היסטוריה לבגרות/היחסים בין בריטים, יהודים וערבים בשנות ה-20/ההערכות הבריטית בעקבות המאורעות



מאורעות תרפ"א (הספר הלבן הראשון של צ'רציל 1922) עריכה

ועדת היקרארפט עריכה

הנציב הבריטי ה. סמואל בתמיכתה של ממשלת ברטניה נקט בשתי דרכי פעולה, מצד אחד הוא החזיר ביד תקיפה חוק שלטון וסדר - דיכא את המתפרעים הערבים ולתקופת זמן קצרה הוא שם במעצר את המנהיג הערבי הפלסטיני חאג' אמין אל חוסייני וגם את זאב ז'בוטינסקי.

במקביל הוא מינה ועדת חקירה בראשותו של השופט הבריטי הייקראפט אשר הוסמך לחקור את הגורמים להתפרעויות והוסמך להציג את ממציאיו והמלצותיו. ועדת היקרארפט קבעה :

1. הגורם האשם בהתפרצויות האלימות הם הערבים.

2. הועידה קיבלה את הטיעון הערבי שהתפרצות שלהם האלימה הייתה תולדה של המדיניות הבריטית שלקחה על עצמה לבנות את הבית הלאומי לעם היהודי, לעודד עליה והתיישבות יהודית.

3. הועדה קבעה שכל עוד שהמדיניות הבריטית הנזכרת תמשיך ערבי א"י ימשיכו ליזום יחס מתנגד אליהם ולא רק נגד היהודים אלא גם נגד השלטון הבריטי.

הספר הלבן של צ'רציל עריכה

במקביל הממשלה הבריטית שלחה למזה"ת את שר המושבות וינסטון צ'רצילי על מנת לבנות הסדרים פולטים וטריטוריאליים במזה"ת לאחר תבוסת טורקיה. צ'רציל הגיע לקהיר שבמצרים (1921) ושם יזם כנס של כל המנהיגים הערבים באיזור. להלן להחלטות שהוא קיבל ביחס למדיניות הבריטית בא"י, מדיניות שקיבלה את השם "הספר הלבן של צ'רציל (1922)" :

1. צ'רציל החליט להקים יחידה פוליטית חדשה במזה"ת בשם עבר הירדן ובן הברית הבריטי עבדללה קיבל את התואר אמיר (=המלך). המשמעות של הקמת עבר הירדן, לתנועה הציונית, הייתה שמעתה והלאה לבריטים יש מחויבות לבנות את הבית הלאומי רק בעבר הירדן המערבי ולא המזרחי (בירדן).

2. הספר הלבן של צ'רציל קבע שברטניה לא מחויבת לבנות ליהודים מדינה בא"י,אלא בית לאומי. היינו לבריטים אין מחויבות לעשות את א"י יהודית כפי שאנגליה היא אנגלית.

3. הספר הלבן קבע שהבית הלאומי היהודי בא"י יתקיים בתנאי מפורש שהוא לא יפגע בזכויותיהם הדתיות והאזרחיות של הערבים ושהוא לא יביא לשעבוד תרבותם ולשונם.

4. הספר הלבן קבע שהעלייה היהודית לא"י תהיה מותנית בכושר הקליטה הכלכלית של כל תושבי הארץ.

5. הספר הלבן קבע שהיהודים חיים בא"י בזכות ולא בחסד ויש לנקוט פעולה שתביא לבנייה של הבית הלאומי היהודי.

באיזו מידה הס' הלבן מהווה נסיגה (אוסטיה) מהתחייבותה של ברטניה? הנסיגה הבריטית מתבטאת ב:

1. ברטניה קבעה שהעלייה היהודית תהיה מותנית בכושר הקליטה הכלכלית של כל תושבי הארץ, היינו, לא תהיה עלייה יהודית חופשית.

2. הבית הלאומי היהודי יקים רק בא"י המערבית לא בא"י המזרחית (ירדן). פרט לכך, הס' הלבן של צ'רציל הבטיח את זכויותיהם בא"י ומעתה והלאה הוא שימש בסיס למדיניות הבריטית בא"י.

מאורעות תרפ"ט עריכה

ועדות עריכה

התגובה הבריטית למאורעות תרפ"ט היתה :

א. השלטון הבריטי השתמש בכוח משטרתי וצבאי, להחזיר בתק' חוק שלטון וסדר.

ב. במקביל ממשלת בריטניה בהנהגת ראש הממשלה רמזיי מקדונאלד ושר המושבות פאספילד החליטו למנות ועדת חקירה מלכותית בראשיתו של השופט הבריטי ולטר שאו.

ועדת שאו

בחודש ספטמבר 1930 ועדת שאו פרסמה את ממצאיה והמלצותיה ושם נאמר : א. הועדה מטילה את האשם לפרוץ מעשי האיבה על הערבים. היא טענה שהתפרצות האלימה של הערבים נעשתה בצורה בלתי מוצדקת וללא התגרות מהצד היהודים.

