד עם מרכיבים אלה בחייו. ולהיפך, הדרך בה הפרט מתיחס למימדי הביטוי, התשוקה והיחסים הבינאישיים מושפע ממבנה האזור (129).

הריאות

בחלל בית החזה ליד הלב שתי ריאות שהן איברי הגופנפש שמעורבים בנשימה. תפקיד להסדיר תהליכי שאיפה ונשימה של אוויר חיוני. כשהאוויר נשאב לריאה ע"י הסרעפת הריאות מתרחבות כלפי חוץ לכל הכיוונים ומותחות את כל שרירי בית החזה והבטן.
במונחי יוגה נשימה מתורגמת לפראנאיאמה ואוויר פחות או יותר לפראנה ("כוח החיים" ולפי רייך אורגון) העובר בכל הגוף ומופעל על ידי פעולת שאיבה שך הלב ויחסי גומלין של סרעפת וריאות. האוויר שאנו נושמים מכיל חמצן למחיה שחיוני אותו מעכלים לשאיפתו לריאות.
בדי שאדם יוכל להפיק תועלת מירבית מכוח החיים עליו לעשות שימוש במערכת הנשימה/החיים שלו. כשאנו נעים באורח נמרץ או עוסקים בעבודה מאומצת אנו משתמשים באחוז קטן מפוטנציאל הנשימה בנו וכן מכח החיים. ולכן אנו מתפקדים ברמות אנרגיה קטנות במידה רבה מיכולתנו.
כשאנו נושמים באופן שטחי אנו לא רק מצמצמים את קליטת הפראנה החיונית אלא גם את המידה בה אנו מותחים ומחיים בקביעות את ראיתנו. התוצאה שהנשימה שטחית ומפחיתה את גשימות הריאות והשרירים הסובבים אותן וגורמת לנשימה עמוקה יותר.
רבים נושמים נשימות רדודות ומהירות כשהם עצבנים ונסערים. נשימה שטחית ומהירה גורמת לחוש מועקה וחרדה. זו דוגמה לכיצד מבנה והתפקוד של הגוף מצידם מטים למצבים רגשים מסוימיםץ כשמתפתחים דפוסי נשימ שטחית כהגנה אישית נגד הרגשה השרירים שמקיפים את הריאות והסרעפת שתחת לריאות מתחילים להקשות ולהתכווץ וכך הם יוצרים חגורת מתח נוקשה סביב הריאות. מתח שרירי כרוני גורם לא רק להפחתה של כושר הנשימה בריאות (130) אלא אף מעודד את מצב החרדה והמתח הנלווים תכופות לדפוס הנשימה השטחית. נשימה שטחית עשויה להיות תוצאה של הגנה מפני הרגשה שלנשום פירושו להרגיש ולהיפך - להגביל את הנשימה פירושו להגביל את ההרגשה.
חרדה - סימפטום נוירוטי שנמצא לרב אצל כל המטופלים ולכן מפתחים עליו תיאוריות ללא הפסק מטראומות לידה, חנק משד האם, ליבדו מהופך, תוקפנות, מישאלת מוות. חרדה היא קושי נשימה במהלך התרגשות חסומה. הרגשת המאמץ להחדיר יותר אוויר לריאות ששותקו לאור כיווץ שרירים בבית החזה.
למרות שנשימה בלתי מוגבלת מפיגה חרדה, אדם נוירוטי סובל ממצב חרדה מתקשה לשאוף ולנשום. הוא חסר שליטה ומפעיל נגד הנשימה מערכת מתחים מוטוריים כמו הידוק הסרעפת נגד הנטיות לייבב או להביע גועל, הידוק נגד נטיות לצווח, הבלטת חזה לראות חשוב, עצירת תוקפנות בכתפים.
בעבודותו בפרויקט SAGE ניסו שיטות תרגול הרפיה, היזון חוזר אלקטרומיוגרפי, נשימה עמוקה, האתה יוג, תרגילי מודעות של גופנפש, עיסוי, פלדנקרייז, שיחות אישיות, מדיטציה, ט'אי צ'י, תרפיה במוזיקה, תרפיה תבתית המעודדות צמיחה למבוגרים. הם ראינו את המשתתפים לדעת איזה טכניקה הכי הועילו לשיקום האנרגיה הרגשית, הרווחה הגופנית ורגשות של התחברות בינאישית (131) - נשימה עמוקה.

