יפנית/דקדוק

דקדוק יפני

לשפה היפנית יש צורת צירופי פעלים סדירה במיוחד, עם אלמנטים קבועים ומועילים. הדבר החשוב ביותר זה יצירת הנושא: יפנית היא לא מבליטת נושא או נשוא, זה בהחלט נפוץ שבמשפט יש נושא או נשוא מוגדרים, דקדוקית המשפט ביפנית מורכב מנושא + מושא + פועל, מלבד הפעלים שנקשרים לחלקו הסופי של המשפט, סדר המילים הוא די חופשי כל עוד נשמר סדר התלות לכול אורך חלקיו: התואר שם (או הפסקה חלופית / משפט טפל) בא לפני שם העצם ששונה (הותאם), תואר הפועל מקדים את הפועל ששונה, יחס הקניין של שם בא לפני השם הקשור, וכן הלאה. לכן יפנית מסתעפת שמאלה. כמו כן יש הבדלים בין רמות שונות של נימוסים.

הגדרה תמללית

התמליל מורכב ממשפטים שמורכבים מצרופי מילים אשר מהווים את החלק המובן הקטן ביותר. כמו יפנית וקוריאנית קלאסית, יפנית כתובה לא מתאפיינת בתחימת מילים בעזרת רווחים (במילים אחרות אין רווחים – זבש"כם) לכן מושג המילים שונה מבתרבות המערבית, חלוקת המילים מתבצעת על ידי ניסיון וידע במבנה המשפטים. לצרופי מילים יש מילה בעלת משמעות אחת שלאחריה שרשרת סיומות, פעלי עזר ומילות יחס/ מילות חיבור אשר משמשים כדי להתאים את המשמעות ולציין את התפקיד הדקדוקי.

לשפה היפנית יש צורת צירופי פעלים סדירה במיוחד, עם אלמנטים קבועים ומועילים. הדבר החשוב ביותר זה יצירת הנושא: יפנית היא לא מבליטת נושא או נשוא, זה בהחלט נפוץ שבמשפט יש נושא או נשוא מוגדרים, דקדוקית היפנית היא שפה SOV מלבד הפעלים שנקשרים לחלקו הסופי של המשפט, סדר המילים הוא די חופשי כל עוד נשמר סדר התלות לכול אורך חלקיו: התואר שם (או הפסקה חלופית / משפט טפל) בא לפני שם העצם ששונה (הותאם), תואר הפועל מקדים את הפועל ששונה, יחס הקניין של שם בא לפני השם הקשור, וכן הלאה. לכן יפנית מסתעפת שמאלה. כמו כן יש הבדלים בין רמות שונות של נימוסים.

הגדרה תמללית

התמליל מורכב ממשפטים שמורכבים מצרופי מילים אשר מהווים את החלק המובן הקטן ביותר. כמו יפנית וקוריאנית קלאסית, יפנית כתובה לא מתאפיינת בתחימת מילים בעזרת רווחים (במילים אחרות אין רווחים) לכן מושג המילים שונה מבתרבות המערבית, חלוקת המילים מתבצעת על ידי ניסיון וידע במבנה המשפטים. לצרופי מילים יש מילה בעלת משמעות אחת שלאחריה שרשרת סיומות, פעלי עזר ומילות יחס/ מילות חיבור אשר משמשים כדי להתאים את המשמעות ולציין את התפקיד הדקדוקי.

太陽　が｜東　の｜空　に｜昇る taiyou ga | higashi no | sora ni | noboru השמש זורחת בשמי המזרח

יש מלומדים הנוהגים להוסיף רווחים בסוף צירופי מילים כדי להקל על מערביים (אך פה אני משתמש בשני דרכים: רווחים כדי להפריד בין המילים עצמן וקווים כדי להפריד בין צירופי מילים) ובכך בעצם מתייחסים אל צרופי המילים כאל מילים עצמיות (sorani במקום sora ni) למרות שמבחינה מסורתית, הצורה הבסיסית של מילה מהווה את אבן היסוד של המשפט, ובניגוד לצירופי המילים, לא צריכה משמעות בסיסית. ולכן הכנסת פעלי העזר ומילות היחס. רצוי לציין שדרך זו של סיווג המבנה התחבירי ביפן המודרנית היא תיאורית. כמה עזרי פעלים קלאסים (כמו て) מסווגים מבחינה דיקדוקית כנטיית פעלים או כסיומות של פעלים ולא כמילים עצמאיות.

