היסטוריה לבגרות/היחסים בין בריטים, יהודים וערבים בשנות ה-20/צמתי העימות – מאורעות תרפ"א ותרפ"ט

הסיבות לפרוץ מאורעות תרפ"א עריכה

בשנים 1920-1921 (תר"פ- תרפ"א) ערבי א"י פתחו במעשי אלימות נגד הישובים היהודים בצפון (תל חי, חמרה, כפר גלעדי ומטולה), בירושלים ובעיר יפו. להלן הגורמים אשר הניעו את ערבי ישראל לפתוח במעשי אלימות:

ערבי א"י לא הסכימו עם המדיניות הבריטית בשאלת א"י אשר נראה בעיניהם מדיניות פרו ציונית, מדיניות שלקחה על עצמה התחייבות לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה התיישבות היהודית. ערבי א"י דרשו מבריטניה לסגת ממדיניותה ולמסור לידם את השלטון על הארץ. היות והבריטים דחו את דרישתם הם פתחו באלימות על מנת לאלץ את בריטניה לשנות את מדיניותה.
ערבי א"י פתחו באלימות נגד הישוב היהודי בא"י היותו הם היו מתוסכלים לנוכח התנפצות שאיפותיהם להקמתה של מדינה ערבית אחת שתכלול בתוכה את סוריה, לבנון, א"י וירדן (תוכנית סוריה הגדולה).
הערבים פתחו באלימות לנוכח פעילות הסתה של הלאומנים הפלסטינים בעיר יפו. בעיר זו צמחה התנועה הלאומית הפלסטינית, הם הוציאו לאור עיתון פלסטיני שהסיט נגד היהודים ונגד הציונים.
הסתה אנטי ציונית: העיתונות הערבית בא"י ובמיוחד בירושלים, יפו וחיפה ניהלה הסתה גלויה נגד הציונות ונגד הישוב היהודי בא"י. בליבוי ההסתה בלט חאג' אמין אל חוסייני.
הגישה של הממשל הבריטי בא"י: בקרב המנהיגות הערבית בא"י הייתה תחושה שהם זוכים לתמיכה של פקידים בריטים (ומפגשות שנערכו בין עסקנים ערבים לבין ממשל בריטי הבינו הערבים, שהממשל אינו תומך במדינות הפרו- ציוניות של ממשלת בריטניה).

השפעת מאורעות תרפ"א על היחסים בין בריטים, יהודים וערבים עריכה

ערבים-יהודים עריכה

חרם ערבי - הערבים ביפו הטילו חרם כלכלי על היהודים, ספנים ערבים סירבו להוריד עולים מספינות בנמל יפו והדבר גרם לשיתוק זמני של העלייה השלישית. כתגובה הישוב היהודי ניסה לפתח את המשק היהודי ע"מ ליצור אי תלות במשק הערבי.
יהודים החלו להעתיק את מגוריהם ועסקיהם מיפו לת"א.

בריטים-יהודים עריכה

פרוק "הגדוד העברי" – המאורעות היוו אמתלה (סיבה) לבריטים לפרק את "הגדוד העברי" על שפעל בניגוד לפקודות הבריטיות. פירוקו היווה מהלך לטובת הערבים.
הנציב העליון הודיע על הפסקה זמנית של העלייה היהודית, עד אשר יבחנו השלטונות מחדש את המצב.
התגבשות מדיניות בריטית חדשה בשאלת א"י, נשלחת ועדת חקירה בריטית ("ועדת הייקראפט") שבעקבותיה יצא "הספר הלבן" הראשון ע"ש צ'רצ'יל ובו המלצותיו של צ'רצ'יל בעת ביקורו בא"י. בספר הלבן הראשון הונחה תשתית למדיניות הנסיגה הבריטית "מהצהרת בלפור". הבריטים העדיפו לשתף פעולה עם הערבים ולא עם היהודים, הבריטים הבינו שכדי לשמור על סדר ושקט בא"י הרי שיש להרגיע את הערבים ולשכנעם שהבית הלאומי היהודי לא יפגע בזכויותיהם.

