היסטוריה לבגרות/גרמניה הנאצית - אידאולוגיה ובניית המשטר, 1939-1933/ב. המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם והמדיניות כלפי היהודים

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

בסוף ינואר 1933 עולה היטלר לשלטון לממשל קואליציונית בו יש רק שני שרים נאצים ולכן במשך כל תקופת 1933-1934 הוא נוקט צעדים שיאפשרו לו להקים משטר טוטאליטרי לביסוס במשטר הנאצי בתהליך הנקרא "תהליך האחדה". הצעדים שנקטו בתהליך היו :

1. שריפת הרייכסטאג והחוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים

ב-27.2.1933 הועלה הרייכסטאג באש (פעיל קומוניסטי, מהולנד) .הנאצים נצלו מצב זה בכדי להאשים את הקומוניסטים בהצתה. בנוסף יצא צו חירום בשם "הגנת העם והמדינה" שאפשר אסירת קומוניסטים רבים (ללא משפט), צנזורה וסגירת עיתונים, איסור על אסיפות פוליטיות ועוד. כמו כן, הוצא צו נוסף שנקרא "הצו נגד מעשי אלימות הקומוניסטים המסכנת את המדינה" שהביא להרחבת מעצרים של מתנגדים פוליטים ושליחתם למחנות ריכוז.

בעזרת יצירת אווירה של מצב החירום שגרם לביטול חירות יסוד האזרח (חופש התאגדות פוליטית, אופוזיציה לשלטון, הגנה על מיעוט ועוד), הצליחו הנאצים להתאחד, לפרק את המפלגה הקומוניסטית ולהוציאה מהחוק. כך, במרץ 1933 נערכו בחירות נוספות והנאצים העלו את כוחם ל-44%.

תוכן הצעד ומטרותיו :

• שריפת בניין הרייכסטאג שימש לרדיפת והאשמת הקומוניסטים.

• יצירת מצב של אווירת חרום לשם הפעלת צו חירום המבטל את זכויות האזרח.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות ושלילת הדמוקרטיה והקומוניזם בתחום הפוליטיקה.

2. חוק ההסמכה

היטלר היה קנלצר (ר"מ), אך על מנת שיוכל לחוקק חוקים הוא היה צריך אישור מהרייכסטאג, ולכן הוא הציע את העברתו של "חוק ההסמכה" עקב שעת החירום הדורשת טיפול באמצעות ריכוז סמכויות.

בעזרת "חוק ההסמכה" וחוסר יכולת הקומוניסטים להצביע נגד החוק, אופשר להיטלר לחוקק חוקים הנוגדים את החוקה ללא אישור הרייכסטאג, כלומר היטלר ביטל את הדמוקרטיה (על ידי כך,שהעניק לעצמו את כל הסמכויות להחליט ולחוקק חוקים לטובתו האישית ללא שום גוף סמכותי היכול או רשאי לעצורו) .

תוכן הצעד ומטרותיו :

• העברת סמכויות הרייכסטאג לממשלה – ביטול מעשי חוקת ויימאר.

• ביטול עיקרון הפרדת רשויות (נשיא, ר"מ ועוד) והשיטה הפרלמנטארית – ריכוז סמכויות לפיהרר המוצב מעל לחוק.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות (הפיהרר), שלילת הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

3. פיזור כל המפלגות הקמת משטר חד מפלגתי

המפלגה הראשונה שיצאה מהחוק הייתה המפלגה הקומוניסטית (עקב שריפת הרייכסטאג). ב-14 ליולי לא נשאר מפלגה נוספת פרט למפלגה הנאצית דבר שהקל על חקיקת החוק שמותיר רק למפלגה הנאצית להיבחר לממשלה. בנובמבר 1933 נעשו בחירות לחקיקת החוק והוא אושר בעקבות כך שכל חברי הרייכסטאג היו נאצים. כך, ארגונים מקצועיים, דתיים (פרוטסטנטים וקתולים) היו אסורים ונרדפו על ידי המשטר הנאצי (הגסטאפו) ונשלחו למחנות ריכוז.