למילים יש שני סוגים נרחבים - מילים עצמאיות (自立語 jiritsugo) בעלות משמעות פנימית, ומילות עזר (付属語 fuzokugo) אשר הן בעצם מעצבי משמעות. המילים העצמאיות מחולקות ל-11 קבוצות: חיבורים (活用語 katsuyougo ), פעלים המכילים מעמד (動詞 doushi ) תארי שם מוחלטים (形容詞keiyoushi - שמוכרים גם כתוארי-I) תארי שם עצם (形容動詞 keiyoudoushi – שמוכרים כתארי na), לא חיבורים (無活用語 mukatsuyougo ) שמות עצם מסווגים (名詞 meishi ) כינויי שם ( 代名詞 daimeishi) תארי הפועל (副詞 fukushi ) מילות חיבור (接続詞 setsuzokushi ) מילות קריאה (感動詞 kandoushi ) לעומת זאת המילות עזר (משניות/טפלות) מחולקות רק לשתי קבוצות: חלקים דיקדוקיים (助詞 joshi) ועוזרי פעלים (助動詞 jodoushi )

שמות עצם, כינוי שם, ומילים גמישות.

צורות מכובדות של שמות עצם משמעות אורז כסף גוף מילים צורה פשוטה Meshi 飯 Kane 金 Karada 体 Kotoba 言葉 צורה מכובדת Gohan ご飯 Okane お金 Okarada お体 Mikotonori詔

שמות עצם יפניים הם חסרי הטעיה, חסרי מגדר, ולא נקשרים, ולא כמותיים, לכן מילה כמו סוס יכולה לתאר גם סוסים, גם סוסה, גם את הסוסה. וכו'. תלוי בהקשר. למספר קטן של שמות עצם יש צורת רבים על ידי הכפלה (למרות שלרוב הם מצביעים על קבוצה קולקטיבית ולא על רבים) וכמו כן בדיבור מכובד הקידומת お משמשת רבות יחד עם צורת מקור של שם עצם, וכך גם בקידומת ご עם מילים שיובאו מסין. לכמה שמות עצם נפוצים יש צורה מכובדת לא צפויה. השימוש בכינוי שם הוא די נדיר ביפנית, ומוגבל למתי שאי אפשר להסיק את הדבר מההקשר. יפנים נוטים להישתמש בשמות במקום במקום בשמות עצם. לדוגמא המשפט: "קרא ספר/ים" יכול להגיד גם "אני קראתי ספר" או "הם קראו ספר/ים" וכדומה. לכן הם ישתמשו בשם (במקום בשימוש "אתה") ויגידו: "ג'ון, קראת ספר". למרות שהכמות לא מתבטת בשמות עצם. יש צורות רבים סימליות למילים מסוימות. כגון: わたしたち, ו... ぼくら (צורה פשוטה) שמשמעותם, אנחנו, או あなたたち שמשמעותה, אתם. (יש גם את われ שמשמעותה "אני" שצורת הרבים היא われわれ – אך מילים אלו נדירות ביותר ואומרות – "אני/אנו שלא חלק מקבוצה") אך המילה たち לא ממש אומרת "רבים" אלא יותר "ואחרים" למשל המלה 団達 (だんたち) בעצם אומרת "דן ואלו שאיתו". ויש גם מילים לועזיות (קטאקנה) שמשתמשות בסיומת ス או ズ שהן חיקוי לסיומת S שמסמלת רבים באנגלית אך זה כבר יותר סלנג מאשר יפנית אמיתית. למרות שברוב השפות יש שמות עצם משקפים רבות (עצמו, עצמן, וכו') ביפנית יש מילה אחת(じぶん) שלא תמיד ניתנת לשימוש או לא מתורגמת טוב לעברית.

