היסטוריה לבגרות/מבנה מבחן הבגרות - 1
פרק ראשון - יחידת מבוא (1870-1920)
עריכהענו על שלוש שאלות מתוך החמש, כל שאלה 10 נקודות
פרק שני - הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, יחסי הערבים-בריטים-יהודים בין שתי מלחמות עולם
עריכהבחרו באפשרות א' או באפשרות ב' לפי החומר שלמדתם בכיתה.
אפשרות ב' - שנות העשרים כנושא מבוא ושנות השלושים כנושא העמקה
עריכהשאלות מבוא
עריכהענה על 2 מתוך 4 השאלות הבאות
- הצג שלושה מתוך עיקרי ההתחייבויות של בריטניה לפי טופס המנדט. - תשובה
- הציגו את הגורמים המסייעים והמעכבים (2 מכל סוג) בבניית הבית הלאומי היהודי בשנות ה-20. - תשובה
- הצג שלוש סיבות לפרוץ מאורעות תרפ"ט וההבדל בטענות הערבים לעומת הטענות עד פרוץ המאורעות. - תשובה
- מה היו עיקרי הספר הלבן של צ'ירצ'יל? במה הוא סוטה מההתחייבויות שבריטניה קיבלה בטופס המנדט? - תשובה
תשובות
עריכהפרק ראשון
עריכהפרק ראשון - שאלה 1
עריכהשינויים בתחום המדע
עריכהתגליות מדעיות :
- לואי פסטר- המצאת שיטת החיסונים,שיטת פסטור החלב.
- 1844 - רופא אמריקאי בשם וולס מגלה את חומרי ההרדמה.
השפעות:
- תחום החברה- ההתפתחויות המדעיות הביאו להתפתחות תורת האבולציה שהביאה עימה את התפתחות תורת הגזע של דרווין ובכך להגברת האנטישמיות באירופה.
- דת- המדע יצא כנגד סיפור בריאת העולם ע"י אלוהים, התגליות המדעיות נתנו תשובות לשאלות שעד אז נראו כמעשה האלוהים, מה שבעצם הביא לתהליכי חילון ולשקיעת מעמד הכנסייה והכמורה ועליית מעמד המדינה ומוסדותיה.
טכנולוגיה
עריכהתגליות:
- 1829- נבנה הקטר הראשון ע"י מהנדס בריטי.הרכבות בהתחלה פעלו על קיטור ועם המצאת החשמל הן הפכו לחשמליות.
- 1879 - המצאת הנורה החשמלית ע"י תומס אדיסון.
השפעות:
דמוגרפיה:
המצאת הרכבת וכלי התחבורה הנוספים איפשרו הגירה ממקום למקום. ניתן לראות:
- הגירה פנימית- מהכפר לעיר- תהליך עיור בגלל התפתחות התעשייה בעיר.
- הגירה ממדינה למדינה- בגלל הרצון למקור פרנסה אחר או בגלל אי שביעות הרצון מהשלטון המקומי.
- הגירה מיבשת ליבשת- ניתן לראות בעיקר הגירה מאירופה לארה"ב ואוסטרליה. 60% מהמהגרים באירופה היגרו לארה"ב ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות.
כלכלה:
הרכבת וספינות הקיטור איפשרו מעבר של סחורות חקלאיות,תעשיתיות וחומרי גלם למרחקים במהירות ובנוחות. זה איפשר את התפתחות המסחר, הייצוא והייבוא וכמו כן זה השפיע והוזיל את מחירי המוצרים כי מעבר הסחורות היה מהיר יותר.
כמו כן ניתן לראות באירופה התפתחות של מסילות ברזל שסיפקו מקומות עבודה לאנשים רבים.
הנורה החשמלית איפשרה ניצול של יותר משעות היממה ועבודה רבה יותר.
