היסטוריה לבגרות/תקופה רביעית כיחידת גישור/תהליך הקליטה במדינת ישראל בשנות ה-50 קשיים ודרכי התמודדות
הקשיים ודרכי ההתמודדות איתם:
1)העדר משאבים כלכליים- למדינת ישראל אשר נוסדה בזמן מלחמה לא היה מספיק כסף על מנת להשקיע בקליטת עלייה וגם לא למספיק מזון עבורם.המדינה גם לא יכלה לייצר תוך זמן קצר את כמות המזון המבוקש.
ההתמודדות עם קושי זה- החלת מדיניות ה"צנע" אשר הבטיחה מוצרי מזון בסיסיים בצורה שווה לכולם ולא רק לעולים.
2)מציאת דיור לעולים- לא היה ניתן לספק שיכון קבע לכל העולם ואכן מרבית העולם נאלצו לשהות זמן מסוים בשיכונים ארעיים.לצורך זה נוצלו מחנות הצבא הבריטי שפונו(למשל "שער העלייה" בחיפה),בתים נטושים בערים מעורבות ומחנות מיוחדים שהוקמו לצורך הקליטה הראשונה ופוזרו למחנות עולים ברחבי הארץ.
התמודדות עם קושי זה- הוקמו החל משנת 1950 מעבורות.שיכונים זמניים בהם הם נשלחו לעבוד כדי שיוכלו לקיים עצמם כאשר יגיעו לשיכון קבע.ניתן לחלק את המעבורות ל-4 סוגים:עירוניות,כפריות,מעורבות ועצמאיות.יותר מאוחר הפכו חלק מהמעבורות לעיירות פיתוח וחלק הפכו לשכונות בערים גדולות.
3)קושי לגבש את הגלויות השונות- העולים היו עלו מארצות רבות בין אם מאירופה וגם מארצות האיסלם וצפון אפריקה וכן ממקומות נוספים.היה קשה להם להשתלב בחברה הישראלית,במיוחד ליהודים הבאו מארצות האיסלם,הם התקשו לוותר על המסורות והמנהגים שלהם.היחס לעולים מארצות האיסלם היה שלילי,רווחו הסטריאוטיפים והדעות השליליות על יהודי ארצות האיסלם יותר מיהודים מקיבוצים אחרים וגם בקרב מנהיגי המדינה.
התמודדות עם קושי זה- החינוך היה דרך לתת לעולים כלים להשתלבות בחברה ולגיבושה.היה צריך ללמד את השפה העברית ולפתח סמלי הזדהות לכולם.חוקקו שני חוקים שנועדו לאפשר פעילות חינוכית:
- 1)"חוק לימוד חובה" לפיו כל מי שבטווח הגילאים 4-15 זכאים לחינוך חינם ובוגרים בני 14-17 שלא למדו בבתי ספר יסודיים חויבו ללמוד בבתי ספר לנערים עובדים.כתוצאה מכך כל זרם חינוכי נאבק על הסכמת ההורים להפנות את הילדים לבית הספר שלו במיוחד את ילדי העולים.ועדה חקירה ממלכתית בשם "ועדת פרומקין" מתחה ביקורת חריפה על המאבק בין הזרמים במחנות העולים.
- 2)"חוק חינוך ממלכתי" במסגרתו בוטלו הזרמים השונים וריכז אותו בשני מיגזרים-חינוך ממלכתי והממלכתי דתי.בנוסף ניתן לחרדים להפעיל מערכת חינוך עצמאית.פעלו גם מערכות חינוך בקיצובים ומערכת השכלה למבוגרים.הצבא ותנועות הנוער המשיכו גם הם בפעולותיהם החינוכיות תחת פיקוח המדינה.