היסטוריה לבגרות/היריבות בין ארה"ב ובריה"מ וראשית "המלחמה הקרה"/הגורמים ליריבות בין ארצות הברית לברית המועצות והבהרת המושג "מלחמה קרה"

המושג "מלחמה קרה"עריכה

המושג מתאר יריבות בין ארה"ב לבריה"מ לאחר מלה"ע ה-2.המושג מתאר מצב של מתיחות מתמשכת המתאפיינת בעליות וירידות אך לא מגיעה לכדי מלחמה ממשית.היריבות התבטאה בתחומים שונים:אידיאולוגי-מדיני,כלכלי,צבאי ותרבותי ובסכסוכים שונים שפרצו באזורים שונים בעולם. המלחמה הקרה התנהלה מסיום מלה"ע ה2 עד סוף שנות ה70 של המאה ה20 בין בריה"מ ובנות בריתה הגרורות במזרח אירופה לבין ארה"ב ובנות בריתה מדינות המערב הדמוקרטי. למרות חילוקי הדעות והמאבקים הדיפלומטיים נמנעו 2 המעצמות ממאבק צבאי ישיר, אלא ניהלו מאבק בתחום הכלכלה והתעמולה. לאחר מלחמת העולם השנייה מעמד מדינות אירופאיות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה ירד ואת מקומן של המעצמות האירופאיות הישנות תפסו ארה"ב ובריה"מ שהפכו למעצמות החדשות. בשנות ה50 המלחמה הגיעה גם למזרח התיכון,לאפריקה ולמדינות אמריקה הלטינית,באזורים אלו המאבק התדרדר אף גם למאבקים צבאיים מקומיים ולמלחמות מקומיות.העוינות בין 2 המעצמות הלכה וגברה ובאה לידי ביטוי באי שיתוף פעולה מדיני כלכלי,תחרות על אזורים השפעה בעולם,מתחים אידיאולוגיים,פיתוח אמצעי ביון ובעיקר מאזן אימה ותחרות סביב פיתוח אמצעי לחימה גרעיניים.

הגורמים ליריבות בין ארצות הברית לברית המועצותעריכה

1) מאבק בין 2 תפיסות עולם שונות-מחלוקת אידיאולוגית: שורשי היריבות בין 2 המעצמות הם בהבדלים בין המשטר הקומוניסטי שהוא משטר טוטאליטרי שהיא נגד עיקרון חירות הפרט ונגד ריבוי מפלגות אלא קיומה של מפלגה אחת לבין המשטר הדמוקרטי שהוא בעד חופש הפרט וליברליזם מלא.בנוסף קיימים ניגודים בין המשק המערבי הקפיטליסטי המבוסס על יוזמה פרטית ותחרות חופשית לבין המשק הקומוניסטי הדוגלת בכלכלה מולאמת מכוונת וקולקטיבית.

2) יריבות וחשדנות הדדית בין 2 המעצמות: עם הקמתה של ברית המועצות ע"י לנין החלה היריבות לאורך כל התקופה.כאשר הצבא האמריקאי השתתף במלחמת האזרחים לטובת הלבנים ברוסיה. בשנות ה20 השתפרו היחסים במעט כאשר סטאלין נהג במדיניות של "סוציאליזם בארץ אחת" וארה"ב נקטה במדיניות של בדלנות.אך ברקע הייתה חשדנות אידיאולוגית.בארה"ב ובבריטניה היה פחד מפני הסכנה האדומה מפני השיטה הכלכלית הקומוניסטית והמשטר הטוטאליטרי. בשנות ה30 חשדנות זו נגרמה בשל פרשת הטיהורים של סטאלין ופרשות ריגול נגד מדינות המערב ובעיקר אכזבתו של סטאלין מהמדיניות הפייסנית של מעצמות המערב כלפי היטלר על רקע ועדת מינכן אשר דרבנה את סטאלין לחתום על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב,הוא חשש שמדינות המערב יפקירו גם אותו כפי שעשו לצ'כוסלובקיה. במלה"ע השנייה נוצרה שותפות בין 2 המעצמות אחרי הפלישה של היטלר לבריה"מ.אך בשותפות התגלו חילוקי דעות במהלך המלחמה כמו בנושא פתיחת חזית שנייה דבר שחיזק את החשדות ההדדיים שבאו לידי ביטוי בסיום המלחמה בדבר ההסדרים המדיניים באירופה בנוגע לעתידה של גרמניה,פולין ומדינות מזרח אירופה המשוחררות שהיו תחת כיבוש הצבא האדום.הוסכם שלאחר שחרור המדינות וכניעת גרמניה יפעלו בעלות הברית להקמת דמוקרטיות עצמאיות ,ארה"ב ובריטניה עשו כך אך בניגוד אליהם סטאלין לא עשה זאת ופעל להרחבת הקומוניזם באמצעות הדמוקרטיות העממיות.

3) חוסר איזון במישור הצבאי: 2 המעצמות חששו אחת מהכוח האטומי של השנייה.ארה"ב הטילה פצצת אטום על הירושימה ונגסאקי בסוף מלה"ע ה2 דבר שגרם לבריה"מ לחשוש כי לא היה ברשותה עדיין נשק אטומי.בהמשך נוצרה תחרות בין 2 המעצמות בפיתוח טכנולוגי,בתחרות השקיעו המעצמות משאבים כלכליים רבים.בבריה"מ ההתעצמות הייתה על חשבון רווחת הפרט.הידיעה על הנשק האטומי של האמריקאים מצד אחד ומצד שני העובדה שהייתה נוכחות של צבא אדום בכל מדינות מזרח אירופה כל אלו הגבירו את היריבות ונוצר חוסר איזון ביניהם.

4) הסובייטיזציה של מדינות מזרח אירופה:העובדה שארה"ב החזיקה במונופול על פצצת האטום הגבירה את חששותיה של בריה"מ ולכן בריה"מ התבצרה במדינות מזרח אירופה.הסובייטיזציה של מדינות מזרח אירופה יצרה את העימות עם המעצמות הדמוקרטיות.