בריטים-ערבים עריכה

מצד אחד הצבא הבריטי החל לנקוט בפעולות עונשין נגד כפרים שמהם יצאו הפורעים, ומצד שני ניסה הרברט סמואל לפייס את הערבים ע"י הפסקת העלייה היהודית לחודש

מאורעות תרפ"ט עריכה

בקיץ 1929 , בחודש אב תרפ"ט ערבי א"י פתחו במעשי אלימות נגד היישוב היהודי בא"י בירושלים, צפת, חברון, חיפה, יפו ויישובים יהודים נוספים ברחבי הארץ. אירועים אלה קיבלו את השם מאורעות תרפ"ט והם הביאו לעשרות הרוגים, לפציעתם של מאות ולנזקים ברכוש. להלן הגורמים אשר הניעו את ערבי ישראל לפתוח במעשי אלימות:

ערביי א"י לא הסכימו עם המדיניות הבריטית בשאלת א"י אשר נראה בעיניהם מדיניות פרו ציונית, מדיניות שלקחה על עצמה התחייבות לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה והתיישבות היהודית. ערביי א"י דרשו מבריטניה לסגת ממדיניותה ולמסור לידם את השלטון על הארץ. היות והבריטים דחו את דרישתם הם פתחו באלימות על מנת לאלץ את בריטניה לשנות את מדיניותה.
ב-1929 ערביי א"י נוכחו לגלות שהיישוב היהודי גדל מ-56 אלף יהודים (ב-1918) ל-170 אלף יהודים (1929). הם דרשו מבריטניה לאסור על עלית יהודים ואחרי שהבריטים דחו את דרישתם הם פתחו באלימות מחשש שהם עלולים להפוך מרוב למיעוט.
סכסוך על סידורי התפילה בכותל המערבי. הסכסוך היהודי ערבי בא"י לא היה רק סכסוך על רקע לאומי אלא גם סכסוך על רקע דתי תרבותי. על פי מסורת האיסלאם ירושלים והר הבית מקודשים. שם המוסלמים בנו שני מסגדים "אל אקצה" ו"אל אימר" ובכל שנה המוסלמים מציינים חג / אירוע שעל פיו מוחמד עלה לשמים בהר הבית בעזרתו של הסוס אל בוראק. בקיץ 1929, בחודש אב תרפ"ט מתפללים יהודים הציבו מחיצה שהפרידה בין נשים לגברים. אירוע זה שימש עולה בידי חג' אמין להסית את ערביי א"י ואת המוסלמים שליהודים והציונים יש כוונה להשתלט על המקומות הקדושים לאיסלאם. ההסתה דחפה את ערביי א"י לפתוח באלימות.
ב-1929 כאשר ערביי ישראל פתחו במעשי אלימות בא"י לא היה נציב ושררה תחושה של חוסר שלטון. הנציב הקודם, הלורד פלומר סיים את תפקידו ב-1928 ואילו הנציב המיועד, הלורד צ'נסלור, עדיין לא הגיע לא"י.

השפעת מאורעות תרפ"ט על היחיסים בריטים, יהודים וערבים עריכה

בעיקבות תרפ'א , הערבים סירבו לעבוד עבור היהודים וספנים ערבים סירבו להוריד עולים ,בתגובה ניסו היהודים להתנתק מהתלות בערבים ולפתח משק יהודי עצמאי . בנוסף , יהודים החלו לעבור מיפו לת'א, ולהעביר את עיסקיהם לשם. הבריטים הפסיקו זמנית את העליה והחלו במדניות מפייסת כלפי הערבים , בנסיגה הדרגתית מהצהרת בלפור. במקביל , הצבא הבריטי נקט בפעולות לנטישה של הפורעים ושל הכפרים משם הם יצאו . בעיקבות המאורעות תרפ'ט , התרחקו עוד יהודים כשהם עוזבים את השווקים בעיר העתיקה בירושליים וביפו , ונוטשים יישובים קטנים ומתרכזים בערים בעלות רוב יהודי . בנוסף ,שמים היהודים דגש גם בחיזוק ארגון "ההגנה" במטרה לעמוד מול מתקפת הערבים. מעמדו של חאג' אמין אל-חוסייני התחזק כמנהיגם של ערבי ארץ ישראל, וערבים רבים היצטרפו לתנועה הלאומית הפלסטינית . הבריטים פירסמו את "הספר הלבן" השני , שבעצם עידר את גידולו של היישוב היהודי בארץ (העלייה ורכישת הקרקעות)

מקורות עריכה

דף זה או חלקו נלקח מתוך האתר סיכומונה - אתר הסיכומים החופשי.