טראומה והטיפול בה/פרק 16
כלים להתמודדות עם מתח וחרדה של ילדים
עריכה- תסמינים של ילדים עם רקע טראומטי אינם מצביעים בהכרח על הפרעה. כשילד לא מצליח להתגבר עליהם או כשחוזרים על עצמם לאורך זמן מדובר בבעיה.
- חרדה עלולה להיגרם בשל חלום רע, מתח, מריבה, מעבר דירה עוד.
- סימן לדאגה - ילד שנגמל וחוזר להרטיב בלילב באופן קבוע אחרי אירוע קשה.
- תגובות ההורים למצבים הם הם מקור למידה לאופן ההתמודדות של ילדים עם מצבים דומים. ילדים הסובלים מהפרעת חרדה בעקבות טראומה גדלו בבית בו אחד ההורים סבל מהפרעה. לכן חשוב שהורים יהיו ערנים למצב הנפשי שלהם וירכשו טכניקה להתמודדות עם המתח כדי לסייע לעצמם ולילדיהם. לפיכך חלק מהמטפלים יעדיפו לסייע להורים עם התגובות שלהם למצבי מתח וללמד אותם לטפל בתגובות הילדים שלהם. באופן כזה יש השגה כפולה: חיזוק האישי של ההורה וחיזוק אמונתו בעצמו כהורה היכול לספק את צרכי ילדיו (עמ 259).
מקורות של חוסן בילדות
עריכהחוסן - תהליך, יכולת או תוצאה של הסתגלות מוצלחת לאתגרים או נסיבות מאימות של סיכון גבוה, דחק כרוני או טראומה חריפה או מתמשכת. גידול ילדים מקנה תחושת ביטחון ופיתוח חוסן שמסיע להתמודד עם חוויות קשות ואירועים מפחידים.
כלים להגברת חוסן בילדים
עריכה- תמיכה ואהבה מדמויות בוגרות.
- מתן הסבר לילד שפחדיו מובנים וטבעים בנסיבות הקיימות.
- דאגה סבירה (הגנה) מהסביבה המשפחתית כלפי הילד.
- נוכחות קבועה ויציבה של מבוגר בחיי הילד.
- הימצאות מבוגר שאכפת לו מהילד.
- שיתוף הילד במידע בהתאם ליכולת הבנתו ומניעת בלבול סביב המתרחש.
- הפיכת התמודדות עם מצב מלחיץ למשימה משותפת של הורה וילד.
- פיתוח תפיסה עצמית חיובית וקומפטנטית בילד.
- עזרה בהבנת האירועים המלחיצים וסיוע עם מילים לא מובנות: תאונה, מלחמה, טילים, רעידת אדמה ועוד שמעוררים מתח או חרדה (עמ 260)
- שמירה על יחסים חיובים בין הילד ומשפחתו.
- שמירה על שגרת חיים סבירה - סמכות הורית.
- התארגנות ואימון להתמודדות עם מצבי חירום למשל אם תלך לאיבוד תוכל לפנות אל השוטר, אחות ועוד (הערה פרטית יש משחקים ישנים כמו "לך על בטוח" שמדמים מצבים שונים - פחות טראומטים אך בעת מצוקה).
- למידה כי לילד לוקח זמן להתגבר על חששות ופחדים והתמודדות צריכה להיות בקצב שלו.
- קריאה מושכלת ורגישה, מתאימה לגיל ולמסוגלות הילד של ספרים העוסקים בפחדים והתמודדות (דוגמה של ספר: פחדון בארון. הערה פרטית: הארנב הקשיב). במהלך הקריאה יש לשמור על רגישות לתגובותיו של הילד ועידוד להתמודד עם חששות ופחדים שלו עצמו.
משחקים לפיתוח החוסן
עריכהמספר היגדים שהורה צריך לומר במהלך משחק, חיבוק או פעילות הורה-ילד. לא רק במצבי מתח. ההיגדים צריכים להיאמר כעובדה אמיתית:
- משחק 'יש לי אנשים': "בוא נשחק משחק בו נספור את כל האנשים שאוהבים אותך ללא תנאי/ששומרים עליך/מהווים דוגמה עבורך/שרוצים שתגדל ותצליח. וואו! יש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך"
- משחק 'יש לי תכונות' - "בוא נשחק משחק ונספור את התכונות שאנשים אוהבים אותך" (עמ 262)
- משחק 'יש לי יכולות' - "בוא נשחק משחק ונספור את כל היכולות שעוזרות לך במצב לחץ"
מה עוזר נגד מתח וחרדה אצל ילדים
עריכה- הורים המפגינים רוגע ויכולת שליטה הם כלי חיקוי.