תוכן הצעד ומטרותיו : חוק שמאפשר להיטלר לחוקק חוקים ללא התנגדות ובאישור הרייכסטאג שהפך לנאצי.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות, שלילית הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

4. ביטול המבנה הפדראלי של המדינה

גרמניה הייתה מחולקת ל-18 מדינות כשלכל מדינה אוטונומית (חופש המאפשר ניהול אישי) ונציגות ברייכסטאג. בקיץ 1933 בוטל המבנה הפדראלי על ידי הריסת האוטונומיה במדינות אלו, שנעשה על ידי מינוי מושלים נאצים שיכלו לפטר ולמנות אנשים כרצונם על פי פקודתו של היטלר.

בינואר 1934 חוקק "החוק לשיקום הרייך" שעל פיו בתי המחוקקים של המדינות, כלומר המדינות הפכו לאזורים מנהליים של הרייך.

תוכן הצעד ומטרותיו : יצירת שלטון טוטאליטרי השולט בריכוזיות בכל רשויות המדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות(הפיהרר), שלילית הדמוקרטיה בתחום פוליטי.

5. הקמת חזית העבודה - פירוק איגודים מקצועיים

האיגודים המקצועיים בגרמניה צברו כוח בעזרת הון ומספר עובדים (7 מיליון איש) שבקלות יכול היה להשבית את המשק. ב-2.5.1933 פורקו באופן רשמי האיגודים המקצועיים על ידי זריקת מנהגיהם למחנות ריכוז וללא התנגדות מצד הפועלים שהצטרפו ל"חזית העבודה הגרמנית" שהקימו הנאצים. בארגון היו חייבים להיות כל הפועלים להם דאג הארגון. פרט לכך, ארגון העבודה יצר מצב של תנאי עבודה שכללו פיקוח ממשלתי, אסירת שביתות, סכסוכי עבודה הוכרעו בבית המדינה ועוד.

תוכן הצעד ומטרותיו :

• החרמת איגודים מקצועיים, שליחת מתנגדים למחנות ריכוז וקבלת חברים נוספים לחזית העבודה.

• ביטול כל המסגרות האוטונומיות במדינה.

• יצירת שלטון טוטאליטרי השולט בריכוזיות בכל רשויות המדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : עיקרון המנהיגות(הפיהרר), שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם (כמו חופש התאגדות) בתחום כלכלי.

6. נאציפיקציה או אריזציה של התרבות והחינוך : תרבות (יצירת תקשורת נאמנה באופן מוחלט להוראות ההנהגה הנאצית וסילוק עיתונאים "מורדים") וחינוך

האידיאולוגיה הנאצית התבססה על ערך הפולק (טוהר הגזע) ועל שנאת היהודים (בולשביקים,דמוקרטיה, ליברלים ועוד). בכדי להחדיר ערכים אלו לתודעת האדם קם "משרד הרייך להשכלה ציבורית לתעמולה" בראשותו של יוזף גלבס (שר התעמולה) שנקט את הפעולות הבאות בתרבות :

א.תקשורת (עיתונות) – הפיכת התקשורת לכלי תעמולה בעזרת שינוי אירועים וכתיבה שמתבצעת מנקודת מבט התומכת בממשל(הממשל הנאצי כמובן).

ב.ספרות – הספרות נשלטה על ידי הנאצים ביד רמה, ספרים רבים הוצאו מהחוק וגרמו לעזיבת אמנים דגולים רבים מגרמניה, רומנים חדשים פורסמו ובהם מודגש הפטריוטיזם הגרמני, תורת הגזע ועוד. רב המכר באותה תקופה היה "המיין קאמפף" מאת היטלר.

