לשון/ניתוח פעלים/גזרה/נפ"א
גזרת נפ"א פרושה: נחי פה"פ אל"ף. לגזרה זו שייכים אך ורק שבעה שורשים ש-פה"פ שלהם היא האות אל"ף. ה-אל"ף לא תִּשָּׁמע בגזרה זו (בזמן עתיד) והיא מהווה אם קריאה. השורשים הם:
- א.מ.ר
- א.ח.ז
- א.ה.ב
- א.ב.ד
- א.ב.י/ה
- א.כ.ל
- א.פ.י/ה
בקיצור: "מחה בּכף"
אפשרות נוספת:
- א.ח.ז
- א.ה.ב
- א.מ.ר
- א.ב.ה/י
- א.ב.ד
- א.כ.ל
- א.פ.ה/י
בקיצור: "זברה דלה"
אפשרות נוספת:
- א.פ.ה/י
- א.ח.ז
- א.כ.ל
- א.ב.ה/י
- א.מ.ר
- א.ב.ד
- א.ה.ב
בקיצור: "פח כבמבה"
יחוד הגזרה
עריכהייחודה של גזרה זו הוא בעצם הִיותה בעלת נטייה מיוחדת בזמן עתיד בבניין קל. ניקוד אותיות האיתן בשבעת השורשים הללו הוא החולם החסר , כדוגמת:
- גוף מדבר (אני): אֹמַר , אֹחַז , אֹהַב , אֹבַד , אֹבֶה , אֹכַל , אֹפֶה.
- גוף נסתר (הוא): יֹאמר , יֹאחַז , יֹאהַב , יֹאבַד , יֹאבֶה , יֹאכַל , יֹאפֶה.
- א.ב.ה = נפ"א + נלי"ה
- א.פ.ה = נפ"א + נלי"ה
הערות
עריכה- בכל שבעת השורשים הנ"ל, גוף מדבר, האל"ף השורשית נשמטת: היה צריך להיות *אֹאמַר --> אֹמַר.