לאטך/עקרונות

סוגי מסמכים

הדבר הראשון שלאטך רוצה לדעת הוא באיזה מסמך מדובר. ניתן לעשות זאת באמצעות הפקודה \documentclass, אשר צורתה הכללית היא:

\documentclass[options]{class}

כאשר class מציין את סוג המסמך (מאמר, מכתב, מצגת וכו'), ו-options את האפשרויות המותאמות אישית. את האפשרויות השונות יש להפריד עם סימן פסיק (,) לדוגמה:

\documentclass[11pt,twoside,a4paper]{article}

פקודה זו אומרת ללאטך שמדובר במאמר בעל גודל גופן בסיסי של 11pt, ושהמאמר מיועד להיות מודפס דו-צדדית על נייר A4.

להלן טבלה עם סוגי מסמכים.

סוגי מסמכים

article	למאמרים בכתבי-עת מדעיים, הרצאות, דוחות קצרים, תיעוד של תוכנה, הזמנות, ...
proc	סגנון עבור קובץ מאמרים, המבוסס על article.
minimal	סגנון עם הגדרות עיצוב בודדות: גודל נייר וגופן. נועד למטרות debugging.
report	לדוחות ארוכים בעלי מספר פרקים, לספרים קצרים או לתזות.
book	לספרים בגודל מלא.
slides	לשקפים של מצגות (גופן מוגדל).
memoir	מבוסס על book אך גמיש מבחינת עיצוב[1].
letter	לכתיבת מכתבים.

אפשרויות עבור סוגי מסמכים

10pt, 11pt, 12pt	מגדיר את גודל הגופן הבסיסי של המסמך. אם לא מצויין, 10pt הוא ברירת המחדל.
a4paper, letterpaper,...	מגדיר את גודל הנייר. ברירת המחדל היא letterpaper. בהפצות לאטך אירופאיות, ברירת המחדל היא A4. זה גם נכון עבור pdflatex. פרט לנ"ל ניתן להשתמש גם ב- a5paper, b5paper, executivepaper, legalpaper.
fleqn	מציג נוסחאות עם יישור לשמאל במקום למרכז.
leqno	מציג מספור נוסחאות מצד שמאל במקום מצד ימין.
titlepage, notitlepage	מציין אם אחרי כותרת יש להתחיל דף חדש. בברירת המחדל, article אינו עובר לדף חדש, ואילו report ו-book כן עוברים לדף חדש.
onecolumn, twocolumn	מציין אם לארגן את המסמך בעמודה יחידה או בשתי עמודות.
twoside, oneside	מציין אם הפלט מיועד להדפסה דו-צדדית או חד-צדדית. article ו-report הם חד-צדדיים בברירת המחדל, ו-book הוא דו-צדדי. שימו לב כי מדובר בעיצוב הפלט בלבד, ואין כל פקודה המורה למדפסת שלכם להדפיס דו-צדדית.
landscape	מציין אם דרושה בפריסת אנכית.
openright, openany	מציין האם להתחיל פרק חדש בעמוד הימני בלבד או בכל עמוד. אפשרות זו אינה זמינה עבור הסגנון article מכיוון שאינו "מכיר" לפרקים. ברירת המחדל של report היא בכל עמוד, ושל book - בצד ימין בלבד.
draft	מציין גרסת טיוטה. לאטך תסמן ויזואלית על המסמך את המקומות בהם יש בעיות עיצוב.

אם למשל ברצונכם ליצור report בסגנון טיוטה, בגופן בגודל 12 על דף A4, וחד-צדדי, יש לכתוב:

\documentclass[12pt,a4paper,oneside,draft]{report}

חבילות

לעתים תחביר לאטך הבסיסי אינו מספיק. אם ברצונכם להציג גרפיקה, קוד מקור או טקסט צבעוני, יש לשכלל את יכולתיה של לאטך, באמצעות חבילות. התחביר הכללי לטעינת חבילה הוא:

\usepackage[options]{package}

כאשר package הוא שם החבילה ו-options הן אפשרויות להתאמה אישית. ישנן חבילות שמגיעות יחד עם לאטך בעוד שאת חלקן יש להתקין ידנית.