מאורע נוסף שקרה בגרמניה בתחום הספרות היה שריפת ספרים בחודש מאי 1933. האירוע החל בברלין בשריפת 20 אלף ספרים ממיטב היצירות העולמיות , שהמשיך להתפשט בכל גרמניה.

ג.אומנות – תשלום לאומנים ירודי רמה ליצירת קריקטורות וציורים המציגים את הממשל כחזק ואילו היהודים, הקומוניסטים ושאר העולם כחלשים, טיפשים וכדומה.

ד.קולנוע – החרמת סרטים מסוימים ויצירת סרטים אנטישמים כמו "היהודי הנצחי" על ידי משרדו של גלבס.

ה.מוזיקה – החרמה מוזיקה של מלחינים יהודים, עידוד השמעת מוזיקת וואנגר והחרמת הסקסופון (שהיה כלי שהיה מזוהה עם האמריקאים).

להלן הפעולות שנקט בחינוך :

א.תוכנית לימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות המבוססת על האידיאולוגיה הנאצית לאחר סילוף המציאות. המקצועות החשובים היו : היסטוריה, תעמולה וביולוגיה. הבנים חונכו להיות נאמנים לרייך והבנות ללדת ילדים.

ב.החלפת בעלי מקצוע באוניברסיטאות ובתי ספר שאינם מתאימים לתפקיד (מתנגדים, יהודים ועוד) ובמקום הכנסת תומכי המפלגה.

ג.הקמת בתי ספר נבחרים – תלמידיהם של בתי ספר אלו הפכו לאנשי אס.אס ומבוגריהם היו צמרת המפלגה הנאצית.

ד.הקמת תנועות נוער – הראשון היה "הנוער ההיטלראי" (היטלר יונגה) לבנים אשר משנת 1939 חויב כל נער להצטרף אליו. השני היה לבנות ונקרא "ברית הנערות הגרמניות".

תוכן הצעד ומטרותיו : השתלטות על כל תחומי החיים של האדם.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום חינוך ותרבות.

7. הפיכת גרמניה למדינת משטרה ודיכוי מתנגדים

פרט להחדרת באדם את האידיאולוגיה הנאצית דרך חינוך ותרבות, הנאצים השתמשו בכוח טרוריסטי להפחדת העם ולסילוק המתנגדים למחנות ריכוז. החל משנת 1933 הפכה גרמניה למדינת משטרה בפיקוד היינריך הימלר באמצעות ה-SA ואח"כ ארגון האס. אס.

נאצים החלו להשתלט על המשטרים בגרמניה על ידי זריעת אנשי אס.אס בקרב הקהילה (כמו : ה- SD, הגסטאפו, משטרת ההסדר ועוד). הם השליטו פחד בקרב האנשים וזרקו מתנגדים למחנות ריכוז.

תוכן הצעד ומטרותיו :

• יצירת אווירת פחד למניעת מתנגדים

• פיקוח על האוכלוסייה לשמירה על ביטחון המנהיגים והמדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם (כמו חופש התאגדות), עיקרון המנהיג בתחום חברתי.

8. חיסול מתנגדים - ליל הסכינים הארוכות

לאחר שהיטלר השליך את כל אותם אויבים (שופטים, יהודים, מתנגדים ועוד) למחנות ריכוז הוא רוצח את מתחריו מהמחנה הנאצי שהיו אנשי ה-SA שהפכו לגוף מאיים עם חצי מיליון איש. לאנשי ה-SA היו דרישות משלהם :

א. יצירת מהפך חברתית נוסף.

ב. הפיכת ארגון ה-SA לצבא של המדינה ומינוי ארנסט רהם (מפקד ה-SA) לשר הצבא.

היטלר התנגד לשני דרישות אלו כיוון שהם היו מנוגדות לאינטרסים האישיים שלו :

א.היטלר היה אנטי סוציאליסט, ויצרת מהפך חברתי ירחיק ממנו את בעלי ההון להם זקוק.

