ויקעברית/פסודו/צלילים/זרע

חזרה לדף הראשי של הויקיספר ויקעברית

על המלים זרע גרעין מזון וזרוע


פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.



הערה: זהו דף זמני ולא ערוך על זרע.

רשימת מלים עם צלילים קרובים עריכה

זרע, זרוע, גרעין, גורן, גן, גינה, גלעין, גרגר, גלגל, הזן, מזון, זין, תזונה, הזנה (בהשאלה)
אוזן, איזון, האזנה, אזני כלי, המילה המקראית: אזן - חגורה או תלי צד (ויד תהיה לך על אזניך...וכיסית את צאתך). חזן, מואזין.
נגן, מנגינה, יגון, במקרא: הגיון (בכינור), המיה, הגיה, הגה (במקרא: קריאת כיוון), הוגה, שוגה, שגיון, שיגעון, שגיאה, שגוי, הגיגים.
גורן, ממגורה, מגרה, מעלת גירה, אגורה, אגירה, מאגר.
בר, שבר (במקרא במשמעות מזון או תבואת חיטה), ברא, בארמית: בר - חוץ.
גרגור, חרחור, כחכוח, שחרור.
זונה, זנות, הזניה.

קשור, אבל עם צליל אחר (וברקע מלחמה):

חבט, חיטה, כתיתה, חתך.
דק, דך, מדוך, מדוכה, דקדק, דיוק, הידוק, הֶדֶק.
ציד, צידה, מצודה (רשת דגים, צדי), מצוד, מצור, מצוק.

יצויין שבמילים על מלחמה יש שימוש באברי גוף ואחד הנפוצים הוא זרוע. גם פעולת הזריה החקלאית משמשת בה בהשאלה על פיזור.

פיזור, זריה, זָר, זרות, גֵר, מגורים

מתוך הניתוח על צורת וצליל האות זין עריכה

לאורך הדורות התפרשה צורת האות ז ושמה "זין" ככלי לחימה.

באכדית זַיראנו - היא מלחמה.

בספר "תורת המלחמה בארצות המקרא"' (שאחי הקטן קיבל לבר המצווה בשנת ה'תשמ"א ואני קראתי בו בשקיקה), יגאל ידין התאמץ להראות, שהיה כלי לחימה שאכן נראה כך. (בשנת ה'תשפ"ג נברתי בספריות של האוניברסיטה העברית באגף העתיקות ובספריה הלאומית, ולא מצאתי במהדורות השונות את המאמר הזה של יגאל ידין. אם תמצאו, אהיה אסיר תודה לכם כל חיי. אנא דווחו בדף השיחה.)

בניגוד לדעתו של ידין, יש המשערים כיום שמדובר כפי הנראה בכלי כלשהו הקשור עם תזונה דווקא, ומזון, ולא מלחמה (אף שהמלים לחם ומלחמה בעלי אותן אותיות שורש, ולא בכדי, ובאכדית זרנינו או זיראנו - מלחמה).

בהקשר למזון אולי האות מייצגת כלי עשוי מתכת העושה צליל זזזז או ז' ויש דמיון מסויים לצורת אות זו בעברית העתיקה למחרשה הקדומה (צורתה כאות Z עם הקו העליון והתחתון בולטים מעבר למרכז האות, ושני קווים מחברים ביניהם במקום האחת שבאות האנגלית). אפשרות אחרת באה מכיוון הנגינה: בלועזית - באכדית זמרו הוא שיר, וגם בעברית זמר, בשפות אירופאיות זינג הוא שירה, כמו נגן בעברית.

'זוינג' zwing - הוא הצליל המופק מכלי מיתר, בספרי איורונים (Cartoons, Caricatures) כמו בסדרה "אסטריקס" בצליל המופק מפריטת ה"בארד" הזייפן על הַנֶּבֶל שלו.

על פי השיטה שחלק מן האותיות מייצגות את אברי הדיבור (פ - פה, ע - עין, ר - ראש, ש - שן, כ - כף, י - יד), יתכן שזי"ן הינו למעשה ייצוג השיניים בתוך הפה.
אפשרות אחרונה, המתאימה לשיטת שתי הרשימות, וכמקדים את האותיות יו"ד - ידית, וכ"ף - כף איסוף או חפירה, כלי עבודה ששמותיהם שאולים מאברי האדם, יתכן שהאות זי"ן מביעה ידיות צד, הנקראים אזניים, או חגורה התופסת את כלי העבודה, וכפי הפסוק "ויד תהיה לך על אזניך"...
נציין רק שהאות השביעית באלפבית הלטיני G הבא מהיווני שהוא גלגול של הצידוני פיניקי (כנעני), מושמע בתנאים מסויימים כמו ז'ורז' הצרפתי [ʒ], או ג'ורג' [d͡ʒ] האנגלי ואלה נמצאים גם בהיגוי המסורתי לעיצור ג בדגש קל על פי כלל בּגּדּ כּפּתּ דגושה בראש הברה, בשונה מהעיצור ג רפה.

שמות האותיות הן בשפה הצידונית הכנענית, זין zine, ומלים רבות הקשורות במזון תזונה והזנה יש בהן את הצלילים ז, ז', ג, ג' וגם נ, ואת התנועות פתח וחיריק: גרעין, grain, גורן, זרע, זריה וזריעה בזרוע, גלעין, גרגר אולי בשונה מצליל הגרגור, עומר, grind, אדמה באנגלית ground, ואולי גם קשורים גרע, גדש, באכדית זנן - המטיר, זנינו - מקור שפע, והמילה זנן - כבודה.

מתוך הניתוח על לחם ומלחמה עריכה

ראו בהרחבה ויקעברית/פסודו/צלילים/לחם ומלחמה

כפי שניתן לקרא לגבי זרע, זרוע גרעין וגורן דגן וגן, מזון והזנה, המילה זן נובעת בהקשרים של צליל ג'ן או ז'ן המתקבלים מערימות הגרעינים המתחככים זה בזה בגורן. לפי יגאל ידין בספרו תורת המלחמה בארצות המקרא, בשלש מהדורותיו, החרב התפתחה מכלים חקלאיים ששימשו קודם לייצור המזון, והמגל (או המעגילה) קדמו לחרב[1].

  1. ^ להשלים מקור יגאל ידין על התפתחות המגל לכלי מלחמה