היסטוריה לבגרות/המשך בניין הבית הלאומי-יהודי בשנות ה-30/המשך בניין הבית הלאומי-יהודי בתחומים: התיישבות חקלאית ועירונית, כלכלה, חינוך ותרבות
- הישוב העירוני - הרוב הגדול של העולים הגיע לישוביים העירונים. ת"א ש ב- 1930 מנתה 40,000 איש עומדת על 170,000 ב- 1939. בחיפה הישוב היהודי גדל פי 3 והגיע ל-50 אלף, ירושלים גדלה לאט יותר והגיע ל 76 אלף.
- התפתחות התעשייה - במקביל להתפתחות עירונית חלה התפתחות תעשייתית. בעלי הון וידע שהגיעו מגרמניה פולין וצכוסלובקיה הקימו מפעלים ,בתי מלאכה בת"א וחיפה. התעשייה הכבדה התפתחה בעיקר באזור מפרץ חיפה : מפעל זכוכית, בית יציקה, מפעלי גומי, צבע ... 1933 נפתח בחיפה נמל עמוק המים הראשון ובקרבתו גם בתי זיקוק.
- התיישבות חקלאית - למרות שהעלייה ה- 5 הייתה עירונית בעיקרה, עשרות אלפים פנו לישובים חקלאים יישוב עמק חפר, הוקמו מושבות רבות שהתבססו על פרי הדר , עשרות קיבוצים. התפוקה החקלאית גדלה מאוד כך ש 1/3 מהתוצרת היה מידי היהודים. ייצוא גדל ועיקרו היה פרי הדר בשנות "המרד הערבי" ההתפתחות הייתה מהירה הוקמו 52 ישובים חדשים, התפוקה החקלאית גדלה מאוד עד שסיפקה את כל הצרכים החקלאים.
- התפתחות תרבותית - העולים של תקופה זו היו בעלי רמה תרבותית גבוהה והמשיכו לפתח את מוסדות התרבות בארץ. היו שני תיאטרות בארץ הוקמה התזמורת הפילהרמונית והאופרה. רוב הצמיחה באה מעולי גרמניה שצרכו תרבות והביאו אומנים ארצה.
- ההתפתחות בחינוך - האוניברסיטה העברית והטכניון התרחבו וקלטו מאות סטודנטים, מרצים יהודים מהעולם בעיקר מגרמניה הצטרפו והעלו את הרמה.
- עליית הנוער - "עלית הנוער" 5000 בני נוער במפעלה של הנרייטה סולד נוער שנשלח ע"י הוריהם שעדיין בגולה הם למדו והוכשרו לעבודה והתיישבות ןהקימו ישובים חדשים.