|
=הקדמה=
בשיעור העקרונות תיאולוגיים של המאה ה-16 ובעקבותיהם הנצרות המערבית בין נצרות קתוליות לנצרות אחרות : פרוט נסיות לותרניזם ואנגליזם, קלוויניזם וכתות אחרות שאותן נכיר במהלך השיעורים הבאים.
בשיעור הקודם למדנו כי הרנסנס נפץ בקרב קבוצה אליטית גברית קטנה בעיר אירופה. בניגוד לזאת, היום נדון על הרפורמציה הלותרנית וראשית הרפורמציה הפרוטסטנטית. תנועות המונים, שעל אף שראשיתה הוא בעיר, הן מצליחות לשנות בדרמטיות ובמהירות את פניה של אירופה. בתוך פרק של חמישים שנה, הכמורה המסורתית מאבדת את כוחה הדתי על כמחצית מהאוכלוסייה של אירופה המערבית. מנזרים נסגרים, נזרים-נזירות מחויבים כנגד רצונם להינשא, אנשים מתחילים להתפלל בשפות המדוברות – הווקולנריות, אחוז יודעי קרוא וכתוב גדל ופני המשפחה בעל-אישה משתנים. מעל הכל היחסים בין המאמנים הנוצרים לאל משתנים. על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הביניים. במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית. ▼
▲בשיעור הקודם למדנו כי תקופת הרנסנס נפץהיה בקרבנחלתם של קבוצה אליטיתקטנה גבריתהגברית, קטנהעירונית בעירשל אירופה. בניגודבמידה לזאת,היפוכו היוםשל נדוןמה עלשנדבר היום, הרפורמציה הלותרניתהלוטרנית וראשית הרפורמציההפונסטטית, הפרוטסטנטית.מדובר תנועותבתנועת המונים , שעל אףשלמרות שראשיתה הוא בעיר , הןמצליחה מצליחותלשנות לשנותבצורה בדרמטיותדרמטית ובמהירות את פניה של אירופה. בין כמחצית אירופה המערבית, בתוך פרק שלזמן חמישיםש 50 שנה , הכמורה המסורתית מאבדת את כוחההמשמעות הדתיהדתית על כמחצית מהאוכלוסייה של אירופה המערבית.שלה, מנזרים נסגרים, נזרים- נזירותנזרות מחויבים כנגד רצונם להינשא, אנשים מתחילים להתפלל בשפות המדוברותהמדבורת – הווקולנריות, אחוז יודעי קרוא וכתוב גדל ופני המשפחה בעל-אישה משתניםמשתנה. מעל הכל היחסים בין המאמנים הנוצרים לאל משתנים. על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הביניים. במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית.
=משברי הנצרות בשלהי ימי הביניים=
==הכריזמה הגדולה (שלהי המאה ה-15)==
# "גלות בבל של הכנסייה" - בשנת 1305 בעקבות יריבות בין משפחות ברומא, האפיפיור נאלץ לברוח ומוצא מסתור באביניון (Avignon) ומקים את הביורוקרטיה והחצר שלו מחדש בעיר. אביניון שייכת לאפיפיור אבל נמצאת בטרטוריה של צרפת. האפיפיור יישאר בצרפת כשבעים שנה, 1309-1378. ▼# תום הגלות - האפיפיור אורבנוס השישי החזיר את האפיפיורות לרומא אולם קרדינלים (בכירי הכנסייה) התנגדו לחזרה אל רומא. לכן, אלו בחרו לעצמם אפיפיור חדש שימשיך להתגורר באביניון. ▼# תקופת "הסיכזמה הגדולה" (1378-1417) – התוצאה מהחלטת הקרדינלים היא שלמשך התקופה יש שני אפיפיורים, אשר כל אחד מבניהם הכריז על השני כאנטי-אפיפיור, ואינם מכירים בסמכותו. בשלב מסוים התקיימה ועידה כנסייתית על מנת להחליט מי מבין שני האפיפיורים הוא הנכון. היא נכשלת ובמקום בחרה באפיפיור שלישי. ▼
על מנת להבין את הרפורמציה עלינו להבין את הנצרות בשלהי ימי הבניינים, במאות ה-15 וה-16 הנצרות המערבית סובלת ממספר משברים בו זמנית :
לכן לאורך תקופה זו האפיפיורות חלשה מאוד ונתונה למניפולציות של שלטים חילונים. כך מצד אחד האפיפיור תלויה הן בקיסר רומא והן בחסותו של מלכי צרפת. אלו כופפים את האפיפיור על פי מניעיהם האישים.
