אירופה בעת החדשה המוקדמת/מרטין לותר וראשית הרפורמציה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 132.64.30.201 (שיחה) לעריכה האחרונה של Tslil
ביטול גרסה 106525 של יעל י (שיחה) שכתוב
שורה 1:
=הקדמה=
בשיעור הקודם למדנו כי תקופת הרנסנס היהנפץ נחלתם שלבקרב קבוצה קטנהאליטית הגברית,גברית עירוניתקטנה שלבעיר אירופה. במידהבניגוד היפוכולזאת, שלהיום מהנדון שנדבר היום,על הרפורמציה הלוטרניתהלותרנית וראשית הפונסטטית,הרפורמציה מדוברהפרוטסטנטית. בתנועתתנועות המונים, שלמרותשעל אף שראשיתה הוא בעיר, מצליחההן לשנותמצליחות בצורהלשנות דרמטיתבדרמטיות ובמהירות את פניה של אירופה. בין כמחצית אירופה המערבית, בתוך פרק זמןשל ש 50חמישים שנה, הכמורה המסורתית מאבדת את המשמעותכוחה הדתיתהדתי שלה,על כמחצית מהאוכלוסייה של אירופה המערבית. מנזרים נסגרים, נזרים-נזרותנזירות מחויבים כנגד רצונם להינשא, אנשים מתחילים להתפלל בשפות המדבורתהמדוברות – הווקולנריות, אחוז יודעי קרוא וכתוב גדל ופני המשפחה בעל-אישה משתנהמשתנים. מעל הכל היחסים בין המאמנים הנוצרים לאל משתנים. על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הביניים. במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית.
בשיעור העקרונות תיאולוגיים של המאה ה-16 ובעקבותיהם הנצרות המערבית בין נצרות קתוליות לנצרות אחרות : פרוט נסיות לותרניזם ואנגליזם, קלוויניזם וכתות אחרות שאותן נכיר במהלך השיעורים הבאים.
 
=משברי הנצרות בשלהי ימי הביניים=
בשיעור הקודם למדנו כי תקופת הרנסנס היה נחלתם של קבוצה קטנה הגברית, עירונית של אירופה. במידה היפוכו של מה שנדבר היום, הרפורמציה הלוטרנית וראשית הפונסטטית, מדובר בתנועת המונים שלמרות שראשיתה בעיר מצליחה לשנות בצורה דרמטית ובמהירות את פניה של אירופה. בין כמחצית אירופה המערבית, בתוך פרק זמן ש 50 שנה הכמורה המסורתית מאבדת את המשמעות הדתית שלה, מנזרים נסגרים, נזרים-נזרות מחויבים כנגד רצונם להינשא, אנשים מתחילים להתפלל בשפות המדבורת – הווקולנריות, אחוז יודעי קרוא וכתוב גדל ופני המשפחה בעל-אישה משתנה. מעל הכל היחסים בין המאמנים הנוצרים לאל משתנים.
==הכריזמה הגדולה (שלהי המאה ה-15)==
# כבר"גלות בבל של הכנסייה" - בשנת 1305 בעקבות יריבות בין משפחות ברומא, האפיפיור נאלץ לברוח, מוצאומוצא מסתור באביניורבאביניון (Avignon) ומקים את הבירוקרטיההביורוקרטיה והחצר שלו מחדש בעיר. אביניור (Avignon)אביניון שייכת לאפיפיור אבל נמצאת בטרטוריה של צרפת. מתחילהאפיפיור תקופהיישאר חדשהבצרפת הנקראת "גלות בבל של הכסיה", אפיפיורות אביניור, שנמשכת לאורך 70כשבעים שנה, 13051309-1378.
# כשגלותתום בבלהגלות מסתיימת,- האפיפיור אורבן ה-6אורבנוס השישי מחזירהחזיר את האפיפיורות לרומא, אולם, קרדינלים (בחריבכירי הכנסייה) מתנגדיםהתנגדו לחזרה אל רומא. ולכןלכן, בוחריםאלו בחרו לעצמם אפיפיור חדש שממשיךשימשיך להתגורר באביניורבאביניון.
# תקופת "הסיכזמה הגדולה" (1378-1417) – התוצאה מהחלטת הקרדינלים היא שלמשך התקופה יש שני אפיפיוראפיפיורים, שמכריזיםאשר שהשניכל הואאחד מבניהם הכריז על אנטיהשני כאנטי-אפיפיור, מין, ארדיקן ואינם מכירים בסמכותו. בשלב מסוים מתקיימתהתקיימה ועידתועידה כנסיהכנסייתית על מנת להחליט מי מבין שני האפיפיורים הוא הנכון. היא נכשלת, ובוחרתובמקום אפיפיורבחרה באפיפיור שלישי. האפיפיור של תקופה זו חלש מאוד ונתון למניפולציות של שלטים חילונים וכן, משרת האפיפיור תלויה הן בקיסר הרומאי הקדושה והן מחסות מלכי צרפת, אשר משנים אותו על פי אינטרס האישי.
 
