חזרה לדף הראשי של הויקיספר ויקעברית
ריבוי ההיגוי והשתלשלות התנועות והעיצורים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בדף זה בכוונתי לשכנע אתכם וביחוד את המדענים, שבניגוד לעדויות ולמסקנות שהסיקו מהשוואת השפות השמיות, לפיהן היה מיעוט תנועות בשפה הפרוטושמית ובשפות הקדומות לשפות השמיות של ימינו, לדעתי יש עדות רחבה עם הגיון מוצק להשערה שהיה דווקא ריבוי של תנועות וצירופי תנועות, ועושר מרובה של צלילי עיצורים, ושהכתב האלפביתי הוא זה שהשפיע בהרבה מקרים על הגבלתם, עד שבערבית יש רק שלש תנועות, ובכתב העברי (למשל) יש רק 22 אותיות נפרדות, ובכתב הערבי בלי הניקוד המבחין (הנקודות דיאקריטיות) יש למעשה רק 10 אותיות שונות: כאל, בנתי, גחך, דרז, ה, ער', ופק, טצ, מ, סש.
היגוי חקייני לקולות הטבע עריכה
מלים רבות, אם לא כל המילים הראשונות בשפות העתיקות נוצרו מחיקוי של קולות טבעיים. ישנם שבטים קדמוניים שעדיין לא נוגעו בנגעי התרבות, המתועדים בימינו אנו. באחת הדוגמאות ציידים לקטים של אחד משבטי אפריקה מתארים ציד של קוף הבבון. כדי לומר בבון הם מחקים את קולו ותנועותיו בתוך המשפט. גם בשפתנו העברית קיימים שמות של חיות הנשמעים כקולות החיה המשמיעה אותה. לעתים באופן גלוי, ולפעמים צריך לחשוף את המקור, בעקבות שינויים של הגיית עיצורים, או התעוותות המילה לצורה שהשפה קיבלה על תנועותיה ועיצוריה הקפואים. כך המילה נחש משמיעה הן את ההתנשפות האנפית והן את הלחשוש, ואילו המילה ציפור אינה משמיעה את קולות הצפצוף והשריקה הקיימים במילה האנגלית עם חילוף האותיות צרפ: chirp, וכך לא המילה העברית שיר, בה העיצור ש איבד את משמעויותיו המקוריות והתאחד עם שי"ן שורקת או עם ס מאיד.
- להשלים: קישור לסרטון הדיבור החקייני.
- ראו גם המאמר כאן בויקעברית על השתלשלות מילים מצלילים חלק מפסודו של יום.
היגוי קדום מרובה תנועות (ועיצורים) עריכה
היגוי העיצור ר עריכה
ההיגוי המקורי של ר היה כנראה עיצור מכתשי מקיש (IPA: [ɾ]) בנדנוד חוד הלשון ליד השיניים כמו בשאר השפות השמיות, ודומה לעיצור R הנהגית בשפה הספרדית. הגייה זו נשתמרה ברוב עדות ישראל עד קום המדינה.[2]
השפעת הכתב על השפה בימינו עריכה
פרוטושמית מרובת תנועות וצמצומן בשפות בנות עריכה
- ^ עדות לעיצור ר חוככת במקורות נמצאת לדוגמא הקשורות בקולות היוצאים מן הגרון ובאיבר הגרון עצמו, במילים גרון, חרון, נחר, גרגר, וגרעין. עדות נוספת נמצאת בחילופי אותיות גרוניות חטופות חכ"ר, ראו למשל שינוי אותיות באתר שפה עברית.
- ^ למשל עם זאת יש סימנים לכך שההגיה הקדומה של רי"ש בעברית הקדומה או בשפות שקדמו לה היתה וילונית חוככת קולית [ʁ] כמו כ רפה עם קוליות, הדומה יותר להגיית R בשפה הצרפתית.[1] וראו מאמרו של יונתן הווארד [] באתר הלימודים אקדמיה