חומרי בניה/בטון/תכונות הבטון הטרי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
 
תכולת האויר בבטון ללא מוספים מושפעת מגודל האגרגט המירבי, ובדרך כלל בסדר גודל של 1-3%. תכולת אויר כזו אינה משמעותית מבחינת חוזק הבטון, העבידות, והעמידות כנגד קיפאון. שימוש במוספים משפרי עבידות עשוי להגדיל את תכולת האויר בעוד כ- 1.5%, ושימוש במוספים כולאי אויר יכול להעלות את תכולת האויר בבטון ב-4-6%. כליאת האויר שנוצרת ע"י מוסף כולא אויר שונה מכליאת האויר בבטון ללא מוספים, משנה את עבידות הבטון ומשפרת את עמידותו במחזורי קיפאון והפשרה.
 
ניתן גם להוריד את תכולת האויר בבטון על-ידי שימוש במוסף מונע הקצפה. שימוש כזה נפוץ במיוחד ביציקות של בטון ארכיטקטוני חשוף, כאשר רוצים להימנע מיצירה של בועות אויר בין הבטון לטפסות.
 
את תכולת האויר בבטון ניתן לקבוע במספר שיטות:
# קביעת המשקל המרחבי של הבטון הטרי ואנליזה חישובית של תכולת האויר (דורש ידיעה של תכן התערובת ותכונות המרכיבים).
# שימוש בסיר למדידת תכולת אויר (אינו דורש הכרת התערובת או המרכיבים. אין צורך בחישובים).
# הוספת דוגמת בטון טרי שקולה שהמשקל המרחבי שלה ידוע לכלי עם כמות מים גדולה, ערבוב עד להתפרקות הבטון ושחרור האויר הכלוא, ומדידה של העליה במפלס המים (שיטה זו אינה נמצאת בשימוש).
 
==לכידות==