כלכלה לאומית/כלים ומוסדות

על מנת להשפיע על הכלכלה יש למדינה מספר כלים:

מסים ורגולציה

כלי זה עובד בשני כיוונים מצד אחד יכולה המדינה להועיל למשק ע"י הקלת רגולציות קיימות שנעשו לצרכים שונים או הפחתת מסים, מצד שני לעיתים מטילות ממשלות שונות מסים ורגולציות שונים המיועדים מעיקרם כדי להשפיע על המשק.

לדוגמה: יש בישראל חוק שנקרא החוק לעידוד השקעות הון החוק פוטר חברות שמדינת ישראל רוצה שיקימו את מפעליהם בארץ ממסים קיימים המוטלים על כל חברה אחרת בארץ על מנת לממן פעילויות שונות של הממשלה.

לעומת זאת יש מכסים שנועדים מעיקרם להשפיע על הכלכלה ולחסום יבוא. מכסי חקלאות הם דוגמה מובהקת שבה בשביל לפתח חקלאות מקומית מטילה הממשלה מכס על יבוא כדי לחסום תחרות.

גם ברגולציה קיימים שני צידי המטבע למשל הoecd הטיל על ישראל לייעל את הרגולציות הקיימות על מנת שישראל תעמוד בסטנדרט של oecd כאשר מדובר ברגולציות שלא נעשו משיקולים כלכליים אלא על מנת למנוע בעיות ותקלות שונות אבל מבלי כוונה הם מקשות על עשיית עסקים בישראל.

מצד שני יש טוענים שבועדות התקנים (ועדות הקובעות תקני בטיחות מוצרים על מנת לאפשר את שיווקם בארץ, לעיתים הועדות גם קובעות תקנים למנוע הונאת צרכנים) של משרד הכלכלה ומשרד החקלאות יש לפעמים רגולציות מכוונות שנתפרו למידותיהם של חברות קיימות ונועדו להפריע ליבוא ויצירת תחרות.

כפיה

כח האכיפה של מדינה גם יכול לשמש אותה כדי להשפיע על הכלכלה הדבר מצוי בעיקר במדינות סוציאליסטיות בהם הממשלה שולטת במשק ובמחירים אבל גם בישראל למשל יש את מועצת הלול, מועצת החלב והפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד.

שימוש נוסף בכח האכיפה הוא האיסור על קרטלים ולעיתים גם פירוק מונופולים נעשה ע"י כח.

משפט

השמירה על זכויות הקניין ומשפט צדק הם בסיס לתפקודה של כלכלה שכן בלעדיהם אין תוקף למסחר ולא אינטרס אישי לייצר. דיני החוזים והמסחר במדינה יכולים גם להשפיע על החלטותיהם של משקיעים.