ב.היטלר רצה צבא שילחם בקרב ולא חבורה של אנשים שאינם מיומנים בכל הקשור לנשקים מתקדמים (טנקים, צוללות ועוד). כמו גם הצבא הבטיח אמונים לנשיא (שהיה היטלר) ובכך היטלר מבטיח לעצמו מקום בטוח.

בעקבות כך, היטלר ב- 30.6.1934 מחסל את פלוגת הסער, אלף בעלי שירות ציבורי, מפלגתי וצבאי שבניהם נכללו ארנסט רהם ופון שלייכר (ר"מ לשעבר). במקום ה-SA תפס ה-סא.אס את מקום השמירה וגרעין מוביל בצבא.

תוכן הצעד ומטרותיו :

• חיסול מתחרים מהמחנה הנאצי

• חיזוק תמיכת הצבא, בעלי הון וה - אס. אס בהיטלר.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג.

9. איחוד משרות הקנצלר (ראש ממשלה) והנשיא לפיהרר פרנציפ

עם מותו של הנשיא הינדרבורג באוקטובר 1934נטל היטלר לידיו את סמכויות הנשיא על פי חוק שנחקק יום קודם לכן. עתה, היטלר הפך למפקד העליון של הצבא והחיילים נשבעו אמונים לו בלבד (לא לאומה ולא למדינה) ובכך ביסס אף יותר את שלטונו. באותו חודש נערך משאל לאזרחים הגרמנים לאישור צעדיו של היטלר במשאל-90% מהאזרחים הצביעו בעד היטלר.

תוכן הצעד ומטרותיו :

• חיזוק שלטונו של היטלר

• דרך פעולה לנקוט בצעדים קיצונים גם מחוץ למדינה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג.

10. ביסוס הכלכלה הגרמנית : תוכנית ארבע השנים הראשונה ותוכנית ארבע השנים השנייה בראשות גרינג

הכלכלה בגרמניה גססה ולא אפשרה קיום תנאים רצויים. לכן היטלר הציב לפניו תוכנית לארבע שנים בראשותו של גרינג. מטרותיה עסקו בתחום הכלכלה והיו :

א. הפחת מספר המבוטלים

ב. חימוש הצבא והכנתו למלחמה

ג. בניית "גרמניה החדשה" על ידי בניית תשתיות, בנייני ענק, כבישים חדישים ועוד.

ד.עצמאות כלכלית על ידי משק אוטרקי (עצמי)

האמצעים למימוש המטרות הכלכליות הייתה תוכנית ארבע השנים הראשונה שכללה :

1. עבודות ציבוריות גדולות : כבישים לאורך הארץ

2. כוננות למלחמה : גיוס חובה, הגברת הייצור הביטחוני (חימוש) והפיכת הכלכלה הגרמנית לכלכלת מלחמה.

3. מציאת תחליף לייבוא הדלק ולמוצריו (לא נמצא פיתרון)

4. סבסוד מפעלים חיוניים לכוחה של גרמניה וכאות תודה לתמיכה בהיטלר.

5. הורדה בשכר לפועלים שלא התנגדו עקב : חוסר היכולת להתאגד, תעמולה ששכנעה אותם וכמו גם הטבות (ארגון טיולים, חופשות, הבטחת מכונית "פולקסוואגן לכל פועל ועוד).

תוכן הצעד ומטרותיו : הכוונת הכלכלה על פי האידיאולוגיה הנאצית.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי : שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם בתחום פוליטי, עיקרון המנהיג, עקרון המאבק בתחום כלכלה.