==מיהכיזמה הגוף המכריע בנושאים תאולוגייםהגדולה (שלהי המאה ה-15)?==
▲# "גלות בבל של הכנסייה" -כבר בשנת 1305 בעקבות יריבות בין משפחות ברומא, האפיפיור נאלץ לברוח , ומוצאמוצא מסתור באביניוןבאביניור (Avignon) ומקים את הביורוקרטיההבירוקרטיה והחצר שלו מחדש בעיר. אביניוןאביניור (Avignon) שייכת לאפיפיור אבל נמצאת בטרטוריה של צרפת. האפיפיורמתחיל יישארתקופה בצרפתחדשה כשבעיםהנקראת "גלות בבל של הכסיה", אפיפיורות אביניור, שנמשכת לאורך 70 שנה, 13091305-1378.
במקביל, מתקיים ריב בכנסייה הגדולה, מה היא הסמכות העליונה בה, אשר לה ורק לה נתונה הזכות לפסוק בנושאים דתיים חשובים. מצד אחד עומד האפיפיור הטוען כי הוא שליחו של בכיר השליחים פטרוס. מצד שני, עומד גוף של בכירי הכנסייה (קרדינלים, בישופים, אבות מנזרים) הטוענים כי הם ממשיכי הועידה כנסייתית הראשונה, שהתקיימה במאות המאה הרביעית והחמישית וקבעו בנושא דת עוד לפני האפיפיורות.
▲# תוםכשגלות הגלותבבל -מסתיימת, האפיפיור אורבן אורבנוס השישיה-6 החזירמחזיר את האפיפיורות לרומא , אולם , קרדינלים ( בכיריבחרי הכנסייה) התנגדומתנגדים לחזרה אל רומא . לכןולכן, אלו בחרובוחרים לעצמם אפיפיור חדש שימשיךשממשיך להתגורר באביניוןבאביניור.
▲# תקופת "הסיכזמה הגדולה" (1378-1417) – התוצאה מהחלטת הקרדינלים היא שלמשך התקופה יש שני אפיפיורים,אפיפיור אשרשמכריזים כלשהשני אחד מבניהם הכריז עלהוא השני כאנטיאנטי-אפיפיור, מין, ארדיקן ואינם מכירים בסמכותו. בשלב מסוים התקיימהמתקיימת ועידהועידת כנסייתיתכנסיה על מנת להחליט מי מבין שני האפיפיורים הוא הנכון. היא נכשלת , ובמקוםובוחרת בחרה באפיפיוראפיפיור שלישי . האפיפיור של תקופה זו חלש מאוד ונתון למניפולציות של שלטים חילונים וכן, משרת האפיפיור תלויה הן בקיסר הרומאי הקדושה והן מחסות מלכי צרפת, אשר משנים אותו על פי אינטרס האישי.
=מי הגוף המכריע בנושאים תיאולוגיים (שלהי המאה ה-15)?=
==='''ועידת קונסטנץ (Constance) ===
במקביל, מתקיים ריב בכנסייה הגדולה מהי הסמכות העליונה שלה ורק לה נתונה הזכות לפסוק בנושאים דתיים חשובים, מצד אחד המגה אפיפיור שאומר שהוא שליחו של בכיר השליחים אטרוס ורק לי קיימת הזכות לפסוק בנושאים תיאולוגיים שונים.
בשנת 1418 התקיימה ועידת קונסטנץ בעיר קונסטנץ. הועידה הגיעה להחלטה סופית בנוגע לאפיפיורים אולם לביתנים, עד כה כוחו ויוקרתו של האפיפיור ושל הכנסייה נפגעו קשות. אנשי הכנסייה עצמם מפנים אצבע מאשימה כנגדה וטענו שפוליטיזציה הובילו להשחתה של המנגנונים הכנסייתיים, מנגנונים שהגיעו למצב חסר תקדים.
מצד שני, עומד גוף של בחירי הכנסייה (קרדינלים, בישופים, אבות מנזרים) אנחנו ועידת כנסיה כשהיא מתקיימת באופן מסודר ומתנהלת על פי מסורת מסודרת אנחנו הממשיכים של ועידות הכנסייה ה-1 של הנצרות שהתקיימו במאות המאה ה-4 וה-5 שקבעו את הדת עוד לפני שהייתה בכלל במידה של אפיפיור. ולכן, מקור הסמכות בכנסייה צריך להיות ועידות כנסיה ולא האפיפיור ולכן מקור הכנסייה צריך להיות ועידות כנסיה ולא אפיפיור. חלק ניכר מהמשאבים של האפיפיורות מופנים כנגד התעצמות של התנועה הקולסירית (בלטינית, וקולסיום=ועידת כנסיה). התנועה טוענת שהגוף החשוב ביותר להכריע הכרעות בנושאים תיאולוגיים הם ועידות.