לכן לאורך תקופה זו האפיפיורות חלשה מאוד ונתונה למניפולציות של שלטים חילונים. כך מצד אחד האפיפיור תלויה הן בקיסר רומא והן בחסותו של מלכי צרפת. אלו כופפים את האפיפיור על פי מניעיהם האישים.
על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הבניינים, במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית :
 
=הכיזמה=מי הגדולההגוף המכריע בנושאים תאולוגיים (שלהי המאה ה-15)?==
במקביל, מתקיים ריב בכנסייה הגדולה, מה היא הסמכות העליונה בה, אשר לה ורק לה נתונה הזכות לפסוק בנושאים דתיים חשובים. מצד אחד עומד האפיפיור הטוען כי הוא שליחו של בכיר השליחים פטרוס. מצד שני, עומד גוף של בכירי הכנסייה (קרדינלים, בישופים, אבות מנזרים) הטוענים כי הם ממשיכי הועידה כנסייתית הראשונה, שהתקיימה במאות המאה הרביעית והחמישית וקבעו בנושא דת עוד לפני האפיפיורות.
# כבר בשנת 1305 בעקבות יריבות בין משפחות ברומא, האפיפיור נאלץ לברוח, מוצא מסתור באביניור (Avignon) ומקים את הבירוקרטיה והחצר שלו מחדש בעיר. אביניור (Avignon) שייכת לאפיפיור אבל נמצאת בטרטוריה של צרפת. מתחיל תקופה חדשה הנקראת "גלות בבל של הכסיה", אפיפיורות אביניור, שנמשכת לאורך 70 שנה, 1305-1378.
# כשגלות בבל מסתיימת, האפיפיור אורבן ה-6 מחזיר את האפיפיורות לרומא, אולם, קרדינלים (בחרי הכנסייה) מתנגדים לחזרה אל רומא ולכן, בוחרים לעצמם אפיפיור חדש שממשיך להתגורר באביניור.
# תקופת "הסיכזמה הגדולה" (1378-1417)– התוצאה מהחלטת הקרדינלים היא שלמשך התקופה יש שני אפיפיור שמכריזים שהשני הוא אנטי-אפיפיור, מין, ארדיקן ואינם מכירים בסמכותו. בשלב מסוים מתקיימת ועידת כנסיה על מנת להחליט מי מבין שני האפיפיורים הוא הנכון. היא נכשלת, ובוחרת אפיפיור שלישי. האפיפיור של תקופה זו חלש מאוד ונתון למניפולציות של שלטים חילונים וכן, משרת האפיפיור תלויה הן בקיסר הרומאי הקדושה והן מחסות מלכי צרפת, אשר משנים אותו על פי אינטרס האישי.
 
