היסטוריה לבגרות/היסטוריה לבגרות/תהליכי דחייה של היהודים וביטוייהם/אנטישמיות מודרנית
תנועה אנטישמית צמחה בסוף המאה ה-19 באירופה. מונח זה שפירושו נגד הגזע השמי. ביטויי זה צמח אחרי שלושת בני נוח (שם, חם ויפת). בכל פעם שנעשה שימוש במילה אנטישמיות הכוונה היא נגד העם היהודי. המונח עצמו הוטבע על ידי יהודי מומר בשם וילהלם מאר בגרמניה בשנת 1880.
גורמי התפרצות האנטישמיות היו:
1. אמנסיפציה (שיוויון זכויות) – היהודים ניצלו את תהליך שוויון הזכויות והגיעו בזכותו כשוריהם להישגים בפוליטיקה, כלכלה, חברה ותרבות. אך החברה הנוצרית התייחסה להישגים בעוינות וקנאה.
2. מפלגות – חלק מן המפלגות קמו כמפלגות אנטישמיות והן הסיתו את דעת הקהל נגד יהודים.
3. עיתונות – חלק מן העיתונות שצמחו קיבלו אופי אנטישמי והן הסיתו נגד היהודים על ידי פרסום כתבות, מאמרים וקריקטורות אנטי יהודיות.
מאפייני האנטישמיות המודרנית:
1. גזענות האנטישמיות המודרנית טוענת שיהודים הם גזע נחות ועל פי כן החברה האנושית מתחלקת לגזעים ובעיקר לגזע הארי העליון ולגזע השמי התחתון. האריים הם הגרמנים, עמי צפון אירופה, שהם חרוצים, יפים, מוכשרים, הביאו תרבות לחברה. לעומתם השמים (היהודים) הם נחותים, הם טפלים, הרסנים, מכוערים, הם אינם בני אדם, אלא תת אדם. בין שני אלה (הגזע האיי והשמי) לא יתכן מצב דו קיום ולכן יש בניהם מלחמת קיום, על בסיס עיקרון של הברירה הבסיסית. גורלם של היהודים להיכחד וגורלם של הארים לשרוד. על פי גישה זו לא יכול היה יהודי לשנות את גורלו אפילו אם יתחתן בנשואי תערובת או ימיר את דתו , או ישנה את שמו או את מראהו.
2. היהודים הם אומה בתוך אומה הלאומים הגרמנים וגם במדינות אחרות לא היו מוכנים לשלב את היהודים כאזרחים שווים, כחברים שווי זכויות בתנועה הלאומית הגרמנית, ובמקום זאת הם האשימו אותם בחוסר שייכות, זרות והביטוי הנפוץ היה שהיהודים הם אומה בתוך אומה, זאת אומרת שהאנטישמים הדגישו את העובדה שהיהודים זרים בלתי נאמנים שלא יכול להיות להם קשר לאומה הגרמנית.
3. יהודים הם קפטליסטים האנטישמים במחנה הסוציאליסטי (חברתי) יצרו זיהוי בין יהודי ובין קפטליסט. הקפיטליסטים היו מעמד שצמח לאחר המהפכה התעשייתית, בעלי ההון ששכרו את הפועלים (=פרולטריון) שהיו במצוקה, בתנאי חיים קשים, קיבלו שכר זעום ועבדו שעות רבות. בנסיבות אלה צמחו מפלגות פועלים אשר מטרותיהן הייתה לבנות חברה צודקת, ששוויונית ובעלת ערכים שותפים. מכן שכל יהודי הוא קפטליסט, נצלן ותאב בצע. דוגמא לכך, הוא אדוארד דרומון אשר היה אנטישמי צרפתי שהפיץ שקר שטען שליהודים יש שליטה בבנקים, בבורסה ובמחצית מן האדמות בצרפת ולכן הוא דרש להחרים את הרכוש היהודי ולסלק את היהודים מצרפת. בנוסף טען שקרל מרכס אמר שהאל שאליו סוגד היהודי הוא שטר של כסף.
לסיכום האנטישמיות המודרנית הציגה את היהודי כשתלטן, כמו למשל: בפוליטיקה – בנימין דיזרעלי. בכלכלה – משפחת רוטשילד. בתרבות – שרה ברנארד. ברעיונות המהפכנים – קרל מרכס.