מסמני מקום (demonstratives)

פירוש התחליות פירוש סיומיות איזה,איך. זה שרחוק זה ששם קרוב זה שכאן do a so Ko דבר re どれ あれ それ これ איזה דבר? הדבר ששם רחוק הדבר הזה שקרוב הדבר הזה שכאן זה ש No どの あの その この של מה? של זה שרחוק של זה ששם קרוב של זה שכאן כמו nna どんな あんな そんあ こんな איך? כמו זה שרחוק כמו זה ששם קרוב כמו זה מקום ko どこ **** あそこ **** そこ ここ איכן? שם רחוק שם קרוב כאן בדרך chira どちら あちら そちら こちら באיזו דרך? בדרך ההיא ששם בדרך ההיא שכאן בדרך הזאת איש Itsu どいつ あいつ そいつ こいつ איזה איש? האיש הרחוק האיש ששם האיש שכאן שיטה *הכפלה* どお **** ああ **** そう こう כיצד? בשיטה האחרת בשיטה ההיא בשיטה הזאת

• • • • - צורה לא רגילה

הסבר תחיליות Ko מתייחס לדברים הקרובים יותר לדובר מאשר לשומע או מוכרים יותר לדובר So מתייחס לדברים קרובים יותר לשומע מאשר לדובר או לא מוכרים לדובר A מתייחס לדברים הרחוקים משניהם או לדברים המשותפים לשניהם Do משמש בכדי לשאול שאלה

מילות הטיה ישנם 6 סוגים של הטיה שמצטרפים לצורת הבסיס( צורת שורש/מקור) של מילים בשפה היפנית המודרנית, צורת ההטיה הללו משמשות גם פעלים גם שמות עצם וגם תארים:

1. צורת אימות - מילון צורה זאת (הידועה גם כצורה פשוטה) משמשת לרוב בסיום פסקאות מסוג נשוא. 2. צורת תואר השם ביפן המודרנית צורה זו זהה כמעט לחלוטין לצורת המילון אך משתמשים בה בצורה שונה, באה לפני שם ומשמשת להגדרת שם העצם (צורה זו ידועה גם כれんたいし או rentaishi) 3. צורה מתמשכת משמשת בתפקיד חיבור, צורה זו היא הצורה היצירנית ביותר, בעלת מספר רב של תחילויות וסיומיות, משמשת גם כדי לשלול שם עצם. 4. צורה שלא הסתיימה בשימוש בשלילה פשוטה של פעלים, ומבנים סבילים. השימוש הכי נפוץ של צורה זו הוא ביחד עם תוספת NAI שהופכת פעלים לצורה השלילת שלהם 5. צורה משוערת בשימוש במשפטי תנאי והתנייה, בעלת סיומת ば או でも 6. צורת ציווי משמשת כדי להפוך פעלים לפקודות (כפי שתראו בהמשך לתוארי השם אין צורת ציווי)

ולזה קודם בדרך כלל הטיה בסיסית העקרונות (おんびん) שמאחורי הצורות הנ"ל יפותחו בהמשך

פעלים:

הפעלים קשורים בקפידה לסופו של המשפט, ולמרות שבעיברית הנושא הוא הדבר החשוב ביותר במשפט, ביפנית הדבר החשוב הוא הפועל (או הנשוא), לפעלים יש שני זמנים המבוטים בתוספות: עבר ולא עבר (הווה ועתיד נחשבים כלא עבר). כמו כן גם טון הדיבור, הכוונה והיחס בין הדובר לשומע מייוצגים באמצעות הטעיית הפועל. מספר הצורות פועל:

1. פעלים עומדים

מרמז על תכונות קיום (או שמע זה קיום תכונות???) לפעלים אלא לרוב לא מצרפים את ההטייה iru היות שהם המשכיים באופן טבעי, - לדוגמה できる 出来る (יכול לעשות ) כפי שרואים הפועל כבר מכיל iru במקור (dekiru)

2. פעלים מתמשכים (iru)

משמשים בצירוף הסיומת iru כדי מרמז על פן מתמשך – לדוגמה 飲む - のむ (לשתות) בצירוף iru הופך לתהליך המשכי 飲むいる (שותה)

3. פעלים קפדנים. (teiru)

משתמשים בצירוף הסיומת teiru כדי לרמז על על פעולה חוזרת או מצב המשכי לאחר פעולה כלשהי – לדוגמה 知る - しる(לדעת) הופך ל知っている (יודע).

