היסטוריה לבגרות/ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם/המדינות הקולוניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון

הקדמהעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה והתמוטטותה הסופית של האימפריה העות'מאנית המדינות הקולוניאליות - צרפת, בריטניה ואיטליה שלטו במרבית ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

החברות בארצות שנשלטו היו שונים מארץ לארץ והושפעו ממספר גורמים:

  1. הדרך שבה השתלטה (או כבשה) המעצמה הקולוניאלית את המדינה.
  2. מעמדה המדיני של של הארץ - סיפוח, מנדט, חסות.
  3. חשיבות המדינה בעיני המעצמה.
  4. גודלו וחוזקו של המיעוט הקולוניאלי מול האוכלוסייה המקומית ותגובתה.

המעצמות הקולוניאליות ושטחי שליטתןעריכה

צרפתעריכה

כבשה את אלג'ריה (שהפכה לחלק מצרפת - מעין מחוז שמעבר לים), תוניסיה (משטר חסות), ומרוקו (משטר חסות) וקיבלה מנדט בסוריה ולבנון.

בריטניהעריכה

הייתה המעצמה הבולטת במזרח התיכון. קיבלה מנדט על עירק,ארץ ישראל ועבר הירדן. כבשה את מצרים (הכירה בעצמאותה בגלל אינטרסים בריטיים שלה בשנת 1922) ואת עדן (שלטון בריטי ישיר).

איטליהעריכה

כבשה את לוב (קולוניה איטלקית, היא החלה ליישב בה איטלקים).

ההבדלים בין הקולוניאליזם הבריטי לקולוניאליזם הצרפתיעריכה

קולוניאליזם בריטי קונוליאליזם צרפתי
שליטה בעיקר במזרח התיכון שליטה בעיקר בצפון אפריקה
ניתנו סמכויות ניהול לשושלות המקומיות תוך שמירה על אינטרסים אימפריאליים צבאיים וכלכליים התערבות ישירה בניהול המדינה וחיי התושבים
לא רצו להשפיע מבחינה תרבותית רצו להנחיל את התרבות והשפה הצרפתית
מלבד בני משפחותיהם של אנשי הצבא ומנהל הבכירים לא הייתה התיישבות קולוניאלית המושבות היוו חלק בלתי נפרד מצרפת ולכן הייתה בהם התיישבות קולוניאלית גדולה

דפוס השליטה של איטליה בלובעריכה

איטליה סיפחה באופן מלא את לוב לאיטליה והפכה אותה לקולוניה איטלקית תוך פיקוח מחמיר על חיי המקומיים.