הלב

הלב לדעתו הוא החלק החשוב באזור החזה. השאקרה הקונדאלינית ממוקמת באזור זה ונקראת אנאהאטא שמרכזה בלב ומתחברת לעמוד השדרה בחוליה השמינית של הצוואר. היא אחראית ל חיבה, אהבה וביטויה בפועל ע"י מעשים.
מתח באזור הלב הוא איתות להתגוננות יתר כרונית כך שיש ניסיון לעטוף את הלב והאומציות המורגשות על ידיו בחומת שיריון מגן שמגן מכאב והתקפות וכולא הרגשות של חמימות והזנה. מתח זה מתפתח לשיריון שרירי ונחווה ככאב שכשלוחצים על השרירים. הכתף השמאלית מסגלת תנוחה מגוננת כלפי הלב ע"י נטייה קלה קדימה בעמדה המצביעה על פעולת שמירה.
בעת טיפול ברופלינג כל מטופליו היו משוריינים יותר בצד שמאל של החזה מאשר הימני וכן חוויות הכאב והפורקן היו יותר דומנניטיות שכשהשתחררו השרירים המטופלים לרב התפרקו רגשית בעיקר בוויתור על כיסי עצבות ופחדים שהוחזקו זמן רב. לרב לאחר מכן המטופלים הגיבו בחיוך רחב ובמראה של קלילות ורווחה (132)(132 תמונה שאקרה רביעית - שאקרת הלב) (133).
צם מאוכל כדי לטהר את מערכת גופנפש ונסה להתמקד בגופו הפיסי.
4 ימים צם מאוכל ובצעה מדיטציה והיה מאושר עם עצמו. עשה זאת הרבה ורגיל שסחרור ושלווה אינן חריגות. הפעם היתה תחושה גדולה של שלווה ואנרגיה. ישב על צוק על חוף ים.
התחושה היתה רחוב ללא מוצא. ככל שדחק בכשל למצוא תשובות כך לא עלה דבר. לאחר פטפוט שכלי הוא ויתר והחליט לא לחשוב עוד וזה היה קשה לאור חינוכו כטי לכל יש פתרון שכלי. עם זאת כשהוא חווה את הרגשות השכל לא תמיד הטוב ביותר. דווקא אז הרגשות והדימיונות מצאו פתרון במחשבה חזותית.
יושב ברגלים מושכלות באוקינוס ורואה עצמו כמגדלור:

• רגליו וגוו התחתון - בסיס וגוף המגדלור
• צוואר וראש - גג המיבנה
• חזה -עדשה מצופה זכוכית
• הלב הקרין אור ואנרגיה טהורה לכל הכיוונים (134).

קטע על שהיה קשה לו להגדיר איך הרגיש.
תיאור של ישבה שלו על הצוק.
דן על כך שאהבה ממלאת אותו.
בעקבות שטיפת מח / לב הוא האמין שאהבה אפשר לעשות או לפרק. אהבה מצריכה לקחת או לתת שניתן ליפול לתוכה או לצאת ממנה כמו מבור. האהבה נראתה לו כמדליית ניצחון.
אהבה אינה לדעתו ניתנת לרכישה כמו נכס, ניתנת ליצרה כמו שולחן או משהו שניתן לאבד כמפתח וכי ניתן לחוות אותה כזרימה פתוחה וצלולה של טוב גואה בגופנפש.
היכולת לנשופ פראנה ולקיים בלב ביטוי וחי אהבה תלוי במצב ובטבע הגופנפש בדומה לחוויה מינית (135) התלויה ברגשות אהבה וקרקוע כמו מגע מיני. באופן דומה אהבה וחיים הן חוויות של גופנפש שלם. כמו שמגדלו תלוי בבסיסו כך הגוף תלוי ברגלים ובחזה, אגן ובבטן עבור קירקוע, ביטוי עצמי, זרימת רגשות וכוח. המגדלור תלוי במנועיו ובהילוכיו לשם כיוון ותנועה - הלב סומך על השכל והחושים למיקוד והתרחבות אישית.
אהבה היא רגש ברגעים שיש הרמוניה. אהבה היא חווית החיים ללא מגבלות. חווים אותה כאשר אנו מאפשרים לגופנפש שלנו להיות פתוח, מתואם ומאוזן. האהבה נמצאת כאן כל הזמן ומחכה שיגלו אותה מחדש.
אדם שיאהב יהיה כן, פתוח וגופנפש שלו חופשי מחבטות וקונפליקטים פנימים.
סרקו את מבנה החזה. האם הוא רחב ובעל שרירים מפותחים? צר עם מערכת שרירים עדינה? אילו סוגי זכרונות אתם מקשרים אל הלב ובית החזה? מששו את החזה: האם רכים או קשים?
חשבו על תהליכי הנשימה שלכם: האם הנשימה שטחית? עמוקה? מה נעים שאיפה או נשיפה? האם אתם נושמים עד לבטן? אסתמה? דלקת הסימפונות? התקררויות, דופק מואץ? (136)בחנו בית חזה מול המראה. הרגישו את דגמי הנשימה.
הרגשות בקרבים זורמים דרך הגופנפש כדי לתת ביטוי ופורקן. רב הרגשות אם אין הפרעה יעברו דרך החזה וישנו ורה בגין תכונות האזור. בחזה מוגברים רגשות ע"י כח ודחף של הריאות בלהט וחיונות של הלב ומעודדים ע"י אמצעי הביטוי של הזרועות והפנים.
כשאינו חסום ניתן לראות את מכלול הרגשות עובר דרך החזה. רב הרגשות התקועים הם עדינים ורכים כמו עב, צער, געגוע, רחמים דיכאון, כיסוף ושברון לב. חלל זה מיל את הלב ולכן רבים מפתחים שיריון מוצק סביב שריר זה.
יש שני סוגי חסימות באזור זה: כיווץ והרחבת החזה.

