ניתוח יצירות ספרותיות/נתן זך/שיר לאוהבים הנבונים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 79.179.115.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של יעל י
שורה 19:
 
===בית ג´ ===
הבית השלישי מתמקד ביחסי בני הזוג והעולם החיצוני הסובב אותם. כאן מתברר מדוע זכו האוהבים בתואר "נבונים". נראה שבני הזוג בחרו לחיות יחד בבית אחד מתוך ניסיון להתגונן מפני סכנות האורבות מבחוץ: "בחוץ קר / ורוח ומצפים בחוץ למטר" – בני הזוג הפכו את ביתם למבצר ובו הם מסתגרים מפני העולם החיצון. לפיכך, הדבקות בין השניים נובעת ממקור של חולשה ולא מתוך כוח. ניתן לשער שאהבתם של בני הזוג דורשת תבונה, משום שהאיומים מבחוץ עלולים לערער אותה. נדרשת אהבה תבונית בעולם חשוך וקר: "מאוחר / ורק קור נושב בעולם". בבית זה חורג המשורר מעמדתו כמתבונן מהצד המתאר את חיי הזוג בגוף שלישי (הם), לטובת התערבות ישירה בנעשה המבוטאת בגוף שני (אתם), תוך שהוא נותן להם הוראות כיצד עליהם לנהוג. תחושת הבהילות והמעורבות של הדובר מקבלת ביטוי בהחלטתו להקביל את מצב האוהבים למצבו של המשורר: "וגם המשורר / ממצוקה, לא משפע הוא שר." – בכך יש משום הסחת הדעת למשמעות ארס-פואטית (התייחסות השיר לשירה עצמה), לפיה זהים הם בני הזוג והמשורר בניסיונם הנואש להתמודד עם משברי הקיום בעולם הזה. לכן העצה המסיימת את השיר נעדרת כל אירוניה: "הישארו חבוקים." – במובן זה, שבמציאות חיינו, אין להסתפק באהבה חופשית ונטולת מחשבה. ראוי לו לאדם לנהוג בתבונה גם כאשר מדובר באהבה – זאת כדי לשרוד בעולם קר ומנוכר שכזה.
 
==אמצעים אומנותיים==
כל הזכויות שמורות לבנצי
===כותרת השיר===
הכותרת בעלת מהות אוקסימורונית. (אוקסימורון = צירוף מלים הטומן בחובו ניגוד). הכותרת יוצרת מתח בין המושגים: "אהבה" ו- "תבונה" ובכך מעוררת דיון מעניין במהות מערכת היחסים המתוארת בשיר.
 
הכותרת מושכת תשומת לב בשל הניגוד העקרוני המופיע בה. הצירוף של המלים "אוהבים" ו- "נבונים", יוצר רושם אירוני באשר למהות היחסים בין בני הזוג. המושגים: "אהבה" ו- "תבונה" נתפשים כמעט כהפכים, שכן האהבה – מקורה ברגש, ואילו התבונה מקורה בשכל. באהבה יש מן הספונטניות חסרת השליטה וכנות נטולת אינטרסים תועלתיים, בעוד שהתבונה מכתיבה תכנון, חישובי תועלת, היגיון וגבולות. הצירוף של שני המושגים הללו מעורר תמיהה באשר לכוונות המשורר.
 
ו
===אירוניה===
האירוניה נוצרת כאשר לאמירה מסוימת יש שתי משמעויות מנוגדות או הפוכות. המשמעות הגלויה מטעה ומכסה על המשמעות הנכונה ההפוכה. בקריאה ראשונה נראה שמדובר בשיר הלל (מעין המנון) לזוג האוהבים, אך בהתבוננות מעמיקה מתברר שתבונתם של האוהבים היא גם חולשתם. מדובר בתבונה מאולצת עקב הרצון לשמר את האהבה בתנאי קיום המאיימים עליה.