פרק ראשון - שאלה 2
עריכהאיך השפיעו השינויים באירופה על החברה היהודית? הציגו שניים מהתחומים: כלכלה, דמוגרפיה ותרבות. כלכלה: לפני קבלת האמנציפציה היהודים עסקו ברוכלות,הלוואה בריבית, סנדרות וכד.. עם קבלת האמנציפציה יכלו היהודים להשתלב בכל תחמי הכלכלה: מקצועות חופשיים,בנקאות ספנות, חלקם אף היו בעלי הון. מכיוון ש80% מהיהודים גרו בערים ניתן לראות אותם גם עוסקים במקצועות עירוניים. במזרח אירופה נוצר פרולטריון יהודי שהיה מעורב בהקמת מפלגות סוציאליסטיות. במערב אירופה עסקו היהודים יותר באומנות,בנקאות,עיתונות וכד.. היהודים השתלבו בכל תחומי הכלכלה ומשקלם בכלכלה עלה על משקלם באוכלוסייה הכוללת.
דמוגרפיה: כמו בשאר אירופה גם בקרב היהודים היה תהליך של ריבוי טבעי ועלייה בתוחלת החיים בגלל התפתחות המדע והרפואה והמודעות להיגיינה.חוץ מזה ליהודים ריבוי טבעי גבוה גם בגלל מצוות "פרו ורבו". אירופה סוף המאה ה-19- שבעה וחצי מיליון יהודים. אירופה 1914- שלושה עשר מיליון יהודים. הגירה: ניתן לראות בקרב היהודים הגירה ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת בעיקר ממזרח אירופה. סיבות להגירה: פרעות ופוגרמים (לדוגמא "סופות בנגב" ברוסיה 1881). עוני וצפיפות (לדוגמא בתחום המושב ברוסיה). היהודים רצו להעניק לילדיהם חינוך טוב יותר ורמת חיים גבוהה ועל כן הם עברו למקומות שאיפשרו להם זאת. ניתן לראות מגמה של מעבר בעיקר לארה"ב וקנדה. היה קל להגר בגלל הרכבות ואמצעי התחבורה החדשים. כמו כן ניתן לראות כי יש יהודים שעוזבים את השכונות היהודיות המסורתיות ועוברים לגור בשכונות של האוכלוסייה המקומית הסובבת.
תרבות: יהודים משתלבים בכל תחומי התרבות והאומנות השונים: ספרות, תיאטרון ציור ועוד..
- סופי מתתיהו*
פרק שני
עריכהאפשרות ב'
עריכהשאלת מבוא ב' - שאלה 1
עריכההיו כמה וכמה התחייבויות בריטיות לפי טופס המנדט, וכשש מהם היו העיקריות. נציג 3 מהם:
- מדינת המנדט, כלומר בריטניה תיהיה אחראית על חיקוק חוקים במדינת המנדט, בתנאי שהחוקים תואמים להתחיבויותיה מטופס המנדט.
- בריטניה תקדם הקמת מוסדות שלטון עצמאי לאוכלוסיה המקומית, ללא הפליה בין עם לעם.
- בריטניה תשמור על חופש הדת והפולחן של כל הדתות, ותשמור על המקומות הקדושים להן.
שאלת מבוא ב' - שאלה 2
עריכההבית הלאומי היהודי התפתח בעיקר בשנות ה-20, להתפתחות זאת היו גורמים שעזרו וסייעו לקידומו אך גם גורמים שעיכבו אותו. גורמים שסייעו לקידומו:
- שלטון המנדט - הנציבים העליונים ששהו בארץ בתקופה זאת, אהדו את הציונות וניהלו מדיניות בהתאם. הם הכירו במוסדות הישוב כמוסדים מייצגים, אפשרו עלייה במספרים מאוד גדולים ויזמו עבודות ציבוריות לפיתוח הארץ ומסרו אותם לביצוע על ידי היהודים, בכך עזרו לשפר את המצב הכלכלי ובפיתוח הבית הלאומי-יהודי בארץ ישראל.
- המאורעות - למרות שהמאורעות היו ביסודם דבר שנועד לערער את הישוב היהודי ולפגוע בו, ולמרות שהוא פגע ביחסי היהודים-ערבים-בריטים, הוא גם תרם לפיתוח הבית הלאומי-יהודי. לדוגמה המאורעות גרמו לכך שארגון "ההגנה" נהפך לכוח מגן ארצי.
