משתמש:The duke/מבוא לתכנות של קבוצת בטא: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 97:
* שורה 2 ריקה וכל תפקידה הוא להפריד בין חלקי הקוד. הקומפיילר מתעלם ממנה וכל תפקידה הוא להפוך את הקוד לקריא יותר.
* בשורה 3 אנו מצהירים על תחילתו של החלק הראשי של התוכנית שלנו - הפונקציה main.
* שורה 4 היא פקודת הדפסה של המשפט "Hello World" על המסך. הסימון n\ מורה למחשב לעבור לשורה הבאה. שימו לב לסימן ה - ''';''' שמופיע בסוף הפקודה. נקודה-פסיק ([http://en.wikipedia.org/wiki/Semicolon semicolon]) הוא סימון שמופיע בסוף כל פקודה לביצוע ב- C. סימן זה מאפשר לקומפיילר להבחין ולהפריד בין פקודות.
* שורה 5 מורה על סיום main ויציאה מהתוכנית - חזרה למערכת ההפעלה.
* שורה 6 סוגרת את "בלוק" הקוד של - main. התוכן שנמצא בין סוגריים מסולסלים - {...} מהווה קטע קוד בעל משמעות מסויימת. המשמעות נגזרתמושפעת מההקשר, כלומר הקודמהקוד ש"עוטף" את הבלוק. שוב,במהלך דוגמאותהלימוד נוספותיופיעו דוגמאות יבהירושיבהירו את הרעיוןהכוונה.
 
'''אינדנטציה:''' כפי שבוודאי שמתם לב, שורות 4 ו 5 מוזזות לצד ימין. הזזה זו איננה נדרשת ע"י כללי השפה אבל היא עוזרת לאדם שקורא את הקוד להבין את המבנה הלוגי שלו. השם העברי לפעולה זו נקרא '''הזחה''' ובלועזית '''indentation''' (או אינדנטציה). בהירות הקוד כל כך חשובה שאינדנטציה הפכה למוסכמה בקרב אנשי המקצוע ולא מקובל לכתוב קוד שאינו מוזח.
 
{{הארה|נהוג לבצע הזחה באמצעות התו Tab. אבל יש גם עורכי טקסט שמעדיפים לעשות זאת באמצעות התו רווח. בבטא נשתמש בטאבים.}}
 
קיימים עורכי טקסט שיודעים לבצע אינדנטציה באופן אוטומטי מתוך פיענוח שפת התכנות הספציפית שבה כותבים.
 
הסיבה ששורות 4 ו 5 מוזזות היא ששורות אלה מהוות את התוכן של main - נהוג לומר שהן "בתוך" main. בכל פעם שקבוצת פקודות מסויימת מהווה חלק מוגדר בקוד, נזיח אותה ימינה בייחסביחס לקוד העוטף. הדברים יהיו מובנים יותר אחרי שנראה דוגמאותבהמשך נוספותהלימוד.
 
'''צבעים:''' שיטה נוספת להגביר את קריאות הקוד היא שימוש בצבעים. עורכי טקסט מודרניים יודעים לצבוע בעצמם חלקים שונים בקוד לפי המשמעות התחבירית שלהם. לדוגמה, מספרים יצבעו בצבע אחד, מילים שמורות בצבע אחר וכו'. אין מוסכמה מקובלת לגבי אופן הצביעה. גם הקוד בויקי הזה נצבע אוטומטית לפי שיטת צביעה שהוגדרה עבורו.