באופן כזה גברו כוחות המאמנים אשר חיפשו קשר ישיר עם האלוהות למשל באמצעות תרגילים רוחניים ומדיטציות ופחות באמצעות הטקסים הדתיים המסורתיים של הנצרות. ספרות ענפה של ספרים בשפות ווקולרניות התפתחה לשימוש המאמנים. אלו נפגשו ושמעו הקראות בקול של תפילות, תחינות, גרסאות מעובדות של סיפורי הברית הישנה והחדשה. חלק שולי מאותן תנועות רוחניות, רדיקליים יצאו כנגד המוסד הכנסייתי. אלו טענו שהכנסייה ברומא עוותה את מסרי ישו, כנסייה מושחתת והאפיפיור איננו אלא הזונה הגדולה מבבל, סוג של דמות מיתולוגית נוצרית ששמשה לסמן את קץ העולם ואחרית הימים כתוצאה מריבוי חטאים של המין האנושי.
ב-1418 מקיימת '''ועידת קונסטנץ (Constance),''' ועידה כנסייה נוספת בעיר קונסטנס, דרום גרמניה צפון שוויץ, הועידה מסתיימת את תקופת הכריזמה הגדול אבל בניתים היוקרה של האפיפיור והכנסייה נפגעה מאוד. אנשי כנסיה עצמה טוענים שפוליטיזציה וההשחתה של המנגנונים הכנסייתיים הגיעו למצב חסר תקדים ותקנה. מה שמוביל להתפתחות משמעותית מאוד של מאמנים נוצרים שנשרים במסגרת הכנסייה אבל מחפשים קשר ישיר יותר עם האלוהות המתווכת, למשל, על ידי תרגילים רוחניים ומדיטציות ופחות על ידי הטקסים הדתיים המסורתיים של הנצרות. מתפתחת ספרות ענפה מאד של ספרים בשפות ווקולרניות לשימוש מאמנים יודעי קרוא וכתוב ונפגשים, שומעים הקראות בקול של תפילות, תחינות, גרסאות מעובדות של סיפורי הברית הישנה והחדשה. כשחלקם מאחדות אנשים שחלקם כנסיה ומאמינים "חילונים" (מי שאינם בעלי תפקידי כנסיה). חלק בשוליים של התנועות הרוחניות הללו מטיפים רדיקאלים (קיצונים) שטוענים שהכנסייה ברומא מעוות את הממסרים של ישו, שהיא מושחתת והאפיפיור איננו אלא הזונה הגדולה מבלל, סוג של דמות מיתולוגית נוצרית שמשמשת סמן לקץ העולם ואחרית הימים כתוצאה מריבוי חטאים של המין האנושי.
בראשית המאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית. האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות נעלם.
==שטרות מחילה==
הרוב המוחלט של האפיפיורים הם בני משפחות אצולה איטלקיות, אנשי רנסנס, בעיקר מרומא ופירנצה. הם הביאו עמם את אורח החיים שלהם, הפאר ותרבות הרנסנס. אלו התחרו בבניית ארמונות, כנסיות ונהלו את מדינת האפיפיור כמדינה טרטוריה עם צבא, שלטון, גביית מסים, צי ועוד. הם עסקו באופן שיטיתי בהעברת רכוש והון מבעלות הכנסייה לבעלות המשפחות הפרטיות שלהם. חלק ניכר מהם ניהלו אורח חיים חילוני לחלוטין, יש להם פילגשות, ממזרים וכו'. כיוון שעליהם לדאוג לצרכים הכלכלים של סביבתם, לצורך בנית רומא ומימון הביוקרטיה שלהם, הם נזקקים ליותר ויותר כסף. הדרך להשיג יותר כסף היא באמצעות גביית כסף או לאסוף אותו מהמאמינים. אחד מנגנוני ההתעשרות של הכנסייה היה בזכות ההרחבה של נושא ה'''אינדולגנציות''' (Indulgentiae=שטרות מחילה). ▼
▲הרובבראשית המוחלטהמאה ה-16, האפיפיורות הצליחה לשקם את מעמדה מבחינה אדמיניסטרטיבית (), האיום של '''התנועה הקונציליארית''' ופיצול האפיפיורות (אפיפיור אחד ברומא, שלטון יחיד, יש לו ארכאיה מסודרת המאפשר לו לסדר מרומא על חיי כ אנשי המערב ומזח אירופה) נעלם. רוב מוחלט של האפיפיורים הם בני משפחות אצולה איטלקיות, אנשי רנסנס, בעיקר מרומא ופירנצה.ופרנצה הםשמביאם הביאועתם, עמםכשמגיעים לרומא מביא את אורח החיים שלהם, הפאר ותרבות הרנסנס ., אלוהם התחרומתחרים בבניית ארמונות, כנסיות ונהלוומנהלים את מדינת האפיפיור כמדינה טרטוריה עם צבא, שלטון, גביית מסים, צי ועוד. הם עסקועסוקים באופן שיטיתי בהעברת רכוש והון מבעלות הכנסייה לבעלות המשפחות הפרטיות שלהם. חלק ניכר מהם ניהלומנהלים אורח חיים חילוני לחלוטין, יש להם פילגשות, ממזרים וכו'. כיוון שעליהם לדאוג לצרכים הכלכלים של סביבתם, לצורך בנית רומא ומימון הביוקרטיה שלהם, הם נזקקים ליותר ויותר כסף. הדרך להשיג יותר כסף היא באמצעות גביית כסף או לאסוףלאסו אותו מהמאמינים. אחד מנגנוני ההתעשרות (/מיסים) של הכנסייה היהזה בזכותהרחבת ההרחבהעצומה של נושא ה'''אינדולגנציות ''' (Indulgentiae=שטרות מחילה) שהופכים למנגנון הכספים היעיל ביותר של הכנסייה.
