לטינית/פעלים/עתיד

צורת העתיד בלטינית מקבילה לעתיד הדקדוקי האנגלי הקצר והמתמשך, כמו גם לצורת העתיד המוחלט העברי. המקבילה האנגלית נוצרת על ידי המילית "Will". נתחיל ונאמר את כל תורת העתיד על רגל אחת: העתיד נוצר על ידי הוספת "be" בין השורש וסיומת הגוף. עתה, נסו לעשות זאת על הפועל "Laudare".


יחיד רבים
גוף ראשון Laudabeo Laudabemus
גוף שני Laudabes Laudabetis
גוף שלישי Laudabet Laudabent

אם צורת הנטיה שיצרתם היא זו המופיעה לעיל, אז "! False" (לא מדובר במילה האנגלית אלא במקור הלטיני, נטיה שניה, וקטיבוס יחיד. יש להגות את ה-"e" הסופית), טעות בידיכם! ועתה נלמד את תורת העתיד על הרגל השניה ונציין שה-"e" בסיומת "be" היא רפה (מאוד שכיח בלטינית, השוו להלן, נטיה שלישית בפועל ובשם העצם מסתיימות בה, ואותן תופעות חוזרות על עצמן), ועל כן היא נבלעת בעיצורים ארוכים (כמו ה-"O" של גוף ראשון) ובכל האחרים היא הופכת ל-"i" ורק לפעמים (למעשה, רק בגוף שלישי רבים), ל-"u". כלומר, הנטיה היא:

יחיד רבים
גוף ראשון Laudabo Laudabimus
גוף שני Laudabis Laudabitis
גוף שלישי Laudabit Laudabunt

וזו כל תורת העתיד על שתי רגליים, וכל תורת הנטיה השלישית (בפועל ובשם) על רגל אחת.