המדיניות כלפי היהודים

המדיניות כלפי היהודים התבססה על האידיאולוגיה הנאצית וביסוסה החל בשלבים. שלב א' היה בידוד והפרדה בין הקהילה היהודית לגרמנית וזאת על ידי הוצאתם מתחומי החיים של הקהילה הגרמנית (פיטורים, החרמת רכוש, איסור כניסה למקומות, פגיעה במעמד משפטי ועוד). שלב ב' היה הפיכת גרמניה ל"יודנרייך" תוך עידוד יצאה של יהודים. הכלים בהם נקטו הגרמנים לקיום שלבים אלו היו :

1.תעמולה – הסטה את הקהל הגרמני ויצרת בידוד רוחני בין היהודים לגרמנים

2.חקיקת חוקים אנטי יהודים – הוצאת היהודים מתחומי החברה הגרמנית, תוך פגיעה בכלכלתם ומעמדם בכדי ליצור מצב של רצון לעזוב את גרמניה.

3.טרור – פגיעה פיזית ביהודים וברכושם.

4.אריזציה – החרמת רכוש יהודי שהחמיר על להריגת היהודים.

במציאות גרמניה לא יכלה מיד לממש את רצונה כיוון ש :

1.החברה הגרמנית – עדין לא הייתה מוכנה לקבל את הצעדים האנטי יהודים ולכן היה צריך בביסוס הדרגתי תוך שטיפת מוחות הקהל.

2.החברה העולמית – גרמניה הנאצית בתחילת דרכה לא יכלה להתבסס לבדה ולכן צעדים מחמירים כלפי היהודים עלולים לגרום לזעם בקרב החברה העולמית.

הצעדים שגרמניה נקטה היו :

1.שנת 1933 : יום החרם, החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה ואריזציה של הרכוש היהודי

שנת 1933 אופיינה כשנה שקטה יחסית שבה החלו הצעדים הראשונים של הנאצים תוך שימוש בתעמולות, אלימות וחקיקת חוקים.

1.יום החרם 1.4.1933

זהו הצעד הראשון לדחיקת היהודים מהחברה והכלכלה בגרמניה. אחת הסיבות ליום החרם הייתה תגובה לפעולות ספונטניות נגד יהודים שנערכו ע"י חברי המפלגה הנאצית לאחר עלייתה לשלטון. הוא בא לחזק את סמכותו של היטלר ולהראות שהיוזמה אצלו-זאת על ידי חרם שנעשה על ידי ההנהגה הנאצית שאסרה כניסה אל בתי עסק של יהודים. בפתחיהם של בתי העסק עמדו אנשי ה-S.A מפלוגות הסער. הטענה לחרם הייתה שהיהודים מסיתים את אחיהם בעולם לגבי המדיניות הגרמנית. רק בעקבות החרם, יהדות העולם ניסתה להתארגן בראשותו של סטיבן וויז, להטיל חרם על סחורות גרמניות כל עוד החרם הגרמני יימשך, אך ההתארגנות כשלה.

יום החרם נמשך למשך יום אחד עקב תגובות הסוערות של דעת העולם וירידה במעמדה הבינלאומי של גרמניה. למרות זאת, יום החרם נחשב להצלחה עקב שהממשל הנאצים שיתף פעולה עם העם הגרמני והוא נמשך בצורה לא רשמית עד שנת 1942.

2."החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה" - חוק שהועבר ב- 7.4.1933. על פיו רק דם גרמני יכול לעבוד במשרות ציבוריות. במהלך יישום החוק פוטרו רבים ממשרותיהם, כשבניהם יהודים ובמקומם מינוי פקידים נאצים, כך ב-22 באפריל הוצאו הרופאים מקופות החולים. תחילה הנשיא הינדנבורג קבע לתת פטור ליהודים ששרתו בצבא, אך לאחר מותו בשנת 1934 פוטרו כל היהודים. החוק כלל גם : •הנהרגת "נורמוס קלאוזיס" – הגבלת מספר היהודים בבתי הספר והאוניברסיטאות (25 באפריל 1933) • שריפת ספרים יהודים בכיכר ברלין (10.2.1933) •ביטול אזרחות למהגרים מ-14 ביולי 1918. •הקמת "הלשכה המרכזית לתרבות" – לשכה לארים שמאחדת את כל נושאי התרבות (22 ספטמבר 1933)

3.אריזציה של רכוש יהודי – מאמצע 1933 החל תהליך הפיכת רכוש יהודי לגרמני. התהליך המשיך לאורך כל תקופת שלטון הנאצים בגרמניה. התהליך כלל חרם, הפחדות, איומים ועוד. מצב ההפקרה והחוקיות בדבר גרמה לכך ש-70 אלף מתוך 100 אלף עסקים יהודים הפכו לעסקים בידי גרמנים. תהליך זה התחזק לאורך השנים.

