יוונית קלאסית/תחביר/קוניוקטיבוס/משפט ראשי

משפט שיקול (deliberativus)

קוניוקטיבוס (present או aorist), משפט שיקול הוא משפט שאלה המצפה לתשובה בציווי, למשל, "מה עלי לעשות?". לרוב, כדי לציין משפט שיקול בעברית מוספים לפועל את מילת היחס "על", כלומר עלי, עליך, עליו/ה, עלינו, עליכם/ן, עליהם/ן. עם זאת, לא כל משפט שיקול חייב להיות יחד עם מילת היחס "על". למשל "האם אשחק או אלמד?" שלילה: μή. משפט שיקול יכול להיות גם בעתיד (להרחבה ראה: Smyth grammar 1916).

הבעה ישירה

שיקול יופיע בהבעה ישירה מלווה במכראות עם פועל בגוף ראשון קוניוקטיבוס ובסופו סימן שאלה (;).

	Χαιρεφῶν: τί ἔρωμαι;
-- Συγγραφέας, Πλάτων, 447d

כרפון: מה עלי לשאול?

הבעה עקיפה

משפט שיקול יכול להופיע בהבעה עקיפה בכל הגופים:

1. גוף שני - הדובר חוזר על שאלה שנאמרה בשיקול. "τί σοι πιθώμεσθ᾽;" (אריסטופנס, ציפורים, 164), מה עלינו לקבל את העצה שלך?
2. גוף שלישי - הצגה של הדברים אשר נאמרו בגוף ראשון. בדרך כלל מופיע יחד עם τὶς " τί τις εἶναι τοῦτο φῇ" (דמוסתנס, On the False Embassy, 19.88.), מה על מישהו לומר על הדבר הזה?

משפט רצון

פועל רצון + פסוקית רצון אשר בה מופיע הפועל בקוניוקטיבוס : " βούλει σοι εἴπω" (אפלטון,גורגיאס, 521d), אתה רוצה שאני אגיד לך?

ביטוים הפותחים שיקול

מבנה	דוגמא	תרגום
ἔδει\δεῖ + infinitive + coni	שורה 1, תא 2	שורה 1, תא 3
χρή\ἐχρῆν + infinitive + coni	"ἡμεῖς δὲ προσμένωμεν; ἢ τί χρὴ ποιεῖν" (סופוקלס, Trachis, 390)	ואנחנו עלינו לחכות? או מה צריכים אנחנו לעשות?
οὐκ ἔχω + coni	"ἢ οὐκ ἔχω τί λέγω" ( אפלטון, Απολογία Σωκράτους, 20e)	שורה 2, תא 3
verbal adjective ( -τέον ἐστί\ἦν) + coni
τί πάθω\γένωμαι + coni

ציווי מתון

"τί δῆτ’ ἂν ἀλγοίης ἐπ’ ἐξειργασμένοις; οὐ γὰρ γένοιτ’ ἂν ταῦθ’ ὅπως οὐχ ὧδ’ ἔχοι" (סופוקלס, איאס, 377) (מקהלה: אז מה כבר עליך להצטער בנוגע לדברים שנעשו ותמו?)

משפט זירוז (horativus)

זירוז-עידוד, ציווי עצמי. גוף ראשון רבים (גוף ראשון יחיד נדיר), מודוס קוניוקטיבוס (מודוס קוניוקטיבוס משמש השלמה לציווי בגוף ראשון אשר לוקה בחסר בצורת הציווי מתמשך). שלילה באמצעות μή.

דוגמא:

	ἴωμεν καὶ ἀκούσωμεν τοῦ ἀνδρός
-- Plato, Protagoras, 314β

נלך נא ונשמע נא את האיש

איסור (prohibitive)

איסור (שלילה של פקודה) מתבצע באמצעות μή שולל פועל באוריסט, גוף שני (ושלישי), מודוס קוניוקטיבוס (אפשרות אחרת לאיסור היא באמצעות ציווי בהווה מתמשך יחד עם μή).

תבנית: μή + 2nd + aor, coni

	μηδὲν ἀθυμήσητε
-- Xenophon, Anabasis 5.4.19.

אל תאבדו את אומץ הלב.

	{{{תוכן}}}

dramatic poets

οὐ μή יחד עם קוניוקטיבוס מביע איסור תקיף, "“οὐ μὴ ληρήσῃς”" (אריסטופנס, העננים 367) (אל תדבר הבלים!)

הטלת ספק (Doubtful Assertion)

present subjunctive + μὴ : יכול להביע הטלת ספק בדבר. שלילה באמצעות μὴ οὐ + present subjunctive

"μὴ οὐκ ᾖ διδακτὸν ἀρετή" ( אפלטון מנון 94e) (מצוינות אינה כנראה נלמדת/ניתנת ללמידה).

ὅπως μή

איסור "מוחלש", מניעה מפעולה שעלולה להתרחש. מופיע באמצעות ὅπως μή + aorist subjunctive + ביטוי ציווי. שלילה: ὅπως μὴ οὐ " ὅπως μὴ φήσῃ τις" ( כסנופון, סימפוזיון, 4.8) (אפשר שאיש לא ידבר [מאחר שאני מפחד שכך יקרה]).

סירוב החלטי

οὐ μή + aorist: "“οὐ μὴ παύσωμαι φιλοσοφῶν”" (אפלטון, אפולוגיה, 29d) לא אספיק מלחפש אחר הבינה.

מקורות

• Smyth grammar 1797-1813