מבוא לתקשורת מחשבים/תקשורת - מושגים

נעבור כאן על כמה מושגים מתחום התקשורת. בהמשך הספר נכיר מושגים נוספים.

פרוטוקול תקשורת

פרוטוקול תקשורת - דרך מוסכמת וידועה לתקשר.

נניח, לדוגמה, שאתם מעוניינים לשאול אדם אחר מה השעה. השיחה ביניכם עלולה להראות בערך כך:

1. צד א': סליחה, מה השעה?
2. צד ב': שלוש וחצי.
3. צד א': תודה.
4. צד ב': בבקשה.

כבני אדם, תבינו היטב את כוונת הדוברים אליכם גם אם יהיו שינויים, גדולים או קטנים, באופן הניסוח. למשל, אם במקום להגיד "שלוש וחצי" תקבלו את התשובה "השעה היא שלוש וחצי", או "עכשיו משהו כמו שלוש עשרים ותשע" - עדיין יהיה ברור לכם המשפט היטב.

לעומת זאת, כאשר מדובר במחשבים, העניינים מסובכים הרבה יותר. אם מחשב שתוכנת לענות על השאלה "סליחה, מה השעה?" יישאל "מה השעה?", או "אמור לי, מה השעה?" - קרוב לוודאי שהוא לא יבין ובוודאי שלא יענה כפי שהוא אמור לענות.

הבעייה הזו מחריפה כשמדובר בתקשורת מחשבים. המצב הרצוי מבחינתנו הוא שמחשבים מרוחקים יוכלו ל"הבין" זה את זה אפילו אם הם מריצים תוכנות שונות. כדי להגיע למצב זה, הומצאו שפות משותפת - פרוטוקולים. כאשר הפרוטוקול ידוע לשני הצדדים, מחשב אחד יכול לתקשר עם מחשב אחר ללא קושי. למשל: כאשר דפדפן פונה לשרת אינטרנט, הוא יודע להשתמש בפרוטוקול HTTP (עליו נרחיב בהמשך), וכך כל דפדפן יכול לתקשר ללא תקלות עם כל שרת אחר.

כיום קיימים בשוק פרוטוקולים רבים מאוד. חלקם פתוחים ומפורסמים לכל דורש (למשל: HTTP, FTP, SMTP ועוד רבים מאוד), וחלקם סגורים - פרוטוקולים שהמחברים שלהם החליטו שלא לחשוף (למשל: הפרוטוקול בו משתמשת התוכנה Skype). למרבית הפרוטוקולים הפתוחים קיים תקן ומפרט המתאר אותם.

שרת ולקוח

המושגים "שרת" ו"לקוח" עשויים להיות מבלבלים. בספר נשתמש בביטוי "שרת" עבור המחשב שמחכה להתקשרות, ו"לקוח" עבור המחשב שיוזם את התקשורת. הבלבול יכול לנבוע מכך שמחשב אחד יכול להיות גם שרת וגם לקוח בו זמנית. למשל: אם משתמש גולש באינטרנט עם הדפדפן - הוא לקוח. אם באותו זמן הוא מאפשר לגולשים אחרים להוריד ממחשבו קבצים בעזרת תוכנת שיתוף קבצים - הוא שרת. לכן, אין ממש מחשב שהוא "שרת" או "לקוח", והשימוש במושג יהיה בהתאם להקשר עליו נדבר.

הפרק הקודם: הקדמה

תקשורת - מושגים

הפרק הבא: מודל השכבות