4. פעלים לא רצוניים

מצביעים על פעולה או רגש בילתי נשלטים, בעיקרון לפעלים אלו אין רצון – לדוגמה 好む ,このむ (לחבב-רגש) 見える ,みえる (להיראות – פועל סביל, לא ריגשי)

5. פועלי תנועה

מראים תנועה, - לדוגמה歩く ,あるく (ללכת), 帰る ,かえる (לחזור). במקרה של המשכיות פעלים אלה מקבלים את התוספת ni כדי להראות כוונה (הסבר בהמשך)

ישנם עוד מספר רב של סיווגים אחרים, כמו גם תתי סיווגים וכן גם חפיפה בין הסיווגים השונים. אך כמעט כל פועל יפני מתחלק לאחד משלושת הקבוצות הרגילות:

1. קבוצה ראשונה – (הקבוצה הגבוהה) פעלים עם סיומת iru כמו miru –לשתות, או kiru – ללבוש.

2. קבוצה שניה – (הקבוצה הנמוכה) פעלים עם סיומת eru כמו taberu –לאכול, או kureru –לתת.

3. קבוצה שלישית - פעלים עם סיומת u (תאור זה הוא קצת מעורפל) בקבוצה זו ישנם פעלים שנראים כשייכים לקבוצות אחרות כמו kaeru – לחזור, (כן אני יודע זה מאוד מבלבל – אך שימו לב: יש שתי תנועות רצופות).

או לאחת משתי הקבוצות הלא רגילות (שלכל אחת יש רק פועל אחד): הקבוצת הsa (הפועל לעשות – suru 為る) וקבוצת הka (הפועל לבוא kuru 来る). (למרות שביפנית מסורתית יש גם את קבוצת na שמכילה את הפועל shinu 死ぬ "למות" ועוד פעלים נדירים שביפנית מודרנית נימצאים בקבוצה הראשונה)

צורות ההטיה השונות שהפעלים מהקבוצות השונות מקבלים בצורות השונות, המוצגים בטבלה הבאה הם הבסיסים של ההטיות

צורה/קבוצה u iru Eru*** sa*** Ka**** שורש (+היראגנה) 使=つか 書=か 見=み 食べ=たべ 為=す 来る=くる פרוש להישתמש לחזור לשתות לאכול לעשות לבוא מגדיר (מילון)* 使う 書く 見る 食べる する 来る תואר השם (סופי) / מחבר ** 使う 書く 見る 食べる する 来る מתמשך 使い 書き 見 食べ し 来=き לא גמור 使わ 書か 見 食べ し/せ/さ 来=こ משוער 使え 書け 見れ 食べれ する 来れ=くれ חיוני/ציווי 使え 書け 見ろ/見よ 食べろ/食べよ しろ/せよ/せい 来い = こい

- טבלה זאת באה להסביר את הבסיס של הטבלה הבאה

• משתמשים בצורה זו כדי למצוא מילה במילון
  • שימו לב שצורת תואר השם זהה לצורת המילון – אך כנאמר מקודם שימושם שונה
    • כפי שאתם רואים יש מספר אפשרויות בפעלי ERU, SA, IRU כשיש מספר אפשרויות שונות להטות את הפועל יש "/" כדי להבדיל בניהם
      • בשורה של הפועל koru למרות שהקנז'י לא משתנה הדרך בה קוראים אותו משתנה

חשבתם שזה הכל?!? אז זהו שלא, להטית הפעלים מצרפים גם תוספות אשר מצביעים על זמן וכוונה: הסבר קל לפני הטבלה: 1. ה・מבדיל בין הבסיס לתוספת. 2. ה――― מראים שצורה זאת לא קיימת לקבוצה הנ"ל