תוכן הצעד ומטרותיו : ישום תורת הגזע.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם, תורת גזע ואנטישמיות.

2.שנת 1935 : חוקי נירנברג

שנה המתחילה בשקט יחסי אך מהר מאוד מחמירה בעיקר באמצעות "חוקי נירנברג" שחוקקו בחודש ספטמבר, נובמבר של אותה שנה. החוקים נחקקו בוועידה אותה כנס היטלר ברייכסטאג והם כונו בשם "חוקי נירנברג" שהם :

א."חוק התאזרחות הרייך" - הקובע שיש שונות בין אזרח לנתין. אזרח הוא אדם בעל דם ארי הנתון לחסות הרייך ובעל זכויות מלאות.

ב."החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני" – חוקים שמטרתם למנוע ערבוב דמים בין יהודים לגרמנים. החוקים כללו איסור נישואים, יחסי מין והעסקת עוזרת גרמנית בבית יהודי שפחות מגיל 45 ועוד. כמו גם, נאסר על היהודי להניף דגל הרייך או להציג צבעיו.

ג.מיהו יהודי – יהודי בעל ארבע סבים יהודים (יהודי שלם), שלושה סבים יהודים (שלושת רבע) ושני סבים יהודים (יהודי למחצה). רבע יהודי נחשב לגרמני.

חקיקת חוקים אלו גרמו להפיכת תורת הגזע לחוק במדינה וכך נשים שהיו בקשר עם יהודים הושפלו בפומבי ואחוז הגירושים בגרמניה עלה. צעד שכלל בידוד, נידוי, החרמה, היה זה צעד קשה ליישום כיוון שלא ניתן היה לבדוק באופן מדעי את השתייכות האדם לגזע הארי.

תוכן הצעד ומטרותיו : ישום תורת הגזע – הפרדת הגזע העליון מהגזעים האחרים תוך הפיכת גרמניה לפולקיסטית.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם, תורת גזע ואנטישמיות.

4.שנת 1936-1937

שנים שקטות עקב האולימפיאדה שהתקיימה בברלין ורצון היטלר להוריד מעליו את הזרקורים של אומות העולם בכדי למנוע את צפית העולם למעשיו. לכן כל השלטים האנטישמיים מוסרים בכל רחבי גרמניה, שני יהודים מיציגים את גרמניה באולימפיאדה ועוד. בשנה זו היטלר מצליח לבסס את הכלכלה, לחדור למספר מדינות, להגדיל את כוחו, צבאו ועוד.

5.שנת 1938 : ליל הבדולח, גירוש זבונשין, הרשל גרינשפן, ישיבה במשרדו של גרינג

שנה זו נחשבת לשנת מפנה עקב השינויים שחלו באירופה ובגרמניה. השינויים שחלו באירופה היו: סיפוח אוסטריה (אירוע שכונה אנשלוס) , צ'כיה וצ'כוסלובקיה על ידי גרמניה. עקב הסיפוח של מדינות אלו החלו באזורים גירוש יהודים, מעצרים, החרמת רכוש ועוד. כמו כן גם מתחזק תהליך האריזציה. השינויים שחלו בגרמניה היו :

א.סיפוח אוסטריה – ב-12 למרץ 1938 היטלר מספח את אוסטריה וכתוצאה מכך 185 אלף יהודים הושפלו וחלה עליהים חקיקת החוקים הנאצים, נבזזו ואלפים נשלחים למחנה הריכוז מאתראוזן.