ב. בהמשך לכך הועדה טענה שיש להבין את הצד הערבי, שנקט באלימות נוכח הפחד מאפשרות שמעמד הערבים בא"י יתערער, שהם ינושלו מהקרקע לנוכח העלייה והתיישבות היהודית.

ג. בנסיבות הללו ועדת שאו המליצה שיש לקבוע אמות מיד (קריטריונים) חדשות לעלייתם של היהודים לא"י.כלומר, ועדת שאו המליצה להטיל פיקוח והגבלות על עליתם של יהודים לא"י.

ועדת הופ-סימפסון

הממשלה הבריטית החליטה על מינויה של ועדת נוספת, ועדת הופ-סימפסון. סמכויותיה היו לבדוק את שטחי הקרקע החקלאי בא"י. היא התבקשה לתת חוות דעת, האם בנסיבות הללו אפשרי להמשיך בעלייה ובהתיישבות יהודית בא"י. ועדת הופ-סימפסון נפגשה עם יהודים, ערבים ובריטים. היא נעזרה בתצלומי אוויר ולבסוף פרסמה את ממצאיה והמלצותיה:

א. הוועדה קבעה שאין יותר קרקע חקלאית עודפת בא"י ולכן כל התיישבות יהודית נוספת עלולה להביא בהכרח לנישול חקלאים ערבים מהקרקע.

ב. ועדת הופ-סימפסון הטיחה ביקורת קשה על מדיניות קק"ל על כך שהיא רוכשת קרקע ומכריזה עליה כעל קרקע של הלאום היהודי. ועדת הופ-סימפסון קבעה שמדיניות זו גורמת נזק לפלחים הערבים.

הספר הלבן (השני) של פאספילד

הס' הלבן של פאספילד מבטא את המדיניות הבריטית בשאלת א"י כפי שנקבעה ע"י הממשלה הבריטית בראשיתו של ר"מ מקדונאלד ושר המושבות פאספילד. הספר הלבן אימץ את ממצאיו והמלצותיה של ועדת הופ-סימפסון, ובהתאם לכך החליטה:

א.הגבלת עלייה - העלייה היהודית לא"י תהיה מותנת בכושר הקליטה הכלכלית של האוכלוסייה הערבית בא"י.

ב.הגבלות על התיישבות - הספר הלבן קבע שהיישוב היהודי בא"י צריך להסתפק בשטחי הקרקע העומדים לרשותו, ושיש צורך להטיל פיקוח ובקרה על העברות קרקע מבעלות ערבית לבעלות יהודית.

ג.תוכנית חקלאית - הספר הלבן המליץ לעבד תוכנית חקלאית לשיקומם של החקלאיים הערבים (פלחים) בין השאר ע"י בנית תשתית מים של השקיה.

ד.מועצה מחוקקת - הספר הלבן המליץ להקים מועצה מחוקקת שבה יהיה ייצוג הולם ליהודים, למוסלמים ולנוצרים.

איגרת מקדונאלד לויצמן (פברואר 1931) עריכה

הספר הלבן של פאספילד מהווה נסיגה מהתחייבותה של בריטניה ליישוב היהודי ולתנועה הציונית , כפי שבאו לידי ביטוי בטופס במנדט סעיפים 2,4 ו-6, שם בריטניה התחייבה לבנות את הבית הלאומי לעם היהודי תוך שיתוף פעולה והתייעצות עם הסוכנות היהודית ומתוך התחיבות לעודד עלייה והתיישבות יהודית.

הספר הלבן התקבל בתדהמה, בכעס ובתסכול ע"י התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י נוכח התכחשות בריטניה להתחיבויותיה בטופס המנדט. נשיא התנועה הציונית, חיים וייצמן, החליט להתפטר מתפקידו, כמחאה על המדיניות הבריטית החדשה. יש לזכור שלחיים וייצמן היו קשרים הדוקים עם התקשורת הבריטית, עם חברי הפרלמנט הבריטי ועם חברי ממשלה. רבים מהם הטיחו ביקורת על הס' הלבן של פאספילד. ככל שהזמן חלף ביקורת זו החריפה. לכן ר"מ בריטניה מקדולנד הזמין את וייצמן לשיחה, ובה נסוג למעשה מסעיפי הספר הלבן של פאספילד. יתר על כן ב-13.2.1931 ר"מ שלח מכתב לחיים וייצמן שבו הבטיח בשמה של ממשלה הבריטית שברטניה ממשיכה לראות עצמה מחויבת לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה והתיישבות יהודית בא"י.ועוד כצב ר"מ שכל ההגבלות של הס' הלבן השני היו זמניות ומטרתן הייתה להבטיח את השקט וההרמוניה שבין היהודים לערבים בא"י.