אזרחות לבגרות/הרעיון הדמוקרטי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 114163 מאת Illuyanka |
|||
שורה 1:
=<span style="color: red;">הרעיון הדמוקרטי</span>=
==<span style="color: green;">הדמוקרטיה הפורמלית - הדמוקרטיה כצורת ממשל</span>==
דמוקרטיה כצורת ממשל הכוונה היא לדמוקרטיה ניהולית המדגישה את הכללים ואת דרכי הניהול האופייניים בדמוקרטיה.
שורה 17:
* שוויון בפני החוק
==<span style="color: green;">הדמוקרטיה המהותית (ערכית) - הדמוקרטיה כערך</span>==
דמוקרטיה אינה רק צורת שלטון, אלא דבר ראשון היא דרך חיים והשקפת עולם:
* '''האדם כערך מרכזי''' - השקפת העולם הדמוקרטית מבוססת על עקרונות [[/תנועת ההשכלה/]], אשר מעמידה את האדם במרכז. האדם הוא החשוב ביותר, יש לו "זכויות טבעיות": כל בני האדם נולדו שווים וכולם זכאים לזכויות אנושיות ("זכויות טבעיות" או זכויות האדם). ג'ון לוק, אחד מההוגים המרכזיים בתנועת ההשכלה מתאר את המצב של בני האדם מבריאתם כך שהם עוברים מהמצב הטבעי למצב "האמנה החברתית וייסוד המדינה"
** המצב הטבעי הוא שבני האדם חיים בלי שלטון והם חיים חיים חופשיים ושררו ביניהם יחסי שוויון.
** במשך הזמן החלו סכסוכים בין בני האדם וכשהרגישו שהזכויות שלהם עומדות בסכנה, כוננו "אמנה חברתית" בה הוסכם כי המסגרת החברתית תהפוך למסגרת פוליטית – מדינה. המטרה של המדינה היא להגן על זכויותיהם הטבעיות.
* '''האדם כיצור תבוני''' - עפ"י התפיסה הדמוקרטית, שהתפתחה מתנועת ההשכלה, האדם הוא יצור תבוני (בעל דעת), רציונאלי ומוסרי, ואוטונומי (עצמאי). עפ"י תפיסה זו אדם תבוני שואף כל חייו להשתמש בתבונה זו. רק אדם תבוני, רציונאלי, מוסרי ועצמאי יכול להחליט החלטות הנודעות לו בכוחות עצמו ורק הוא יכול לארגן לעצמו את השלטון כך שישמור על הדברים החשובים לו – זכויותיו ורכושו. על מנת שהשלטון ישמור על זכויותיו ורכושו של האדם, השלטון מחוקק חוקים שמתוקף המחשבה שהם נועדו לשמירה על זכויות האדם ועל רכושו, האדם יקיים את החוקים הללו. ההליך הדמוקרטי הוא השתקפות של האדם התבוני שכן ההשתתפות בהליך זה מבטאת את היות האדם יצור אוטונומי המסוגל להחליט החלטות הנוגעות לחייו.
* '''כבוד האדם''' - רעיון מרכזי נוסף בהשקפה הדמוקרטית הוא '''כבוד האדם'''. כבוד האדם מבוסס על ההכרה בערך האדם כאדם ועל ההכרה בזכויות הטבעיות של האדם – כל בני האדם שווים מהיותם בני אדם. רעיון הפלורליזם והסובלנות הוא רעיון היוצא מתוך ערך כבוד האדם:
** פלורליזם – ערך מרכזי בדמוקרטיה: השונות בין בני האדם היא חיונית וחשובה ויש לכבד זה את זה, גם אם הוא שונה.
** סובלנות – ערך זה גם הוא מרכזי הדמוקרטיה: עלינו לשמוע את האחר, לאפשר לאחר להביע את עצמו ולהתנהג אליו ביחס הוגן ובכבוד. (שימו לב כי סובלנות אינה סבלנות. סובלנות זהו ערך ממנו יוצאים מחשבות ונורמות חברתיות ואילו סבלנות זוהי תכונה אנושית. אדם חסר סבלנות יתקשה להיות סובלני, אבל הוא יכול בהחלט להיות סובלני לדעות האחר).
* '''חירות ושוויון''' - [[/תנועת ההשכלה/]], כאמור, היא הייסוד המוחלט לדמוקרטיה, ושני ערכים אלו, חירות ושוויון, הם ערכים הנגזרים גם הם מתנועת ההשכלה. החירות והשוויון מקורן בהשקפה שכל בני האדם באשר הם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם. השקפה זו היא ההשקפה העיקרית של תנועת ההשכלה.
** חירות – לכל אדם הזכות לבקש טובתו עפ"י דרכו כל עוד אינו מנסה למנוע מאחרים את טובתם ואינו מפריע להם להשיג את טובתם. כלומר: כל אחד רשאי להשתמש בחירותו כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו, כל עוד אינו פוגע בחירות האחר.
** שוויון – כל בני האדם שווים, ותפקיד המדינה לדאוג שלכל אחד מאזרחיה יהיו תנאי קיום בסיסיים שיאפשרו לו לממש את זכותו לחירות.
ניתן לראות כי קיימת התנגשות בין שני הערכים האלו, מצד אחד לכל אדם יש את החירות לממש את עצמו, ומצד שני המדינה מחויבת לדאוג לשוויון בין כלל האזרחים ולקדם את החלשים בחברה. כדי לצמצם את ההתנגשות בין שני הערכים נוצרו דגמים שונים של דמוקרטיה, כשהעיקריים בהם הם: הדמוקרטיה הליברלית והדמוקרטיה הסוציאל-דמוקרטית, כשכל אחד מהם שם דגש על ערך אחר:
* בדמוקרטיה ליברלית מודגש ערך החירות.
* בדמוקרטיה הסוציאל-דמוקרטית מודגש האיזון בין החירות לשוויון.
הדגש בשני סוגי הדמוקרטיות הוא על ערכים שונים שבאים לידי ביטוי בחוקי המדינה ובאופייה החברתי-כלכלי.
==<span style="color: green;">האמנה החברתית</span>==
| |||