X* חוקי המבנה קבוצת u קבוצת iru קבוצת eru קבוצת sa קבוצת ka פועל (לדוגמה) מגדיר/מילון 書く 見る 食べる する 来る לא עבר מנומס מתמשך+ます 書き・ます 見・ます 食べ・ます し・ます 来・ます עבר לא מנומס מתמשך+た 書い・た 見・た 食べ・た し・た 来・た לא מנומס שלילה לא עבר ציוויי+ない 書か・ない 見・ない 食べ・ない し・ない 来・ない לא מנומס שלילה עבר ציווי+なかった 書か・なかった 見・なかった 食べ・なかった し・なかった 来・なかった שם הפועל (צורת te) מתמשך+て 書い・て 見・て 食べ・て し・て 来・て תנאי משוער+ば 書け・ば 見れ・ば 食べれ・ば すれ・ば 来れ・ば זמני מתמשך+たら 書い・たら 見・たら 食べ・たら す・たら 来・たら רצוני לא גמור+う 書こ・う ――― ――― ――― ――― לא גמור+よう ――― 見・よう 食べ・よう し・よう 来・よう סביל לא גמור+れる 書か・れる ――― ――― さ・れる ――― לא גמור+られる ――― 見・られる 食べ・られる ――― 来・られる גורם לא גמור+せる 書か・せる ――― ――― さ・せる ――― לא גמור+させる ――― 見・させる 食べ・させる ――― 来・させる אפשרי משוער+る 書ける ――― ――― できる** ――― לא גמור+られる ――― 見・られる 食べ・られる ――― 来・られる

• אני חושב שחסרים לי כמה צורות, כמו לא עבר לא מנומס (חיובי), או מנומס שלילי הודה לכם אם תשלימו
  • זהו פועל שונה לגמרי היות שלפועל する (לעשות) אין צורת "אפשרי" ונאלץ להתחלף אם הפועל できる (יכול)

יש גם מקרים בהם יכולים להיווצר סיומות רבות לפעלים כמו לדוגמה, הסיומת המוספת המנומסת musu נחשבת לקבוצת u ומוטעת בהתאם, לדוגמה מצב של משפט גורם – סביל:

僕　は｜姉　に｜納豆　を｜食べさせられた ぼく は｜ あね に｜なっとう を｜たべさせられた אני הוכרחתי לאכול איטריות ע"י אחותי הגדולה

כפי שרואים יש סיומת כפולה וארוכה אך אל תתנו לה להפחיד אתכם כי מרבית הסיומות הכפולות החוקיות לא מוסיפות בלגן דקדוקי.

תוארי השם:

ביפנית ישנם שתי קבוצות עיקריות של תוארי שם ויוצא דופן אחד:

1. תוארים מוחלטים: אשר דומים מאוד לפועלים, בעלי שורשים והטעיות.

2. תוארים שמות עצם: תוארים אלה הם שמות עצם דקדוקיים בעלי מוספיות na או no אשר הופכים אותם לתוארים, ואשר למרות היותם לא נכונים מבחינה תחבירית הם עדיין בשימוש (אני מניח שכך שפות מתפתחות)

3. ויש גם את いい (טוב): תואר יוצא דופן אחד שמתנהג בדיוק כמו תואר מוחלט מלבד זה שיש לו נתייה להישתנות ל よい - 良い (מושלם) מפעם לפעם.

צורה/קבוצה תוארים רגילים יוצא הדופן ii תוארי שמות עצם שורש (+היראגנה) 安　やす い 静か　しずか פרוש זול טוב שתיקה מגדיר (מילון) 安い いい 静かな סופי / מחבר 安い いい 静かだ מתמשך 安く 良く 静かで לא גמור 安かろ 良かろ 静かだろ משוער 安けれ 良けれ 静かなら חיוני/ציווי* 安かれ 良かれ 静かなれ

• צורת הציווי היא נדירה ביותר ביפנית מודרנית.

