דקדוק העברית החדשה/ההגה/אהו"י

אותיות אהו"י - האותיות הנאלמות ומשמשות לתנועה

ארבע אותיות אֶהֶוִ"י בשפה העברית, (יש ההוגים את הסימן כמילת הקריאה Ahoy באנגלית), הן אותיות שבמקרים רבים הן בלתי נשמעות כעיצור עצמאי, ויכולות להתפרש כתנועה, כמאריך תנועה, או כאות אילמת, לפי ההגייה בעת הניקוד הטברני וכך גם בימינו.

שימושי אהו"י כעיצור וכתנועה

אהו"י כאם קריאה בתנועות

אותיות אהו"י משמשות כתנועה בכתיב מלא, כמאריך תנועה בכתיב חסר וכאות אילמת.

• א - במילה למלא או במילה פלא,
• ה - במילה במה,
• ו - במילה שומע,
• י - במילה בלתי.

אהו"י כעיצור

אותיות אהו"י משמשות לעתים גם כעיצורים נשמעים. במילה הערבית הוא - (הנכתבת: "הו") האות וא"ו (ששמה נהגה wow) נהגית ומושמע hooweh, או בכתיב פונטי [huwe], ביחוד בסוף ביטוי כמו זהו זה: הדא הוא hada huwe. יתכן שזהו שריד מאליף המושמעת בסוף המילה.

דוגמאות:

• א (וגם הה"א הראשונה) - במילה אהבה,
• ה - בה"א הידיעה כמו השלג, בתחילית המילים הוא והם (ולכן גם ההוא וההם), ובמילה מָהוּהַ. צליל האות ה הוא המושמע בנשיפות בקור ובאנחות הה ואהה.
• ו - בוי"ו החיבור כמו ושלג, וכן במילה ורד, ובמילה וו. כיום השימוש באות חזר לשמש כעיצור המשמיע w במילים לועזיות כמו וואלה, וושינגטון וווצאפ
• י - כמו במילה ישראל.

בכתיב מלא (עם ניקוד) אותיות אה"י המשמשות כאם קריאה אינן מנוקדות, אף לא בשווא. לדוגמה, האותיות אל"ף וגם ה"א בכתוב המקראי: קְרֶאנָה לוֹ וְיֹאכַל לֶחֶם. והאות י במילה אַנִי.

כללים:

את רוב אותיות האהו"י אפשר לסווג כעיצור או כתנועה באמצעות בדיקת ההגייה. עם זאת יש מספר כללים המתקיימים תמיד באותיות אלו.

• אהו"י בתחילת מילה - תמיד ישמש כעיצור, אלא אם ו"ו החיבור מנוקדת בשורוק - לפני שווא נע או לפני אחת מעיצורי השפתיים בומ"פ.
• האותיות אל"ף ו-ה"א - כאשר הן אינן מנוקדות, והאות ה"א אינה מנוקדת במפיק - הן אמות קריאה.
• האות ו"ו - כאשר היא תנועה, כלומר מנוקדת כחולם או כשורוק - היא אם קריאה.
• האות יו"ד - כאשר היא ממשיכה חיריק מלא (אִי), צירה מלא (אֵי) או סגול מלא (אֶי) - היא אם קריאה.