ערבית/ספרותית/סימנים וניקוד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.142.225.179 (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.67.213.28 |
איש הסילונים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
==
===
::הערה: את הניקוד בערבית, כמו בעברית, לא חייבים לכתוב, וניתן לכתוב רק חלק מן הניקוד במילה, אך הוא כלי עזר לקריאה נכונה למתחילים ואף למתקדמים (בערבית יכול הניקוד לבוא גם על האות האחרונה במילה). לעומת-זאת, ברוב הסימנים האחרים, שאינם ניקוד, נהיה חייבים להשתמש, כדי שניתן יהיה להבין את מה שכתבנו.
1. התנועות הקצרות
תנועות אלה, כשמן כן הן - יש להגות אותן קצרות יותר מהתנועות הארוכות.
:א.
:ב. דַמָה - {{ער|دُ }}- מקבילה '''לקובוץ''' בעברית (U), אבל בדרך-כלל היא נהגית יותר כמו '''חולם''' בעברית (O).▼
:
▲:
:ד. סֻכּוּן - {{ער|دْ }}- מקביל '''לשווא נח''' בעברית.
:*התנועות נכתבות כקו קצר, אלכסוני ויורד, מעל האות (פתחה) או מתחתיו (כסרה). תנועת דמה נכתבת
:*כזכור, את התנועות יש להוסיף רק לאחר שסיימנו את כתיבת המילה, ביחד עם הוספת הנקודות הדיאקריטיות.
2. התנועות הארוכות
התנועות הארוכות מורכבות מצירוף הניקוד ואם-קריאה מתאימה. יש להגות אותן ארוכות וברורות יותר מאחיותיהן הקצרות.
:א. <font size="5">'''ا''' </font>'''מאריכה את תנועת הפתחה''' ( {{ער|دَر }}= דַר, {{ער|دَار }}= דָאר)▼
:
▲:
:ג. <font size="5">'''ي''' </font>'''מאריכה את תנועת הכסרה''' (
3. תנועות התנווין
תנועות התנווין הן תנועות מיוחדות הבאות רק בסוף המילה. הן נהגות כמו התנועה הקצרה המתאימה, בתוספת העיצור "נ".
:א. תנווין פתחה - {{ער|سًا }}- כמו "אן" במילה ג'''ן'''. שימו לב שתנווין פתחה נהוג לכתוב עם הוספה של אם
:ב. תנווין דמה - {{ער|سٌ }}- כמו "אוֹן" במילים ילד'''ון''', צריפ'''ון'''.
:ג. תנווין כסרה - {{ער|سٍ }}- כמו "אֵן" במילה כֵּ'''ן'''.
:'''הערות:'''
1. כאשר תנווין פתחה נכתב על האות ל יש להשתמש בצורה המיוחדת של ל ו א {{ער|أَهْلاً}} קראו
2. תנוין פתחה יכול להיכתב גם {{ער|سً}}, גם {{ער|سًا}} וגם {{ער|ساً}}, אך נהוג לכתבו עם האות הסופית א, וכאשר שתי הפתחות כתובות מעל האות שלפניה ({{ער|فًا}}).
===
2. הַמְזַה (ﺀ)
▲::'''''הערה: סימן השאלה (?) בערבית הפוך מעברית =''''' {{ער|أينَ ٱلولد؟}}<br />
▲:א. ההמזה היא סימן הנלווה לאימות-התנועה (בדרך כלל ל א, אבל לעיתים גם ל ו או ל י).
:ב. ערכו הצלילי הוא כמו של העיצור א בעברית במילים "אי", "אור" וכו'.▼
:ג. ההמזה נכתבת בערבית כאילו היתה סימן דיאקריטי, והיא מצטרפת לאם הקריאה. הצירוף הזה מכונה "כֻרְסִי" (כיסא) : כך נכתוב "המזה על כורסי ואו" - ؤ, וכך "המזה על כורסי יא" - ئ. ההמזה נכתבת מעל האות אלף -أ, אבל כאשר האות מנוקדת בתנועת הכסרה, גם התנועה וגם ההמזה יורדות אל מתחת לאות - إ. לעתים תופיע ההמזה ללא "כיסא" כלל - ﺀ.▼
:ד. כדי לדעת על איזה "כיסא" יש לכתוב את ההמזה בכל מילה, יש להתחשב בתנועות המופיעות בסביבתה. יש כללים לענין זה, אך בשלב ראשון פשוט יותר להכיר ולזכור את צורתן של המילים השונות. ▼
2. {{ער|دّ}} - שַׁדָّה ({{ער|شَدَّة}}) = דגש חזק▼
▲:ג. ההמזה נכתבת בערבית כאילו היתה סימן דיאקריטי, והיא מצטרפת לאם
▲:ד. כדי לדעת על איזה "
:א. סימן השדّה נכתב תמיד מעל האות, והוא בא בנוסף לניקוד.