זה כמובן רק צורת הבסיס שלה כמו עם הפעלים מצרפים את הסיומות של הזמנים, בהתאם לטבלה הבאה:

כמה הסברים לפני הטבלה: 1. חלק מהצורות משמשות כבסיס לצורות אחרות, כדי להקל המספרים מסמנים את הבסיס במקרים אלה בשורות של חוקי המבנה. 2. פעמים רבות התנועה של המבנה מתחברת אם העיצור של הבסיס (או של המבנה הקודם) ועקב כך האות עצמה משתנה (למשל ku בעבר לא מנומס הופך לkatta במקום kuatta) עקב כך לא יכולתי ממש להפריד בין הבסיס למבנה בעזרת ・ כמו שעשיתי בטבלה הקודמת. 3. בגלל שהתואר いい מתנהג בדיוק כמו תואר רגיל (טוב נו, מלבד זה שהוא משתנה למילה אחרת מדי פעם, אך גם את המילה החדשה משנים כמו את התוארים הרגילים.) לכן לא היה צורך להכניס אותו לטבלה.

מס' X חוקי המבנה - א א. תוארים רגילים חוקי מבנה - ב ב. תוארי שמות עצם 1 תואר נבחר מגדיר/מילון 安い מגדיר/מילון 静か 2 לא עבר מנומס פשוט שורש+です 安いです שורש+です 静かです 3 עבר לא מנומס מתמשך+あった 安かった מתמשך+あった 静かだった 4 לא מנומס שלילה לא עבר מתמשך+ない 安くない מתמשך+ない 静かでない 5 לא מנומס שלילה עבר מתמשך+なかった 安くなかった מתמשך+なかった 静かでなかった 6 מנומס שלילי לא עבר 4+です 安くないです מתמשך+(は)ありません 静かで(は)ありません 7 מנומס שלילי עבר 5+です 安くなかったです מתמשך+はありませんでした 静かではありませんでした 5+なかったです 静かではなかったです 8 צורת te מתמשך+て 安くて מתמשך 静かて 9 תנאי משוער+ば 安ければ משוער+ば 静かならば 10 זמני 3+ら 安かったら 3+ら 静かでったら 11 רצוני* לא גמור+う 安かろう לא גמור+う 静かでろう 12 תואר הפועל מתמשך 安く שורש+に 静かに 13 מידה שורש+さ 安さ שורש+さ 静かさ

• היות שמרבית התוארים מציניים מצבים לא רצוניים (לא היתנדבותיים), צורת ההטיעה "הרצונית" מפורשת יותר כ"זה אפשרי/הגיוני".

=תוארי השם גם כבולים ע"י חוקים אקוסטיים במקרים מסוימים

מקשר (da だ)

המקשר だ מתנהג דומה מאוד לפועל או לשם עצם בכול הקשור להטיה.

צורה הירגאנה צורת הגייה (romanji) ההרות תואר השם/מאשר である DE ARU ********* סופי だ です でございます DA DESU DE GOZAIMAS(u) לא רישמי/פשוט מנומס מכובד מתמשך で DE ********* לא גמור では DE WA למרות שמילולית כתוב HA מבטים כWA משוער なら NARA ********* ציווי/חיוני ―――― ―――― לא אפשרי

• שימו לב שאין את הצורות: אפשרי, גורם, או סביל בצורות של המחברים, בדיוק כמו אם שמות העצם.

בדיבור הצורה המתמשכת では לרוב מתכווצת לじゃ. ופעמים רבות היא האופציה היחידה.

הטיית המקשר だ

זמן רמת נימוסים צורת המקשר romanji לא עבר פשוט da מנומס desu מכובד De gozaimasu עבר פשוט datta מנומס desita מכובד De gozaimashita עבר שלילי פשוט De wanai מנומס De wa gozaimasen מכובד לא עבר שלילי פשוט מנומס מכובד תנאי פשוט מנומס מכובד רצוני פשוט מנומס מכובד צורתて ותואר הפועל פשוט מנומס מכובד