גורמים שעיכבו אותו:
- משבר העלייה הרביעית - בעקבות העלייה הרביעית היו יותר עובדים ממקומות עבודה, דבר שהוביל למשבר כלכלי שפגע בהתפתחותו של הבית הלאומי בזמן מסויים. בגלל המשבר ירדו מהארץ יהודים רבים והצטמצמה אוכלוסיית היישוב היהודי.
- הספרים הלבנים - הספרים הלבנים שהוציאו הבריטים ביטאו נסיגה של הבריטים מההתחיבויות שקיבלה בטופס המנדט. נסיגה זאת התבטאה בנסיון לצמצם את העלייה היהודית ולמנוע רכישת קרקעות על ידי יהודים.
שאלת מבוא ב' - שאלה 3
עריכהמאורעות תרפ"ט היו תפנית בצורה מסויימת ביחסי הערבים-יהודים בכך שהסיבה העיקרית והרקע למאורעות השתנו מאוד ממאורעות תרפ"א, 3 סיבות חשובות לפריצת המאורעות:
- הסתה דתית - המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, היה צריך לשפר ולחזק את מעמדו עקב ירידה במעמדו בעקבות האשמות שהוא משתף פעולה עם הבריטים, הוא עשה זאת על ידי הקצנת דעותיו נגד היהודים והסתה דתית נרחבת, הוא האשים את היהודים שהם רוצים לפנות את הערבים מבתיהם ולקחת את נכסיהם ורכושם לעצמם, אך גם טען שהם רוצים להרוס את קודשי האיסלם ולבנות על חורבותיהם את בית המקדש. הסתה זאת הגדילה משמעותית את כוחה של התנועה הלאומית.
- העלייה היהודית - הערבים קינאו בעלייה היהודית הגוברת ובהתחזקות הישוב היהודי בארץ ישראל, הם גם דאגו מאוד מכך שהעלייה לא הפסיקו ואף גדלה למרות הספר הלבן.
- המינוי של צ'נסלור בתור נציב עליון - עמדתו של צ'נסלור הייתה אנטי-ציונית וגרמה לערבים להאמין שאירועים אלימים מצידם עלולים לשנות את עמדתה של ממשלת בריטניה שיושבת בלונדון.
ההבדל בין טענות הערבים עד כה לטענת אלו הם שלראשונה הטענות לא רק מתבססות על הפן הלאומי אלא לראשונה גם על הפן הדתי. לראשונה הוטחו האשמות שיהודים רוצים לפגוע בקודשי האיסלם, טיעונים אלו צירפו למאבק דתיים קיצונים רבים שעד להצגת טיעונים אלו לא היו חלק מהמאבק.
שאלת מבוא ב' - שאלה 4
עריכהלאחר פרסום דו"ח ועדת הייקרפט ולאחר דחיית הצעת הפשרה הן על ידי היהודים והן על ידי הערבים פורסם הספר הלבן של צ'ירצ'יל. עיקריו היו:
- לא יוקם בית לאומי יהודי על כל שטח ארץ ישראל - ממשלת בריטניה הדגישה את העיקרון הזה והוסיפה שבהצהרת בלפור לא נקבע שבית לאומי יהודי יוקם על כל ארץ ישראל אלא רק שהוא יוקם בארץ ישראל.
- לא תהיה פגיעה בזכויות הערבים - ממשלת בריטניה לא תאפשר פגיעה זכויות המדיניות והדתיות של הערבים, ולא תאפשר כפיית לאומיות יהודית על כל ארץ ישראל, וזו לא הייתה כוונת הצהרת בלפור.
- הצהרת בלפור היא טופס משפטי מחייב - היא קיבלה תוקף בין לאומי בועידת סן רמו והיא אינה ניתנת לביטול.
- הגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל - צריך לאפשר עלייה יהודית לארץ ישראל, אך היא חייבת להיות מבוקרת, מוגבלת ומותאמת ליכולת הקליטה של הישוב היהודי.
- שלטון עצמי - יש להקים מועצה מחוקקת אך לא בזמן הקרוב מכיוון שהאוכלוסיה עוד לא מוכנה לכך.