==='''ועידת קונסטנץ (Constance) ===
=מי הגוף המכריע בנושאים תיאולוגיים (שלהי המאה ה-15)?=
בשנת 1418 התקיימה ועידת קונסטנץ בעיר קונסטנץ. הועידה הגיעה להחלטה סופית בנוגע לאפיפיורים אולם לביתנים, עד כה כוחו ויוקרתו של האפיפיור ושל הכנסייה נפגעו קשות. אנשי הכנסייה עצמם מפנים אצבע מאשימה כנגדה וטענו שפוליטיזציה הובילו להשחתה של המנגנונים הכנסייתיים, מנגנונים שהגיעו למצב חסר תקדים.
במקביל, מתקיים ריב בכנסייה הגדולה מהי הסמכות העליונה שלה ורק לה נתונה הזכות לפסוק בנושאים דתיים חשובים, מצד אחד המגה אפיפיור שאומר שהוא שליחו של בכיר השליחים אטרוס ורק לי קיימת הזכות לפסוק בנושאים תיאולוגיים שונים.
 
באופן כזה גברו כוחות המאמנים אשר חיפשו קשר ישיר עם האלוהות למשל באמצעות תרגילים רוחניים ומדיטציות ופחות באמצעות הטקסים הדתיים המסורתיים של הנצרות. ספרות ענפה של ספרים בשפות ווקולרניות התפתחה לשימוש המאמנים. אלו נפגשו ושמעו הקראות בקול של תפילות, תחינות, גרסאות מעובדות של סיפורי הברית הישנה והחדשה. חלק שולי מאותן תנועות רוחניות, רדיקליים יצאו כנגד המוסד הכנסייתי. אלו טענו שהכנסייה ברומא עוותה את מסרי ישו, כנסייה מושחתת והאפיפיור איננו אלא הזונה הגדולה מבבל, סוג של דמות מיתולוגית נוצרית ששמשה לסמן את קץ העולם ואחרית הימים כתוצאה מריבוי חטאים של המין האנושי.
מצד שני, עומד גוף של בחירי הכנסייה (קרדינלים, בישופים, אבות מנזרים) אנחנו ועידת כנסיה כשהיא מתקיימת באופן מסודר ומתנהלת על פי מסורת מסודרת אנחנו הממשיכים של ועידות הכנסייה ה-1 של הנצרות שהתקיימו במאות המאה ה-4 וה-5 שקבעו את הדת עוד לפני שהייתה בכלל במידה של אפיפיור. ולכן, מקור הסמכות בכנסייה צריך להיות ועידות כנסיה ולא האפיפיור ולכן מקור הכנסייה צריך להיות ועידות כנסיה ולא אפיפיור. חלק ניכר מהמשאבים של האפיפיורות מופנים כנגד התעצמות של התנועה הקולסירית (בלטינית, וקולסיום=ועידת כנסיה). התנועה טוענת שהגוף החשוב ביותר להכריע הכרעות בנושאים תיאולוגיים הם ועידות.
 
בראשית המאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית. האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות נעלם.
ב-1418 מקיימת '''ועידת קונסטנץ (Constance),''' ועידה כנסייה נוספת בעיר קונסטנס, דרום גרמניה צפון שוויץ, הועידה מסתיימת את תקופת הכריזמה הגדול אבל בניתים היוקרה של האפיפיור והכנסייה נפגעה מאוד. אנשי כנסיה עצמה טוענים שפוליטיזציה וההשחתה של המנגנונים הכנסייתיים הגיעו למצב חסר תקדים ותקנה. מה שמוביל להתפתחות משמעותית מאוד של מאמנים נוצרים שנשרים במסגרת הכנסייה אבל מחפשים קשר ישיר יותר עם האלוהות המתווכת, למשל, על ידי תרגילים רוחניים ומדיטציות ופחות על ידי הטקסים הדתיים המסורתיים של הנצרות. מתפתחת ספרות ענפה מאד של ספרים בשפות ווקולרניות לשימוש מאמנים יודעי קרוא וכתוב ונפגשים, שומעים הקראות בקול של תפילות, תחינות, גרסאות מעובדות של סיפורי הברית הישנה והחדשה. כשחלקם מאחדות אנשים שחלקם כנסיה ומאמינים "חילונים" (מי שאינם בעלי תפקידי כנסיה). חלק בשוליים של התנועות הרוחניות הללו מטיפים רדיקאלים (קיצונים) שטוענים שהכנסייה ברומא מעוות את הממסרים של ישו, שהיא מושחתת והאפיפיור איננו אלא הזונה הגדולה מבלל, סוג של דמות מיתולוגית נוצרית שמשמשת סמן לקץ העולם ואחרית הימים כתוצאה מריבוי חטאים של המין האנושי.
 