כיווץ חזה

אנשים עם חזה צר ושברירי. השרירים הפקטוראליים פחות מפותחים ומאפשרים זרימה מינמלית של רגשות ושל אנרגיה. כדי להבין זאת נשמו עמוק והויאו את כל האוויר. בסיום הנשימה עצרו והרגישו את יציבת הגוף ועמדתכם הנפשית רגשית. סביר להניח שהגטף לבש תנוחה שמוטה והרגשות ינועו מחולשה רגשית כללית ועד למתכונת של חוסר ביטחון ודיכאון (137 - יש תמונה של חזה מכווץ). אדם מכווץ חזה יחוש ויראה כאילו הוא כל הזמן נושף. יש מתח שריר כרוני שלרב נקשר בזרימת אנרגיה העולה מהבטן והסרעפת.
רגשית ונפשית יהיה קושי לבנות מטען אנרגי המלא להט וחיוניות. פעולותיו יהיו יותר סבילות מתוקפניות, רגשותיו יטו לדיכאון ומעשיו עלולים לנבוע מתחושה תמידי של פחד וניחתות מאשר מתחושת ביטחון ויוזמה עצמית.
האדם יטה לסבול ממיחושים מרוכזים בחזה כמו קצרת, דלקת הסימפונות והתקררויות וכאבים בחזה. אדם עם חזה מרוקן מאוויר ולכן חסר אנרגיה ולכן עלול להתקשות לנוע בנוחות בתחומי הפעילות האסטריבית (138). ביחסיו הבין אישיים יטה האדם לקבל את תפקיד הלוקח יותר מהמעניק. צירוף של פחד כרוני עצור, התגוננות מעט אוויר ואנרגיה עלול להכניס למצבי מצוקה ויאוש חוזרים ונשנים. כדי להרגיש טוב יש לפתח את ההיבטים הנישמתיים והציטשתיים באזור זה וללמוד איך להפוך את תחושת הלב המתרחב ואת הנשימות לגישות של אהבה, עצמאות וביטחון עצמי.
ספור על אישה עם חזה צר, בטן עצבנית, אגן ורגלים מלאים ומפותחים. נראת כמו שני אנשים - אשה עצמאית וילידה קטנה מפוחדת ומדוכאת.
היו לה יחסי אהבה ותלות הדדית עם אביה עד יום מותו מסרטן בהיותה בת 24. אביה כנראה העניק דחף ואסרטיביות ואילו היא מסיקות ותלות אוהבת.
כשהיתה ביחסים עם אביה היתה שלמה ומשוללת פחדים. כלומר כל עוד יכלה לסמוך על אביה היא בלחץ מזערי. היא נמנעה מעימותים תוקפניים ומצבם תובענים ונמשכהל מאהבים ולחברים שתמכו בה בלי לבקש תמורה. היה בעיקר חשוב לה האופן בו נתפס על ידי אביה ואחרי מותו נדדה מגבר אלגבר ומעבודה לעבודה מתוך חיפוש אחר חמימות וביטחון. היא חפשה משהו שימלא את החלל שהותיר אביה והחללל הזה בחזה ולא יכול להתמלות על ידי אף אדם פרט לעצמה.
יש שיטענו כי חפשה תחליף לאביה.לדעתו חפשה משהו (זכר/נקבה) ותחום (יחסים/מסגרת) שיעניקו תחושה של אהבה.
עבד עם האישה 6 חודשים שסיעו באיזון מעלה מטה. נעזר בנשימה עמוקה וביו אנרגיה כדי לעודד לחוות באורח מלא היבטי האסרטיביות והדינימיות בחזה.
התניה מחודשת של הגוף עם שחרור והתפתחות רגשיים בראו אותה מחדש ללא הזדקקות לסוגי היחסים ולתנאים המתסכלים שטפחה. החלל שאביה הותיר התמלאה בתעלה רגשית פתוחה ועל ידי רגשות מוגברים של אהבה וביטחון עצמי שצמחו מתוך אברי גופנפש הפועלים באורח בריא.
בתום יחסים טיפולים הרגישה שונה לגבי עצמה והיה שינוי בהופתעה. עצבה מחדש את הגופנפש כך שיהיה מאוזן, עצמאי ועומד ברשות עצמו עם מערכת מאוזנת של צרכים וכוחות. חזה התפתח והתמלא
, נשמה רגועה, זרעות ופנים קבלו חיות מכח אנרגית החיים המחודשת.