ב.גירוש זבונשין (27.10.1938) – עיירה באזור פולין אליו נשלחו יהודי גרמניה וחיו בתנאים מחפרים עד להחלטה מה יעשו בהם. ביום אחד מגורשים 17 אלף יהודים ללא רכוש אל גבול פולין שם רצו לירות בהם. לבסוף הם נשארים מופקרים בין שני המדינות בתנאים קשים של קור, רעב וללא קורות גג. כעבור מספר שבועות פולין מקבלת את היהודים.

ד.ליל הבדולח (9/10.11.1938) – הרשל גרינשפן, בנם של זוג מגורשים מחליט לנקום בשגריר גרמניה שבצרפת עקב מעשיו. ב-7.11.1938 הוא יוצא לנקמה והורג דיפלומט גרמני (פון ראט). הנאצים השתמשו במקרה זה כדי לעשות פוגרום נגד היהודים. כך, בלילה חברי ס.א יצאו לרחובות ונפצו חלונות ראוה של יהודים, בתי כנסת, מוסדות, ספרים, ספרי תנ"ך ועוד. בכל המומות נהרגים 91 יהודים (ע"פ דוח נאצי) וכ-30 אלף נשלחים למחנות ריכוז. ליל הבדולח כונה כך עקב רסיסי הזכוכית שהיו על רצפת הרחוב.

אירוע דומה לא נעשה שוב עקב הסבל שסבלו הגרמנים מהאירוע ; רעש, בלגן ועוד. האירוע לא היה ספונטאני על אף טענת הנאצים כי זו הייתה התפרצות עקב רצח הדיפלומט הגרמני בצרפת. האירוע היה בקנה מידה גדול וחל בכל גרמניה.

האירוע עזר לשיקום כלכלת גרמניה כיוון שהיהודים (כקבוצה) חויבו בשילום קנסות של מיליארד מארק כדי לכסות את הנזקים.

ה.ישיבה במשרדו של גרינג – בעקבות ליל הבדולח התקיימה ישיבה במשרדו של גרינג. בישיבה הוחלט:

•היהודים אשמים במאורע ועליהם מוטלת החובה לשלם במיליארד מארקים את הנזקים.

•הוצאה מוחלטת של סטודנטים ותלמידים יהודים ממוסדות חינוך.

•על כל יהודי לנשוא על תעודת זהותו את האות J ותלאי צהוב.

•הוספת השם "ישראל" לכל יהודי ו"שרה" לכל אישה יהודית.

•ביטול ארגונים ומוסדות מייצגי יהודים כמו הנציגות הארצית של יהודי גרמניה.

סיבה נוספת לקריאת שנה זו שנת מפנה היא עקב העובדה שבשנה זו החלו החמרות שונות וצעדים נגד היהודים שכללו :

א.התחלת אלימות פיזית מכוונת ומאורגנת.

ב.תחילת תהליך טיהור הרייך.

ג.גירוש פיזי של יהודים ללא רכוש וכסף.

ד.ריבוי במקרי הפגיעה ביהודים דרך חוקים, תקנות, הגבלות ועוד.

ה.לראשונה נשלח יהודי למחנה ריכוז כי הוא יהודי

ו.העברת הטיפול ביהודים לרשות מרכזית שהוא ה-ס.ס באמצעות הגסטאפו (המשטרה החשאית).

הנאצים החלו בשנת 1938 לנקוט בצעדים מחמירים וקשים כיוון שהיו בעלי יכולת כלכלית ודעות העולם כבר לא חשובות מסיבה זו כי מטרת האמתית היא לצאת למלחמה בה הם ינצחו.

תוכן הצעד ומטרותיו : נקיטה בצעדים שיעודדו יהודים לצאת מגרמניה.

שימוש בצעד לביסוס הנאצים והביטוי אידיאולוגי שלילית הדמוקרטיה, הקומוניסטים והליברליזם, תורת גזע אנטישמיות, "הסדר החדש".