==שטרות מחילה==
בראשיתהרוב המאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית (), האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות (אפיפיור אחד ברומא, שלטון יחיד, יש לו ארכאיה מסודרת המאפשר לו לסדר מרומא על חיי כ אנשי המערב ומזח אירופה) נעלם. רוב מוחלטהמוחלט של האפיפיורים הם בני משפחות אצולה איטלקיות, אנשי רנסנס, בעיקר מרומא ופרנצהופירנצה. שמביאםהם עתם,הביאו כשמגיעים לרומא מביאעמם את אורח החיים שלהם, הפאר ותרבות הרנסנס,. הםאלו מתחריםהתחרו בבניית ארמונות, כנסיות ומנהליםונהלו את מדינת האפיפיור כמדינה טרטוריה עם צבא, שלטון, גביית מסים, צי ועוד. הם עסוקיםעסקו באופן שיטיתי בהעברת רכוש והון מבעלות הכנסייה לבעלות המשפחות הפרטיות שלהם. חלק ניכר מהם מנהליםניהלו אורח חיים חילוני לחלוטין, יש להם פילגשות, ממזרים וכו'. כיוון שעליהם לדאוג לצרכים הכלכלים של סביבתם, לצורך בנית רומא ומימון הביוקרטיה שלהם, הם נזקקים ליותר ויותר כסף. הדרך להשיג יותר כסף היא באמצעות גביית כסף או לאסולאסוף אותו מהמאמינים. אחד מנגנוני ההתעשרות (/מיסים) של הכנסייה זההיה הרחבתבזכות עצומהההרחבה של נושא ה'''אינדולגנציות''' (Indulgentiae=שטרות מחילה) שהופכים למנגנון הכספים היעיל ביותר של הכנסייה.
 
===שבעת הסקרמנטים (Sacrament)===
בראשית המאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית (), האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות (אפיפיור אחד ברומא, שלטון יחיד, יש לו ארכאיה מסודרת המאפשר לו לסדר מרומא על חיי כ אנשי המערב ומזח אירופה) נעלם. רוב מוחלט של האפיפיורים הם בני משפחות אצולה איטלקיות, אנשי רנסנס, בעיקר מרומא ופרנצה שמביאם עתם, כשמגיעים לרומא מביא את אורח החיים, הפאר ותרבות הרנסנס, הם מתחרים בבניית ארמונות, כנסיות ומנהלים את מדינת האפיפיור כמדינה טרטוריה עם צבא, שלטון, גביית מסים, צי ועוד. הם עסוקים באופן שיטיתי בהעברת רכוש והון מבעלות הכנסייה לבעלות המשפחות הפרטיות שלהם. חלק ניכר מהם מנהלים אורח חיים חילוני לחלוטין, יש להם פילגשות, ממזרים. כיוון שעליהם לדאוג לצרכים הכלכלים של סביבתם, לצורך בנית רומא ומימון הביוקרטיה שלהם, הם נזקקים ליותר ויותר כסף. הדרך להשיג יותר כסף היא באמצעות גביית כסף או לאסו אותו מהמאמינים. אחד מנגנוני ההתעשרות (/מיסים) של הכנסייה זה הרחבת עצומה של אינדולגנציות (Indulgentiae=שטרות מחילה) שהופכים למנגנון הכספים היעיל ביותר של הכנסייה.
 
=שבעת הסקרמנטים (Sacrament)=
בכדי להבין מה הוא שטר המחילה, עלינו להבין מה זה סקרמנט המחילה ולכן נבין מהו סקמנט -
סקרמנטים הם מילולית סודות, מסתורין – הכנסייה המערבית (ובהמשך הקתולית) מכירים ב-7 סקרמנטים. בכל אחד מהסקרמנט ים מעובר החסד האל דרך הכומר למאמינים, סוג של צינור דרכו עובר חסד. שבע הסקרמנטים (רשום בדף המעקב), חלקם מעבר (מאישות אחת אחרת):