סוגי קבצים

לאטך יוצרת קבצים שונים. להלן פירוט.

סיומות קבצים נפוצות בלאטך

.tex	קובץ המקור של TeX או של לאטך. ניתן להדר אותו עם לאטך.
.sty	חבילת מאקרו של לאטך. ניתן לטעון אותה למסמך שלכם באמצעות פקודת ה-\usepackage.
.dtx	Documented TeX. This is the main distribution format for LaTeX style files. If you process a .dtx file you get documented macro code of the LaTeX package contained in the .dtx file.
.ins	The installer for the files contained in the matching .dtx file. If you download a LaTeX package from the net, you will normally get a .dtx and a .ins file. Run LaTeX on the .ins file to unpack the .dtx file.
.cls	קבצי סגנון המגדירים כיצד נראה המסמך. ניתן לבחור סגנון באמצעות פקודת ה-\documentclass.
.fd	תיאור גופנים (Font description) המעדכנים את לאטך לגבי גופנים חדשים.
.dvi	קיצור של Device Independent File. זהו הפלט הנוצר על ידי הידור קובץ מקור עם פקודת latex. ניתן לצפות בתוכן קבצי DVI עם תוכנה כגון dvips.
.pdf	קיצור של Portable Document Format. זהו הפלט הנוצר על ידי הידור קובץ מקור עם פקודת pdflatex. ניתן לצפות בתוכן קבצי PDF עם כל תוכנה המכירה קבצי PDF.
.log	תיעוד של תהליך ההידור האחרון.
.toc	מאחסן את כל הכותרות לשם יצירת תוכן עניינים (table of contents).
.lof	כמו .toc אך עבור איורים (list of figures).
.lot	בדומה לשניים הקודמים, אך עבור טבלאות (list of tables).
.aux	Another file that transports information from one compiler run to the next. Among other things, the .aux file is used to store information associated with cross-references.
.idx	If your document contains an index. LaTeX stores all the words that go into the index in this file. Process this file with makeindex.
.ind	The processed .idx file, ready for inclusion into your document on the next compile cycle.
.ilg	קבצים המתעדים את מה ש- makeindex ביצע.

עבודה עם מסמכים ארוכים

כאשר מדובר בפרויקטים גדולים, לעתים נוח להפריד את קבצי המקור למספר חלקים. בלאטך יש שלוש פקודות לשם הכללת קובץ חיצוני בהידור.

הפקודה הפשוטה ביותר היא \input:

\input{filename}

כך לאטך כוללת את הקובץ filename.tex בקוד של הקובץ המקורי. במילים אחרות, זוהי מעין פעולת "העתק-הדבק" אוטומטית.

הפקודה \include פותחת דף חדש לפני כל "הדבקה". פקודה זו שימושית כאשר פרקים של ספר מפוצלים לקבצים שונים.

\include{filename}

קבצים ארוכים צורכים זמן הידור רב. לכן ניתן לסמן חלק מפקודות ה-include כהערה כדי לחסוך זמן הידור. שימושי כאשר עבודת הכתיבה מתבצעת על מספר מצומצם של קבצים, כאשר שאר הקבצים לא משתנים:

%\include{filename1}
\include{filename2}
\include{filename3}
%\include{filename4}

לעתים עדיף להשתמש בפקודה ה-\includeonly באזור ה-preamble אשר מפעילה פקודת include על הקבצים המצויינים בלבד. באופן זה ניתן לרכז את כל הייבוא במקום אחד:

\includeonly{filename2,filename3}

שימו לב כי אין להכניס רווחים בין שמות הקבצים והפסיקים.

בחירת שמות קבצים

לעולם אל תיצרו שמות קבצים או תיקיות שמכילים רווחים! למרות שמערכת ההפעלה שלכם בוודאי תומכת בכך, עדיף להמנע. השתמשו בשמות קצרים או ארוכים כרצונכם, אך המנעו מרווחים. ניתן להשתמש באותיות A-Z, a-z, בספרות 0-9 במקף (-), ובנקודה (.).