שם
|
"דפוס" [1]
|
"כתב"
|
קריאה
|
אלפא
|
Α
|
α
|
א/ה
[2]
|
אלפא מונשפת
|
ἂ
|
אֶ
|
בטא
|
B
|
β
|
בֶ
|
גמא
|
Γ
|
γ
|
ג
|
דלתא
|
Δ
|
δ
|
ד
|
אפסילון
|
Ε
|
ε
|
אֵ
|
זטא
|
Ζ
|
ζ
|
ז (סד)
|
אטא
|
Η
|
η
|
אַ+אֶ כמו במילה hair hair השמע
|
תטא
|
Θ
|
θ
|
לרוב th אך פעמים מעטות גם פ
|
יוטא
|
Ι
|
ι
|
י
|
קפא
|
Κ
|
κ
|
ק
|
למדא
|
Λ
|
λ
|
ל
|
מיו
|
Μ
|
μ
|
מ
|
ניו
|
Ν
|
ν
|
נ
|
קסי
|
Ξ
|
ξ
|
אקס (x), אולם כשקוראים טקסט זה מתעוות ל-ס
|
אומיקרון
|
Ο
|
ο
|
אוֹ
|
פי
|
Π
|
π
|
פּ
|
רוֹ
|
Ρ
|
ρ
|
ר
|
סיגמא
|
Σ
|
σ(אמצע משפט) ς (בסוף משפט)
|
ס
|
טאו
|
Τ
|
τ
|
ת
|
אופסילון
|
Υ
|
υ
|
אָה
|
פי
|
Φ
|
φ
|
פְ
|
כי
|
Χ
|
χ
|
כ
|
פסי
|
Ψ
|
ψ
|
פס
|
אומגה
|
Ω
|
ω
|
אוֹ
|
- יוטא סובסקריפטום (iota subscriptum)– יוטא הרשומה מתחת לאות. למשל ῶι תראה ביוטא סובסקריפטום כך, ῷ.
- νὺ ἐφελκυστικός – לגוף שלישי יחיד אין סיומת. לפעמים, כמו למשל לפני תנועה מוסיפים בסוף המילה ניו (ν).
- מילה ביוונית מסתיימת באחד מהעיצורים הבאים: ν, ρ, ξ, σ, ψ,
צרוף
|
קריאה
|
γχ
|
אנח
|
γκ
|
אנק
|
γυ
|
אן
|
ττ - קיים רק בניב אטית מהמאה הרביעית לפנה"ס. בשאר הניבים ולפני המאה הרביעית נהוג היה לכתוב σσ.
- ^ כתב לפני המאה ה-9 בעיקר על כתבי אבן ופפירוסים
- ^ כל התנועות יכולות להגות בא' או ה', בהתאם לספיריטוס שמעליהם