לטינית/שם עצם/הטייה שלישית

הקדמה

ישנו פתגם ישן האומר ש"צרות באות בשלשות." ניתן להניח שסטודנטים לומדי לטינית טבעו את המונח הזה כשלמדו את הנטיה השלישית. לכן הנני ואקדים לפרק הזה נחמה פורתא: הנטיה השלישית אינה כה קשה כאשר לומדים אותה כראוי (לכם המשפט) ואפילו אם כן, המעפיל לגבעה, חזקה עליו שיזחל מעלה וירוץ בירידה שאחר כך. אחרי שלוש הנטיות הראשונות, שבהן נמצאות רוב המילים בלטינית, באות שתי נטיות קלות ושוליות יחסית. אם כך, נתחיל ונאמר שבנטיה השלישית קיימים כל הגופים. רגע, לפני שאתם נמלטים מן המסך בבהלה כמו הגאלים אחרי תבוסת ורקינגטוריכס נגד קיסר, הפנימו שבכך הנטיה השלישית דווקא קלה מן הנטיה השניה (עם הסיומת "er" ועם הוקאטיבוס היחיד "e" עבוד נומינטיבוס יחיד "us". נשמע חכם, נכון?) שכן קימת נטיה אחת עבור זכר ונקבה, ונטיה נפרדת עבור סתמי. למה לא נתתי לטבלה לדבר עבורי? משום שהדבר היה קצת קשה (בייחוד בהתחשב באלו שכמעט ברחו כשאמרתי שיש שלושה מינים לנטיה) לרשום טבלה ולא להבריח את כולם כשיראו שבנטיה שלישית, תחת נומינטיבוס יחיד "אין צורת נטייה אחידה". כרגע, אין צורך שתדעו את התצורות השונות והמרובות של הנומינטיבוס בנטיה שלישית. אתם פשוט רואים משהו שהוא, בהגדרתו האקדמית והמדעית המדויקת, "מוזר", אתם פונים לרשומת הגניטיבוס ביחיד, מורידים את הסיומת ולפניכם השורש.

סיומות

אמרנו, שסיומת נומינטיבוס יחיד בנטיה שלישית אינה אחידה. עם זאת, זאת בעצם האות "s", בדרך כלל. כבר ראינו את הסיומת "ts" המתכווצת ל-"s". (אוריאנ[ט]ס, הומאניטא[ט]ס), ואת "c" ו-"g" ביחד עם "s" שמתכווצות ל-"X". (רקס, פאקס). הסיומת "or" עושה פיצול: לפעמים (כמו במילה Labor, Laboris) היא אינה משתנה, והשורש מייצג את הנומינטיבוס, ולפעמים האות "r" נדמית לאות "s" שאחריה (זוכרים את "esse"? אות "r" בין-תנועתית) ונבלעת בתוכה, ובאותו זמן האות "O" הופכת ל-"U", ואז מקבלים "Corpus, Corporis" ו-"Senectus, Senectoris". סיומת אחרת היא "n" שתוקה, שנותרה בצרפתית ובגרמנית.