הרחבת החזה

אדם שמרחיב את החזה הוא בעל חזה מפותח יתר על המידה. מבנה פסיכוסומאטי מעודד טעינה של אנרגיה וריגוש לתוך אזור זה על חשבון אזור מסוים אחר בגופנפש בדרך כלל אגן או רגליים.
כדי להרגייש הרחבת חזה נשום עמוק וטרם נשיפה החזיקו את האוויר. בעת שמירת השאיפה הרגישו את תחושת הגוף שלכם והעמדה הפסיכורגשית.
עבורו ניפוח החזה באופן זה מנפח את התוקפנות, איבוד קשר עם ההיבטים העדינים, תחושת קשיחות, חוזק ורב עוצמה. כשהוא מחזיק את האוויר ששאף הבטן נעשת מתוחה והסרעפת מתקשחת, חוסמת את הקשר שלי. החזקת האוויר באופן כזה, הבטן נעשת מתוחה והסרעפת מתקשחת וכך חוסמת את הקשר עם המעי והרגשות (140). הרחבת החזה משדרת לעולם שאני בסדר ויכול לדאוג לעצמי, קושי לקבל אנרגיה מאחרים ולהעניק אנרגיה. כנראה כדי לקבל אנרגיה יש להנמיך מהחזית ולאפשר לה להכנס (תמונה חזה מורחב)(141).
תיאור של סימור בעל חזה חבית על רגלים ומותנים רזות ונוקשות. סבל מכאבי גב תתון והפרעות עיכול בשל לחץ, קינוח רב. איש תווך, עסקים חרוץ ואב מסור. סמל "הגבריות האמריקנית". מבטא כעס ופורק אותו. מתנצל על כעסו לפני הסביבה. אדם מפותח ומתבטא בחופשיות. הוא לא בוכה, כמעט לא נותן לעצמו להיות נזקק, מתקשה מלהביע רגשות רכים ועדינים. מתקשה לשתף רגשות עם אחרים. הרכות שלו נקברה בו ומתגלות במסווה של הומור, ענווה וכעס. לב פועם בפראות.
צריכה סבלנות כדי לאהוב את סימור בשל החומה בו והחזית המפותחת מדי שלו. למד לאהוב טיפוסי "ארצ'י בנקר". כשהשריון נטש והתרכך נוצרה אהבה נוחה, דינאמית ורה.
רבים מפתחים גוף בסגנון זה כדי להכיע שליטה ולהיראות חזק. אדם מרחיב חזה מפתח את חזהו באורח מוגזם וקובר בתכוו רגשות רוך וקבלה. הרגש המוגזם על פלג הגוף העליון מנקז אנרגיה ומיקוד ממרכזי המין והרגשות. באנרגיה הדרושה בהפעלת מנוע הלב עצומה והגופנפש נאלץ למשוך דלק מהמרכיבים הרכים והמקורקעים.
מכווף חזה מתמודד עם חזה נפולכרונית וכן מאגו נפול (142). חזה מורחב מצביע על אגו מנופח. אלכסנדר לואן תאר זאת כמעשה הצפרד שניסה להתפנח למימדו שור . מכווץ חזה יטה לסבול מדיכאון וממצוקה נפשית בגלל אזור החזה התת מפותח שלו. מרחיב החזה יסבול מבעיות כמו דאגה כרונית, עודף מתח, יתר לחץ דם, נטיה לשחפת ולמחלות לב.

כיווץ חזה והרחבת החזה לא מיצגים גישה בריאה מבחינת החזה. האפשרות החיונית והאוהבת ביותר היא איזון בין הגזמות אלה. הנשימה מורכבת משאיפה ומנשיפה אוויר ויסי אהבה מושתתים על היולת לתת ולקבל, יצירתיות אנושית וחווית העולם מחדש, להתחיל מחדש עם כל נשימה ולבטא באופן חופשי ופתתוח כל תשוקה של גופנפש. אדם חסר מיגבלות איזון בין רך - קשה, פנים חוץ, נתינה קבלה, התרחבות והתכווצות מגדיר את העוצמה והיופי של איזור החזה.