עד מועד וועד - אוסף גדול של מילים הקשורות זה בזה במשמעות זמן, התכנסות ומקום, ודיבור טקסי מהדהד.
שלוש האותיות ענת או ענד קשורות זו בזו. נ מחליפה ע בהיגויים שונים (למשל של יהודי הולנד). ד מחליפה את העיצור נ כאשר האדם צמא ולא יכול לאנפף. ת מחליפה את העיצור ד כאשר אין לאדם קול.
אלו מלים עתיקות, ורבים מהמילים הקשורות בעדות, מועד, וועידה, קשורות אלו באלו. רבות מהמילים משתמשות רק בשתיים מהעיצורים האלו, וכך ען, עת, עד, קשורות זה בזה בשפות שמיות שונות בהן אחת האותיות נשמטה. היות שההסבר על המקור הצלילי של עד הוא ברור למדי, והיות שניתן להראות כיצד מתוך המילה האחת עד הגיעו כל המילים האחרות.
וכך מתקבלות:
- במשמעות זמן ותקופה: עונה, מועד, עת.
- במשמעות קולית: עד, הד, עדות, ענה, מַעֲנֶה לשון, עידוד. (ואולי גם בהשאלה ושינוי: עינוי).
- במשמעות מקום והתכנסות: ועד, ועידה, התוועדות, אדם נועד עם חברו (ובמקרא: אוהל מועד)
- במשמעות הגעה והרחבה: עַד, עוד, יעוד. (דף זה נועד להיכתב).
פירוט עריכה
- עֵדּ - עדות והעדאה באים מצליל ההדהוד שבו העד חוזר על דברי המקריא בטקס, או עונה לו כן או הן.
- הֵדּ - בת קול הנולדת מקולך, וחוזרת אליך בהדהוד. מקורו בצליל ההדהוד, וגם בהברת ופיזור הקוליות של העיצור ד.
- ועד, ועידה, וועדה, התוועדות, יעד - התכנסות למקום אחד, מקום העדות, שם נועדים.
- מועד, עונה, עת - זמן ההתכנסות העדות וההתוועדות.
- עד, יעד, עוד, יעוד - הגעה והרחבה.