===שבעת הסקרמנטים (Sacrament)=== ▼בכדי להבין מה הוא שטר המחילה, עלינו תחילה להבין מה הוא סקרמנט המחילה. ▼
▲===שבעת הסקרמנטים (Sacrament) ===
סקרמנטים הם מילולית סודות, מסתורין. הכנסייה המערבית (ובהמשך הקתולית) הכירה בשבעה סקרמנטים. בכל אחד מהסקרמנטים מועבר חסד האל מהכומר למאמינים, סוג של צינור דרכו עובר חסד. ▼▲בכדי להבין מה הוא שטר המחילה, עלינו תחילה להבין מה הואזה סקרמנט המחילה . ולכן נבין מהו סקמנט -
▲סקרמנטים הם מילולית סודות, מסתורין . – הכנסייה המערבית (ובהמשך הקתולית) הכירהמכירים בשבעהב-7 סקרמנטים. בכל אחד מהסקרמנטיםמהסקרמנט מועברים חסדמעובר החסד האל מהכומרדרך הכומר למאמינים, סוג של צינור דרכו עובר חסד. שבע הסקרמנטים (רשום בדף המעקב), חלקם מעבר (מאישות אחת אחרת):
שבע הסקרמנטים ברובם מבטאים תהליך מעבר והם:
# טבילה (Baptismus) – הכומר מבצע פעולה שהופכת תינוק לנוצרי.
# אישוש (Confirmatio) – טקס החוזרחוזר על אותה פעולה ומבטיח את שייכות הילדהאם לכנסיה [כיוון שסקרמנט הטבילה מתבצע בילדות ואין כאן בחירה מרצון בדת הנצרות, יש צורך לאשש את שייכות הילד לנצרות על ידי חזרה על הטקס עם בגרותו של הילד].
# מחילה (Poenitentia) פנטנציה
# נישואים (Matrimonium) – פעולת חיתון, מברכת והופכת אתאותן הזוג לנשואילזוג גם בעיני האל. אין אפשרות לבטל אותו.
# משיכה אחרונה (Extrema unctio) – הכומר מגיע אל ביתו של אדם הנמצא עלבזן ערש דווי ופוטר את אותו מחטאיואדם באמצעות הטקס מחטאיו. טקסטקסט מעבר מהעולםלעולם הזההז לעולם הבא, הטובטוב יותר.
# כניסה למעמד הכמורה (אורדינציה Ordinatio-) – הפיכתמעבר אדםשל לאישאד לא איש כנסיה הופך לאדם כנסיה.
# סעודת האדון, (Eucharistia, הקורסיטיה. יש עוד שמות : אוקורסטיה) - טקס המיסיה (אכילת לחם הקודש). בו הכומר מבצע אותורשמית מידימדי יום ראשון., בפועל פעם- פעמים בשנה., הטקסאת מחדש אתהחידוש הברית בין האדם לאל. במהלכו הוא לוקח לחם ויין., מבצע סקרמנט, שבמהלכושהופכת הופךאת היין והלחם, לדמו ולגופו של ישו. לאחר מכן הוא נותן אותם למאמינים., בפועל הוא נותן רק את הלחם קטן (רוסטיה), שם אותה על לשון המאמינים. כךבזאת, המאמין לוקחהמאמינים לוקחים לתוך גופוגופם, באופן מעשי, את גוף ישו. המסתורין : מילות הכומר הופכות חתיכת לחם לגוף ישו והמאמינים מכניסים את הדם והבשר אל גופם והופכים להיות חלק מישו כפי שישו הופך להיות חלק מהם.
==סקרמנט המחילה==
| 