יוונית קלאסית/תחביר/תווית הידוע

תפקידים

תווית הידוע (Articets) מתפקדת בדומה לה' הידיעה בעברית. תפקידיה ביוונית:

תפקיד	הסבר	דוגמה
מיידעת עם תווית גם שמות המיודעים בעברית	לפעמים שמות עם תווית ולפעמים לא. פעמים, כאשר שם מיודע (פרטי, מקום, עמים וכדומה) מופיע לראשונה בטקסט הוא מופיע ללא תווית ידוע. עם זאת, עם הופעתו השנייה תוסף אליו תווית הידוע (להבדיל מעברית) לאורך כל הטקסט (החוק אינו תקף ליוונית ארכאית ; בפתגמים ושירה)
מעצימה חלקי דיבר	העצמה של חלק דיבר מתבצעת כל הזמן בטקסט	"πίνω τόν οἶνον" אני שותה את היין
	כאשר תווית הידוע מעצימה חלק דיבר ביחסת נומנטיבוס, יתכן מאוד כי חלק הדיבר הוא נושא משפט. ככל שחלק הדיבר מועצם יותר כך סיכויו להיות נושא המשפט גדולים יותר. להלן סדר העצמה של חלקי דיבר: שם מיודע (פרטי, מקום וכדומה), כינוים (כמו גוף וכדומה), חלק דיבר מועצם (שם עצם, שם תואר ובנוני), חלק דיבר לא מועצם (שם עצם, שם תואר ובנוני). לעיתים בעברית נזדקק לשם עצם מפני שקיימים שמות תואר שקשה להעצים בעברית לדוגמה ה"דומה" (נעדיף לתרגם "החפץ הדומה", "האדם הדומה" וכן הלאה).	"ὡς δ᾽ αὖ ταῦτ᾽ ἀκούσαντες οἱ δικασταὶ ἔτι μᾶλλον...ἐθορύβουν" (Xen. Ap. 14) וכאשר את דברים אלו שמעו השופטים עוד יותר התרעמו . שם העצם "שופטים" מועצם באמצעות תווית הידוע ומתפקד כנושא במשפט.
תמורה	תווית הידוע יכולה לרמוז על תמורה לשם העצם באותו יחסה.	"Πεισίστρατος ὁ τύραννος" (Thucydides, The Peloponnesian War, 3.104.1) פייסיסטראטוס הטירן. מאחר שיש לנו שתי שמות מיודעים ביחסת נומינטיבוס, נבחן איזה שם עצם מועצם יותר. מאחר שהשם הפרטי "פייסיסטראטוס" מופיע לראשונה בטקסט הוא אינו מיודע בתוויות הידוע. השם הפרטי מתפקד כנושא מפני שהוא מועצם יותר משם העצם המיודע שמתפקד במשפט כתמורה.
תווית ידוע בליווי δὲ	כאשר תווית הידוע מופיעה עם המילת δὲ בתחילת משפט, מסמן הכותב היווני כי חלק דיבר במשפט הקודם (שלא תפקד במשפט הקודם כנושא) הפך במשפט החדש והנוכחי להיות נושא.	דמאה מספר על השיחה שלו עם סמיקרינס : "καὶ τὸ πρᾶγμ᾽ αὐτῷ λέγω, ὡς εὗρον, ὡς ἀνειλόμην. ὁ δὲ τότε μὲν εὐθὺς πρὶν εἰπεῖν πάντ᾽ ἐδεῖθ᾽, «οὕτω τί σοι 265 ἀγαθὸν γένοιτο Δᾶε» παρ᾽ ἕκαστον λέγων, «ἐμοὶ τὸ παιδίον δός. οὕτως εὐτυχής, οὕτως ἐλεύθερος." (Menander, Epitrepontes,262-6) ועל המעשה אני (דמאה) ספרתי לו (סמיקרינס); איך מצאתי (את התינוק), איך אני הרמתי (את התינוק). והוא אז מיד לפני שאני סיפרתי את כל שהוא צריך (לדעת), "שיהיה לך איזה טוב, דמאה," אמר בנוגע לעניין זה, "תן לי את הילד". כך יהיה טוב, כך תיהיה חופשי. כפי שניתן לראות, הנושא במשפט הראשון הוא דמאה. במשפט השני, סמיקרינס שהופיע ככינוי גוף ביחסת דטיבוס (αὐτῷ, לו) הפך להיות נושא המשפט. הכותב היווני רומז לנו על שינוי הנושאים במשפטים באמצעות פתיחה בתווית ידוע ואחריה המלית δὲ.
משמשת כשם גוף		ὡς τὸν καὶ τόν -- Λυσίας, Υπέρ του Ερατοσθένους φόνου απολογία, 23
שייכות	תווית הידוע מציין שייכות למה שאינו ניתן להעברה כגון מחשבות, חלקי גוף, משפחה וכדומה.
תוויות הידוע בליווי μέν ו-δέ	משפט הנפתח בתווית ידוע עם μέν ולאחר מכן נפתח משפט חדש המתחיל גם הוא עם תווית ידוע ו-δέ מתורגם ל"קבוצה אחת (בהתאם ליחסה)...קבוצה שנייה..."	δεινότατον ἁπάντων χρημάτων ἡγοῦμαι, εἰ τῷ μὲν δοκεῖ ταῦτα τῷ δὲ μή, ἀλλὰ μὴ πᾶσιν ὁμοίως -- Andocides, On his Return 2.1.5-6 חשובה מאוד העמדות של כולם, אני חושב, אם לאחד נראה דברים אלו ולשני לא, ואין לכולם (עמדה) דומה.
כינוי זיקה (דיאלקט הומרי)	צורת תווית הידוע יכולה לשמש ככינוי זיקה. שתי מערכות של כינוי זיקה. האחת היא ὅς, ἥ, ὅ והשנייה ὁ, ἡ, τό.
כינוי גוף שלישי (דיאלקט הומרי)	צורת תווית הידוע יכולה לשמש ככינוי זיקה. שתי מערכות של כינוי זיקה. האחת היא ὅς, ἥ, ὅ והשנייה ὁ, ἡ, τό.

מורפולוגיה

מספר	יחסה	זכר (masc)	נקבה (fem)	סתמי (neuter)
יחיד	נומינטיבוס	ὁ	ἡ	τό
	גנטיבוס	τοῦ	τῆς	τοῦ
	דאטיבוס	τῷ	τῇ	τῷ
	אקוזטיבוס	τόν	τήν	τό
דואלי	נומנטיבוס/אקוזטיבוס	τώ	τώ or τά	τώ
	גנטיבוס/דאטיבוס	τοῖν	τοῖν or ταῖν	τοῖν
רבים	נומינטיבוס	οἱ	αἱ	τά
	גנטיבוס	τῶν	τῶν	τῶν
	דאטיבוס	τοῖς	ταῖς	τοῖς
	אקוזטיבוס	τούς	τάς	τά