- סיפוק צרכים גופנים של הילד (שתיה, אכילה, שינה) לצד תחושת ביטחון, השגחה ואהבה של ההורים.
- הגבלה בשידורים מעוררי חרדה בטלוויזיה ולהיות מודעים להשפעת תגובות ההורים לתוכנם. הסבר מנחם ומעורר ביטחון מונע התפתחות של תופעת חרדה. להזכיר לילד שיש לו הורים, מורים, מדריכים ששומרים עליו לצד גורמי משטרה, צבא, מד"א, עירייה ועוד שהם חלק מהשמירה עליו. שיחה עם ילד על מצבי מתח צריכה להיות רגישה ובהתאם לרמת הבנתו.
- פריקת מתחים ע"י פעילות גופנית, ריצה, ריקוד, רכיבה, קפיצה שמאפשרת הנאה ופורקן אנרגיה (עמ 263).
- פעולות כמו יוגה, מדיטציה, נשיםות, משחקי דימיון להסחת גורם המתח מאפשרת להתרכז בשגרה במקום בדבר המעורר חרדה
- שהות בקרב בני משפחה מפחיתה מתח.
- תשומת לב לילד שאינה מותנת ביכולתו להתגבר על פחדיו. הומור הוא דרך להורדת מתח והתמודדות עם מצבי החרדה.
- שמירה על שגרת חיים וסדר יום
- ילד עלול להתבייש בפחדים ובקושי להתמודד עמם. חשוב לתת מקום לרגשות שלילים ולהבהיר להם שעלדים מגיבים לאירועים מלחצים בדרכים שונות.באירוע קהילתי השתתפות בפעילות חברתית של תרומה לקהילה והתנדבות מסיעים בהגברת תחושת ביטחון ומועילות אישית.
התמודדות של ילד עם מצבי לחץ באמצעות הדימיון
עריכהלילד יכולת טבעית להיכנס למשחקי דימיון יותר ממבוגרים. ילדים חווים בצורה חיה יותר. קל להם להסכים לדמין סיטואציות שונות. טווח הקשב של ילד קצר יותר ולכן פרק הזמן שעמם מבצעים תרגילים של דימיון קצר יותר. בכל השיטות כדי לשבת בצורה נוחה ועינים עצומות. יש לנשום ביחד עם הילד מספר נשימות עם דגש של נשימה איטית של האוויר (עמ 264).
- "דמין חוויה נעימה שחוויתה והיכנס לתוכה". נסה לזכור את הפרטים הקטנים של החוויה: איפה היית? עם מי היית? באיזה שעה התרחשה? היה חם או קר? התרכז בפרטי החוויה ותהנה ממנה. אם התמונה גורמת לך להרגשה כיפית ונעימה, חזור והשתמש בה. אם לא הרגשת שום שינוי - בחר תמונה אחרת.
- נסה להיזכר במצב שעורר בך פחד או מתח ובסוף התמודדת עימו בצורה טובה. נסה להיזכר בדיוק מה עשית ואיך הרגשת. רשום את שיטות ההתמודדות המוצלחות בהן השתמשת (עם ילדים רושמים עבורם או להציע להם לצייר את שקרה באירוע עם ההתמודדות שלהם).
- דמיין את רמת המתח כמד הווליום של מכשיר הטלוויזיה. כשאתה בשיא המתח - מד הווליום מלא עד הסוף ומראה 100. כשאתה בשיא הרגיעה מד הווליום אפס. דמין שאתה מחזיק בשלט כף יד. בדוק בדמיונך תוך התרכזות בתחושות הגוף מה ספר מד הווליום. הנמך את העוצמה בעזרת השלט. הנמך את העוצמה. שם לב לשינוי במד הווליון במסך הטלוויזיה.
- חשוב על סרט או סדרה שאתה אוהב. דמין איך הגיבור מתמודד עם המצב ונסה להרגיש איתו תחושת ניצון.
התמודדות עם מצבי לחץ של הילד באמצעות דיבור לעצמו
עריכההנחיות: קרא עם ילדך היגדים ושוחח עימו על התחושה העולה כשהילד אומר אותם לעצמו ומשנן אותם (עמ 265):
- לא ארשה לפחד להשתלט עלי! אני יכול להתגבר.
- לא אכנס ללחץ מכך שאני בלחץ. הלחץ שלי הוא תגובה טבעית במצבי לחץ וגם אחרים חווים את אותן תחושות.
- לא אדאג לאסונות היכולים להתרחש. אתרכז במה שאני צריך ויכול לעשות עכשיו.
- אני יכול להתגבר למען אלו שזקוקים לי כמו חברים, אחים, חיות מחמד ועוד.
- הפחד והחרדה שלי הם ניצחון לאויב. אתגבר על הפחד ואמנע מהאויב את ההישג הזה.