:ב. השדّה מכפילה את העיצור (בדומה להכפלת האות באנגלית) '''בהיגוי בלבד''', לדוגמה: {{ער|عَمَّان}} קראו
:ג. כאשר השדّה באה עם כסרה ( {{ער|ـِ}} ) הכסרה עולה אל מתחת לשדّה, כך: {{ער|ـِّ}}. דוגמה: {{ער|أَلْمُعَلِّم}} קראו
ניתן לכתוב גם בצורה הרגילה, כלומר השדّה למעלה והכסרה מתחת לאות, אך הדרך הנפוצה יותר היא הדרך הראשונה לכתיבת השדّה + כסרה.
:'''הערה:''' אין בערבית דגש קל.
3. {{ער|ٱ}} -
:א. סימן הווסלה נכתב תמיד מעל האליף ({{ער|ا}}), ולא נכתב על אות אחרת מלבדה, וכן אין להוסיף ניקוד לאליף כאשר ישנה וסלה מעליו.
שורה 66 ⟵ 80:
:ב. הווסלה באה רק על אליף שבאמצע המשפט, ונמצאת מעל לאליף ב [[ערבית/ספרותית/أل הידיעה|{{ער|أل}} הידיעה]] (יילמד בהמשך).
:'''הערה:''' את הווסלה לא חייבים לכתוב.▼
▲:'''הערה:''' את הווסלה לא חייבים לכתוב. לדוגמה: {{ער|ذَهَبَ ٱلْوَلَد}} קראו דַ'הַבַּלְוַלַד.
4. {{ער|آ}} - מַדָّה = אלף מוארכת▼
:א. המדّה, כמו הווסלה, נכתבת '''מעל''' לאות אליף בלבד ואין להוסיף לה ניקוד.
:ב. המדّה נכתבת במקום הצורה {{ער|أا}} (כלומר הארכת תנועת הפתחה באות אליף), ונהגית כאליף עם פתחה מוארכת ({{ער|أا}}). לדוגמה: {{ער|آسْيَا}} קראו אַאסְיַה.
5. {{ער|ة}} -
:א. היגויה כ-ה כאם
שורה 85 ⟵ 96:
:ג. {{ער|ة}} מציינת שהמילה היא נקבה, אך לא תמיד נכתבת במילים במין נקבה, לדוגמה: {{ער|مُدِيرَة}} - מנהלת (קראו
:ד. האות שלפני {{ער|ة}} תמיד תנוקד בפתחה.
:ה. כאשר ישנה הסמכה יש לקרוא את {{ער|ة}} כ-ת, למשל {{ער|مُدِيرَة مَدْرَسَة}} קראו '''
:ו. כאשר ה-{{ער|ة}} מנוקדת היגויה כ-ת, לדוגמה: {{ער|دَوْلَةُ}} קראו
:ז. האות {{ער|ت}} (המקבילה ל-ת בעברית) מחליפה את ה-{{ער|ة}} כאשר המילה מוטֵית, לדוגמה: {{ער|غُرْفَة}} (חדר; קראו
6. {{ער|ى}} - אליף מקצוּרה = אלף שבורה
:א. היגויה כהיגוי {{ער|ة}} ו-{{ער|ا}} בסוף מילה (ה"א כאם
שורה 115 ⟵ 127:
7. {{ער|دٰ}} = אליף קטנה
:א. היא נכתבת כקו ישר מעל לאות. לדוגמה: {{ער|هٰذَا}}
:ב. האליף הקטנה אינה יכולה לבוא באות האחרונה במילה ואין להוסיף מעליה ניקוד או סימנים (למעט מקרה חריג אחד במילה {{ער|أَلْلّٰه}} [אלוהים] כאשר השדّה באה בנוסף לאליף הקטנה).
:ג. נהגית כ {{ער|ا}} ללא ההמזה, כלומר כאם קריאה. המילה {{ער|هٰذَا}} נהגית {{ער|هَاذَا}}.▼
:ד. היא מחליפה רק את האליף כאם קריאה ({{ער|ا}}), אך שימושה הוא נדיר. רוב המילים בעלות אליף כאם קריאה משתמשות בה ולא באליף הקטנה.▼
▲:ד. היא מחליפה רק את האליף כאם
{{ערבית/ספרותית|מוגבל=כן}}
| |||