- לא אסון שיראו אותי נלחץ. זה קורה לכולם.
- מענין איזו בדיחה אפשר היה לכתוב על המצב שבו כולם לחוצים או מבוהלים.
- בעוד כמה שעות ארגיש טוב יותר.
- יש לי הורים אוהבים שדואגים ושומרים עלי תמיד.
- ניתן להמציא משפט שמתאים לילד (עמ 266)
הערה: ניתן להקליט את המשפטים.
התמודדות של ילדים עם מצבי לחץ באמצעות פעולות שניתן לבצע
עריכהקרא עם ילד רשימת פעולות, מצאו פעולות המסייעות לו, בצעו אותן והנחו אותו לתרגל את השיטה בשעת צורך.
- שמור מגע עם חברים, הורים, קרובים וידידים. תקשר ושאל לשלומם גם כשאתה מרגיש צורך להתבודד.
- בקש ממבוגר להסביר לך מילים שאתה לא בדיוק מבין למשל מלחמה, טילים, טרור ועלולים לגרום למתח.
- שוחח עם אנשים שאתה סומך עליהם (הורה, מדריך, אח) על התחושות.
- צחק עם אנשים והפוך את המצב המפחיד שקורה לבדיחה.
- עסוק במטלות והתרכז בהן כך תמנע ממחשבות מלחיצות למשל שאל את ההוריך איך אפשר לעזור להם בבית. עזור ותרום לאחרים.
- עזור לאחרים להירגע ולהתגבר על הפחד.
- הרבה לשתות משקאות קלים או מים.
- הסח את דעתך בפעולות שאתה נהנה מהן משחק, ציור, צפיה בסרט, קריאת ספר, ארוחה ועוד.
- טייל עם אדם במקום מרגיע.
- ארח חברים או בקר אצלם.
- החזק ערכה העוזרת לך להרגיש הקלה במתח (בקבוק מים, צעצוע, פנס, סוכריה, שמנים אתריים, בגד חם ועוד) (עמ 267)
התמודדות עם מצבי לחץ של ילדים באמצעות הרפיה
עריכהקרא עם הילדים שיטות הרפיה שברשימה, *תרגל איתו*, בחרו את שמסיעות והשתמשו בעת צורך :
- בצע פעילות מאומצת למשך מספר דקות (קפיצה, מחיאת כף, ריצה ועוד). שבו והמתינו לתחושת הרגיעה שתופיע עם הירידה בדופק ובקצב הנשימה.
- נשום דרך האף ונשוף לאט עד הסוף דרך הפה. ניתן לומר מילה מרגיעה תוך ביצוע הפעולה.
- כווץ ושחרר אברים בהם אתה מרגיש מתח.
- דמיין שאיברי הגוף מאבדים ממשקלם עד לחוסר משקל מוחלט של בגוף. הרגש את הקלות בגוף וההנאה.
הרפיה לילדים בעזרת נשיפות
עריכההמטרה היא לסייע להתרכז בנשימה ובנשיפות, בהוצאת האוויר החוצה. התרכזות בנשיפות מביאה לרב הרגעה ומשמשת ככלי בעת לחץ ומתח:
- התמקד בקצב הנשימות. שם לב איך הריאות מתמלאות בעת נשימה ואיך אזור החזה יורד. כשאתה מוציא את האוויר החוצה התמקד בפעולה זו ללא כל מאמץ.
- נשוף כמה שיותר אוויר. רוקן עד הסוף. כשאתה מגיע לקצה הנשיפה עצור וספור: 1,2,3 ותן לגוף לקחת בעצמו את כמות האוויר שדרושה לו.
- טכניקות לסייע לילד להוציא אוויר באיטיות (עמ 268):
- לבקש מהילד להוציא בועה גדולה ממכשיר ליצירת בועות סבון.
- לוקחים רצועת נייר ומנחים את הילד להניח אותה מעל הפה ולנשוף לאט כך שיניף את הנייר באוויר לזמן הרב ביותר.
- משחק בו הילד מתכופף קדימה ומוציא את כל האוויר.
- לומר לילד לדמיין שהוא מריח פרח בשאיפה עמוקה ונושף על נר בנשיפה ארוכה.
- חזרה על שלבים 1-2 לפחות 5 דקות.
- אמירה בלב תוך כדי נשיפה מילה המייצרת ניחוחות, רגיעה או הרפיה. לדוגמה שלווווהההההה.
- תרגול 2-3 פעמים לאורך 5-6 דקות.
בעת מתח תחושת הזמן משתנה ואנו חשים מתח זמן רב. ההרגשה היא ש"הזמן לא עובר".
ביטויים של תגובת לחץ אצל ילדים
עריכהשינויים רבים אחרי טראומה הם נורמלים וככל שיעבור הזמן הם יחלשו. ההבדלים בין ילדים כמו גיל מוביל לשינוים בין הילדים. תגובות נפוצות בילדים לאחר אירוע טראומה:
- פחחד וחרדה - תגובה לגורם הלחץ היא פחד אינטנסיבי, חוסר אונים ואו אימה. היא תבוא לידי ביטוי בהתנהגות עצבנית או לא מאורגנת (עמ 269).
- חוויה חוזרת של האירוע - חוויה חוזרת מגיעה בחלום, מחשבה, זיכרון, ופחות בפלאשבק. אלו כוללים חזרה של אספקטים מהאירוע, תמונות של סכנות חיים או חלומות מפחידים. החוויה של מאורע טראומטי יכול לבוא לידי ביטוי במשחק פוסט טראומטי כולל חזרה לעיתים כפיתית על פרטי האירוע ללא הקלה בחרדה.
- הימנעות וקהות רגשית - ילדים שעברו טראומה מבצעים באופן תמידי פעילות או התנהגויות שמובילות לחוויה החוזרת של המאורע. ילדים שנחשפו לטראומה עלולים לחדול מפעילויות מהנות במטה להימנע מהתרגשות או מפחד.
- עוררות מוגברת - קשי שינה, קשי ריכוז, רגזנות, דריכות יתר, בהלה מוגזמת והתפרצויות של תוקפנות מעידים שהילד נמצא במצב עוררות מוגברת. דהיינו בכוננות להגיב לכל איום בסביבה.
- הפרעות שינה - סיוטי לילה, הפסקות במהלך השיה שפוגעות ביכולת לריכוז, לביצוע מטלות ויכולת הלימדה. חוסר יכולת לווסת תוקפנות עלול לאתגר את סובלנות הסובבים אותם ובתגובה להוביל לנסיגה חברתית.
- אשמה ובושה - חוויה טראומטית גורמת לתחושות של אשמה ואו בושה. ילדים בטראומה עלולים להאשים את עצמם שעשו או לא עשו דברים כדי לשרוד. למשל הייתי צריך להילחם יותר או הייתי צריכה לדעת ש.... תחושות אלו עלולות להתחזק כשהם מקבלים מהסביבה הקרובה מסר שלא עשו מספיק או יכלו לנהוג אחרת (עמ 270).
- דיכאון - תגובה שכיחה לטראומה הכולל מצב רוח ירוד, חוסר תקווה, ייאוש, רגזנות, התפרצויות זעם, בכי. ילד עלול להרגיש כי תוכניות עתידיות אבדו את המשמעות שלהם או שאין סיבה טובה להמשיך לחיות. חשוב לפנות לקבלת עזרה אם נצפות התנהגויות של פגיעה עצמית או ביטוי מילולי של רצון למות
- דינוי עצמי ותפיסת העולם - דימוי עצצמי יכול להפוך לשלילי יותר אחרי טראומה. ילדים ומתבגרים רואים את עצמם באופן שלילי אחרי חוויה טראומטית. שכיח לראות את האחרים ואת העולם באופן שלילי יותר ולכן יש קושי לבטוח בזולת. טראומה גורמת לילד להאמין שהעולם מסוכן וכך מתפתחות אמונות על ערך נמוך כמו ירידה בביטחון העצמי (עמ 270)
| תגובות נפוצות למתח בקרב ילדים בגילאי 1-5 | תגובות נפוצות למתח בקרב ילדים בגילאי 6-12 | תגובות נפוצות למתח בגיל ההתבגרות |
|---|---|---|
| הצמגות מוגזמת להורים | כעס, תוקפנות | לקיחת סיכונים |
| חרדת זרים וחרדת פרידה מוגזמת | הימנעות מחברה ואו פעילויות חברתיות | הסתגרות ובידוד |
| פחדים מוגזמים מחושך ומהלילה + בעיות שינה | נסיגה והסתגרות | התנהגויות אנטי חברתיות |
| פסיביות וחוסר משחקיות | קשיי ריכוז ולמידה, קשיי שינה | קשיי ריכוז ולמידה |
| בכי רב | התנהגויות רגרסיביות כמו חזרה של קושי בשליטה על סוגרים, גמגום, מציצת אצבע והצמדות למבוגרים | המנעות מפעילויות או מצבים צפוייםם לגיל |
| בעיות אכילה (חוסר תיאבון או אכילה ללא הםסקה) | כאבי בטן | קושי או הימנעות מקבלת עזרה |
| תוקפנות כלפי אנשים, ילדים או חפצים | ||
| חזרתיות על דיבור הקשור בטראומה | טקסט התא | טקסט התא |